ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- מוסדות חינוך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
חודש אדר בפתח והמורים במתח - איך יעבור השנה חודש אדר, מתוך התרוממות רוח ושמחה של מצווה, או חלילה...בדרכים להפיכת שמחת חודש אדר במוסדות החינוך, למשמעותית וככזאת המבטאת את הניצחון על האויב העמלקי ואת קבלת התורה המחודשת - תעסוק ה"קומה התורנית" השבוע.
המראָה של השנה
הרב אברהם ליפשיץ שליט"א - ראש מינהל החינוך הדתי
לפני כשנה פנה אלי ראש ישיבה תיכונית וביקש להתלבט עימי האם לבטל את מסיבת פורים של הישיבה. "בעבר", אמר לי ראש הישיבה, "היו התלמידים משתפים אותנו בתכנים, בשנה זו התלמידים מסרבים להראות לנו את תוכן ההצגה ואינם משתפים פעולה. יתרה מכך: אם לא נאפשר להם לעשות כרצונם בישיבה, הם ישכרו אולם בעיר באופן עצמאי, וחזקה שכל התלמידים והאורחים יגיעו..." הבנתי לליבו של ראש הישיבה, ומעט מהשיחה שהתפתחה בינינו, אני מבקש להעלות כאן.
כיצד קורה שבחג שעליו כותב הזוהר: "יום כיפורים הוא כפורים" (פורים "גבוה" מכיפורים), לפעמים מסיבת פורים וחלק מחודש אדר מופנים לפגיעה בצוות המורים? וכיצד בפורים "שאינו עתיד להתבטל לעתיד לבא" יש לגיטימציה ללשון הרע, ל"ירידות" על צוות המורים, לאפשרות ל"ליצנות אחת הדוחה אלף תוכחות"?
מיותר לנתח היכן התחילה ההתבלבלות, ואיפה התחיל ה"ונהפוך" של החג מאמונה ותודה גדולה לה' על "שהצילנו מידם", לחג של הוללות - אולי בשל שינוי הסדרים והכללים בחג הפורים, שהרי בכל השנה כולה יש איסור להשתכר - "שיכור שמתפלל כאילו עובד עבודה זרה"! ובפורים יש שינוי ומהפך, אולי הצטרף לכך מנהג התחפושות ועוד.
ננסה להציע שלושה כיווני מחשבה, כיצד פורים יכול להיות מתוך שמחה אמיתית גם באולפנא ובישיבה תיכונית...
א. פורים איננו רק חג שיש בו פוטנציאל להתעלות רוחנית או זמן מיוחד שמותר להתבשם בו (ולא להשתכר); אלא הוא בין היתר, מראָה של מצב האדם במשך השנה כולה - "נכנס יין יצא סוד" ובפורים מתגלה תוכו של היהודי, "מגילת אסתר" - מתגלה ההסתר. מוסד חינוכי, שבו מערכת היחסים בין מורים ובין תלמידים היא מערכת של הקשבה, של אהבה, של כבוד הדדי. ישיבה תיכונית או תיכון מקיף שבהם המורים והתלמידים יושבים במעגלי חשיבה, בלימוד משותף, וההרגשה היא של משפחה המבקשת לצמוח יחד, מן הסתם גם מסיבת פורים במקומות אלו תהיה בלי פגיעה, חלילה.
להכתרת רב פורים יש להקדים מפגש עם התלמידים ובו יובהר איך תיראה המסיבה, אבל אין די בכך. כבר ביום הראשון של שנת הלימודים, טמונה הצלחתה של מסיבת הכתרת רב פורים. האם במפגש הראשון לאחר החופשה היה מעגל ריקודים משותף של רמי"ם ותלמידים? האם הייתה שמחה במפגש ורצון לצמיחה הדדית? או חלילה להיפך... האם התלמיד ראה במורו כתובת להתלבטות אישית ולקושי אמוני? האם הר"מ לא התבייש לשתף אף הוא את הכיתה בשאלות המעסיקות אותו? אם התשובה היא כן, התלמידים לא ירצו לפגוע במורם או ברבם.
ב. יש לעסוק בלימוד מעמיק, בסוגיות האמוניות העולות מחג הפורים, בנושאים האפשריים ללימוד ורלוונטיים לעולמו של התלמיד ושלנו. למשל: הכבוד הלאומי ("ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה"), גאולה "למחצה" (אנו עדיין עבדי אחשוורוש) לעומת "גאולה שלמה" (גאולת מצרים). שם ה' לא מופיע במגילה - איך ניתן לראות את תקופתנו "בעיניים אמוניות" ועוד.
ג. במוסדות חינוך רבים הפך חודש אדר ל"חודש הנתינה לכלל ישראל", או "חודש של מבצעי חסד", בשוק פורים שותפים לא רק תלמידי הישיבה ("שמחת כרסו") אלא מוזמנת הקהילה כולה: העולים, הקשישים, גם מי שלא שייך למגזר... - "לך כנוס את כל היהודים". הרווחים אינם רק "לקופת המחזור" אלא חלקם לצדקה - "מבצע שישית" יהיה עם "הפנים החוצה", יריד צדקה - ברחובה של עיר ועוד, כדברי ה"שפת אמת" המגדיר את חודש אדר כזמן "שנתעורר רצון ונדיבות בכל איש מישראל".
אין מקום לבטל את מסיבת פורים במוסדות החינוך, חלילה. גם לא חייבים לצאת לטיול שנתי בראש חודש אדר... אפשר באהבה ובמחשבה משותפת לגלות את האורות המיוחדים שהחג מאפשר במפגש עמו. "כל זמן מאיר בתכונתו" והזמן של חודש אדר, בעבודה ובהכנה נכונה, יסייע לכולנו לגלות את השמחה הפנימית ולא את המסגרת, את הקב"ה המצוי אף בחדרו של אחשוורוש ואת הרצון לחיבור ולאהבה אמיתית עם כל אחד ואחד מישראל. שנזכה.
קשר של אהבה
הרב דוב זינגר שליט"א - ראש ישיבת "מקור-חיים"
פורים מבטא סוג של קשר עמוק וחדש בינינו לבין הקב"ה, עברנו בפורים מקשר של כפייה - "כפה עליהם הר כגיגית", לקשר של אהבה - "הדור קבלוה בימי אחשוורוש".
כך צריכה להיות ההסתכלות על פורים בישיבה התיכונית או באולפנה, הזדמנות וזכות לקשר עמוק וחדש בין הר"מ לתלמיד - מקשר המתאפיין ב'דיסטאנס' לקשר של קירבה.
אך צריך לזכור שחודש אדר ופורים אינם ימים העומדים בפני עצמם, אלא הם סוג של מבחן לנעשה בישיבה התיכונית כל השנה - התלמידים מוציאים מתוכם בפורים את מה שקיבלו החל מחודש אלול. לכן פורים דורש סוג של התכוונות מתמדת, ואם כשמורידים מתלמידים קצת את העול הם בוחרים להשחית רכוש, אז כנראה העול לא מכוון בצורה מדויקת.
בהכנה לפורים צריך להיות שיתוף פעולה עמוק ואמיתי בין ועדת פורים להנהלת הישיבה, הכולל נתינת אחריות לתלמידים. בישיבתנו הר"מים נוסעים בחודש אדר ליומיים השתלמות, והתלמידים מפעילים את הישיבה בעצמם, כולל לקיחת אחריות של התלמידים הבוגרים על הישיבה והתלמידים, והשיא הוא פורים עצמו הכולל חיבור בין הר"מים והתלמידים בסעודת פורים משותפת.
פורים וחודש אדר יכולים להיות הזדמנות לדיבוק חברים - בין מחזורים צעירים לבוגרים, ויצירת סוג של דבקות בין החבר'ה. בישיבה אנו משתמשים בביטוי - "בליץ" - בלי ליצנות, כשפועלים כך נוצרים קשרים מיוחדים בין המחזורים.
לכל השאלות המתעוררות בהקשר לחודש אדר ושמחת פורים בישיבה התיכונית כ"הכתרה" ועוד, יש תשובה אחת - אם השמחה היא שמחה מתוך עבודת ה', לא שמחה של התפרקות אלא שמחה שמשמעותה לב-טוב, קירבה ואהבה היא יכולה להעצים את החינוך שעליו אנו עובדים כל השנה. זהו מהות הקשר שיכול להיווצר בפורים בין התלמידים ובין הצוות, וזהו גם מהות הקשר שנוצר ביום זה בינינו לבין הקב"ה.

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

משמעות המילים והדיבור שלנו

מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

חג החירות

למה ללמוד גמרא?

הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים

איך מותר לנקות בגדים בשבת?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















