ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה [כו, לד].
"עשו היה מחקה את מעשי אביו, כדברי המדרש [ב"ר פרשה סה] אמר: "מה אבא נשא אישה בהיותו בן ארבעים, כך גם אני". עשו ראה את בחינת הגבורה מאביו. אבל במקום שאביו השתמש בזה למסירת נפש לעבודת ד', השתמש בזה עשו להנאת עצמו, כדכתיב: "ויהי עשו איש יודע ציד, אש שדה". יצחק כי כהתה עינו ולא ראה את מעשה עשו, בחפצו למסור את ברכות אברהם, חשב כי לתפקיד של בחינת הגבורה בעולם נחוץ גם בעל כוח וגבורה חיצונית, וברך את עשו. הרי בקדושת הבכור שיש לעשו, וכוח הגבורה שלו, יוכל להשפיע דרך ד' בעולם. וראיה לכך שהרי היו אח"כ נביאים גם לאומות העולם, כמו בלעם. אולם באמת עיקר תפקיד הנביאים היה להחזיר את העם בתשובה, ולגייר גרים ולהכניסם תחת כנפי השכינה. וזה אפשר רק בכוח של תשובה שנתנה לישראל, אם בתור ציווי או בתור הבטחה "ואתה תשוב" [דברים ל, ח].
וזה שאמרו חז"ל [פסחים פח.] "לא כאברהם שקרא למקום "הר" דכתיב "בהר ד' יראה", ולא כיצחק שקרא למקום "בית" דכתיב "אין זה כי אם בית אלוהים וזה שער השמים" עכ"ל. כי "הר" הוא בחינת הפקר. ל"שדה" ישנה כבר עניין של בעלות ורשות, למי השדה שייך, אבל בכל זאת המקום פתוח לכל. אולם "בית" הוא כבר מוקף ומסוגר, למי יש רשות להיכנס, ולמי אין רשות להיכנס. כך אברהם ביקש מד' על ישמעאל "לו ישמעאל יחיה לפניך" [בראשית יז, יח]. יצחק היה חפץ למסור את הברכות לעשו, כלומר חשב להוציא עוד אומה נבחרת (בעלי מידת גבורה) מבין הגויים. אבל יעקב ראה כי קיום האומה הישראלית יכולה להיות רק בשעה שהאומה הישראלית תהיה נפרדת, עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב [במדבר כג, ט] כי אף אמנם שיש במידת תפארת גם חסד, להיטיב ולהראות לאומות דרכו של ד', אבל יש בה גם גבורה (לצמצם). ובעיקר תפקידה לתקן שיהיו ישראל נפרדים לעצמם, לא מעורב בין הגויים אלא חטיבה בפני עצמם. וכו' וכו'.
אורות הראי"ה
חסידות "בית אברהם"
חסידי מרן הראי"ה בעיירות פולין (ח"ו)
פרק ו:
מכתבי חסידי 'בית אברהם' בלודז' למרן הראי"ה
בשבוע שעבר סיפרנו על הרקע להקמת סניף לחסידות 'בית אברהם' בעיר לודז' שבפולין. הבאנו מסמכים חדשים מארכיונו של ר' יעקב אלחנן פלאי זצ"ל, ממייסדי הסניף בלודז', וגם ראינו שאחת ממטרותיהם הייתה להפיץ בעם ישראל את תורת מרן הראי"ה.
השבוע נספר על המכתבים המעניינים ששלחו חסידי 'בית אברהם' בלודז' למרן הראי"ה, ותשובתו אליהם.
הרב משה צבי נריה זצ"ל פרסם את שלושת המכתבים הבאים בספרו 'בשדה הראי"ה' [עמ' 554]. מתוך תוכן המכתבים, ומתוך דברים שמציין בכתביו רי"א פלאי, מתברר כי חליפת המכתבים הייתה גדולה יותר, אך כנראה שיתר המכתבים נעלמו במשך השנים.
"להפיץ מעינותיו חוצה"
במכתב הראשון שנשלח מ'בית אברהם' בלודז למרן הראי"ה, מספרים החברים למרן הראי"ה על הקמת הסניף בעירם, ומבקשים ממנו את הסכמתו והדרכתו:
"ב"ה לודז, יום ג' י"ט למב"י תרצ"ב
אל כבוד קדושת רבנו הגדול נזר ישראל ותפארתו מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א מרא דארעא קדישא בירושלים תובב"א
אחדש"ת כמשפט
זה מכבר שבלב קבוצת אברכים גמלה המחשבה להדבק ולהתקשר בקשר מעשי בצל כ"ק רבנו שליט"א, ע"י יסוד בית לתורה ולתפילה על שמו, אבל מפני סיבות שונות נתעכב הדבר. אולם עכשיו אנו יכולים להודיע לכ"ק רבנו שליט"א, שבע"ה יצא הדבר לפועל ושכרנו מקום מיוחד לבית תפילה בשם "בית אברהם" שיהיה גם מקום להרבצת תורה, והחל מליל התקדש חג הפסח העבר אנו מתפללים ולומדים ביחד בדיבוק חברים, ותודה לא-ל אנו מוסיפים חיל בכמות ובאיכות, והשי"ת יעזרנו מציון ברוחניות וגשמיות ונזכה לאהבת תורה וקיום מצוותיה בהידורן על אדמת מולדתנו.
ועכשיו בקשתנו שטוחה לפני כ"ק מרן שליט"א, שיסכים על ידינו ויברך את פועל כלפינו בברכה מקודש, ולסעדנו ולחזקנו בהאצלת מעיני תורתו וחכמתו ולהודיענו ממנהג וסדר התפילה אצל רבנו שליט"א וגם סדר הזמירות בסעודה שלישית בשבת, ובכלל הוראות להנהגת הקבוץ בכלל ולהחברים בפרט בתורה ועבודה, בכדי שנוכל להפיץ מעינותיו חוצה ולקרב על ידי זה את לבות הרבה לאהבת ארץ ישראל ולפעולה בעד בנינה במהרה.
בצפיתנו לתשובה מכ"ק מרן שליט"א אנו חותמים ב"ב ירושלים ובתקוה לזכות לעלות לציון ברינה ולהשתתף בבנינה בשם הועד
יעקב אלחנן פיליק, יעקב קוזלבסקי".
לאחר ששלחו חברי 'בית אברהם' את מכתב זה, חיכו מספר חודשים לתשובת הראי"ה, ומשבוששה זו להגיע - מסיבות לא ברורות - החליטו לשלוח מכתב נוסף, בו הם חוזרים על דברי המכתב הראשון, אך גם מוסיפים עליו שלושה דברים: א. בקשת ספריו. ב. הבטחה לתרום לישיבת 'מרכז הרב'. ג. ברכה לקראת ראש השנה. וזה לשון המכתב:
"משתוקקים ללמוד בספרי מרן שליט"א"
"בית אברהם" בלודז
ב"ה לודז, יום ג' כ"ו אלול ה' תרצ"ב
לכבוד מורנו ורבנו אורן של ישראל, מרא דארעא קדישא
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א
ירושלים עיה"ק
מורנו ורבנו!
הן ידוע כבר למרן שליט"א ממכתבנו הקודם מח' אייר דהשתא, על דבר יסוד בית תפילה בעירנו על שמו, בשם "בית אברהם", שישמש בית ועד לתורה ולתפילה ולפעולה ארצישראלית, ולשם זה חפצנו להתקשר קשר רוחני עם מרן שליט"א, ובמכתבנו הנ"ל בקשנו ממרן שליט"א שירצה את פועל כפינו, ויתן את הסכמתו למפעלנו, וישלח לנו את ברכתו מקודש.
והנה אפשר הדבר שמכתבנו לא נתקבל, ומפני זה לא קבלנו עד עכשיו תשובה, לכן בקשתנו שטוחה מלפני הדר"ג שיואיל בטובו לכבדנו בתשובתו ולהורנו מדרכיו כגון מנהגי תפילה וזמירות בשבתות וביו"ט, ובכלל לציין לנו את הדרכים לתורה ועבודה, ובפרט אנו משתוקקים ללמוד בספרי מרן שליט"א שאינם נמצאים אצלנו, ואי"ה כשנקבלם נשלח את מחירם, כמו כן נשתדל שבימים הנוראים הבאים עלינו לטובה ינדרו מתפללינו בעת עלייתם לתורה, על ישיבת מרכז הרב.
ובעמדנו עכשיו על סף השנה החדשה, אנו שולחים לרבנו הגדול את ברכותינו החמות לשנה החדשה, ומברכים אותו בכתיבה וחתימה טובה, תהיה השנה הזאת שנת גאולה ופדות לעמנו הנדכה והנענה, והשוכן בציון יקבל תפילותינו לרצון ויאמר לצרותינו די ויביאנו לציון ברינה אכי"ר [אמן כן יהי רצון].
בצפיתנו להכתב ולהחתם בספרן של צדיקים לשנה החדשה אנו חותמים בשם מתפלל בית התפילה שלנו.
יעקב אלחנן פיליק, יעקב קוזלבסקי".
"אור יקרות רעיונותיו הקדושים"
לאחר השתדלות רבה מצידם של אנשי 'בית אברהם' וחבריהם בארץ ישראל, נוצר הקשר עם מרן הראי"ה, ואכן זכו לקבל ממנו את ספרי קודשו, בצירוף ברכה מיוחדת מאתו אשר תוכנה אינו ידוע לנו. בעקבות כך שלחו לו את מכתב התודה הבא:
"ב"ה לודז ל"ג בעומר ה' תרצ"ג
אל כבוד רבנו הגדול מרא דארעא קדישא ואור אורן של ישראל מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א.
רבנו הגדול!
אחרי השתוקקות ממושכה וצפית קודש זכינו סוף סוף ע"י ההתקשרות האישית של חברנו החביב ישראל יצחק הכהן נ"י לקבל את ארבעת הספרים הקדושים של כ"ק מרן שליט"א בצרוף ברכתו מקודש, ואנו חשים להשיב למרן שליט"א בחיבת קודש את תודתנו הלבבית על השמחה הגדולה ששמחנו בהגלות לנו אור יקרות רעיונותיו הקדושים להדריכנו על במותי הדרכים הישראליים המקוריים הנובעים מהמעין הקדוש של נצח ישראל.
אנו מלאי תקוה שזהו רק ראשית ההתקשרות ושנזכה כפעם בפעם להפקד מכ"ק מרן שליט"א בנועם טללי אורותיו להגיה על מחשכי מחשבותינו, בתוקף המצב האיום של בית ישראל בארצות פזוריו, ולהאיר לנו את הדרך בהוראות מסבירות לתורה ולתפילה כמנהגי בית המדרש של כ"ק מרן שליט"א בשבתות ובחגים, להמשכת חוגים יותר רחבים בהפצת תורת אמת וחיבת ארץ הקודש מרוצפת באהבת ישראל לתחית כל היקר והקדוש לנו.
והננו חותמים בצפית ישועה בכלל ובפרט ושנזכה לעלות לציון ברינה, בשם כל מתפלל בית המדרש המסורים לכת"ר באהבה,
יעקב אלחנן פיליק
דובעריש קורנענצקי בן מרים".
מאז והלאה, שמרו אנשי 'בית אברהם' בלודז' על הקשר החם עם האדמו"ר - מרן הראי"ה. הקשר התבטא בחליפת מכתבים, ובביקורים שערכו אצלו בעת שעלו לבקר בארץ בחגים ובמועדים.
בחודש אדר תרצ"ד עלה ארצה שליח 'בית אברהם', רי"א פלאי, כשבכוונתו היה להיפגש עם מרן הראי"ה ע"מ לבסס ולפתח את הקשרים של 'בית אברהם' עמו. אך למגינת הלב, הוא לא הספיק להיפגש עם מרן הראי"ה, וכך הוא מספר במכתבו אל חבריו [התפרסם לראשונה בגיליון 100 של 'שבת הראי"ה]:
"אני, שבמובן ידוע חִשבתם אותי לבא-כוחכם [...] חשבתי תיכף עם בואי לארץ ישראל, שבאם אהיה אצל מרן הגה"ק זצלה"ה ואדבר אתו ע"ד הרחבת פעולותינו ולהדק באופן יותר חזק את הקשרים אכתוב לכם מכתב מפורט ויתחיל קשר מכתבים תמידי, אבל אוי לנו! כי שודדנו! ואללי לי כי לא זכיתי בפעם הזאת אפילו לראותו. כי אני באמת תיכף כשבאתי יום לפני ערב שבועות חפצתי לנסוע לירושלים על החג אבל בשום אופן לא נתנו לי אשתי וחברי שאסע, ועל לב מי עלה שהאסון המחריד מתקרב כל כך מהר".
בשבוע הבא: חסידי 'בית אברהם' בעיר וולצולבק שבפולין
ובראשם הגאון ר' כתריאל פישל טכורש זצ"ל
יוצא לאור ע"י ארגון אור האורות. לפרטים והערות: [email protected].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
