ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
עם פתיחת שנת הלימודים, עולה השאלה שלצערנו מחריפה מדי שנה - איך נשפר את מעמד המורה בישראל?
המורה כשליח הקב"ה
הגאון הרב אברהם צוקרמן שליט"א, ראש ישיבות בני-עקיבא
בדברי רבותינו ז"ל מצאנו התייחסות כלפי רב-מורה: "ומורא רבך - כמורא שמים" (אבות ד'). יש להבין, כי לפי הגדרה זו, כאשר מורה מלמד תורה, עלינו להרגיש ולהתנהג, כאילו הקב"ה בכבודו ובעצמו מלמד אותנו תורה, כי התורה - דברי אלוקים חיים היא, וכמו שכאשר משה לימד אותנו, היה זה כאילו שמענו את הדברים יוצאים מפי הגבורה, כך, בזעיר אנפין, עלינו לקבל את דברי התורה מפי כל מורה, בכל דור ודור, כאילו מפי הגבורה הם יוצאים.
הגדרה כעין זו שמענו מפי נביא, הגם שאמנם "אינו רשאי לחדש מעתה" (שבת ק"ד), בכל-זאת נאמר: "כי שפתי כהן ישמרו דעת, ותורה יבקשו מפיהו, כי מלאך ה' צבאות הוא" (מלאכי ב'). מעמדו של הכהן, המלמד תורה, כשלוחו של מקום. הנביא מדבר על מציאות שהייתה, שהכהנים מלאו את התפקיד של "להורות את בני ישראל", ומעמדם היה מעמד של שלוחי המקום.
נוסח אחת מברכות התורה הוא: "ברוך אתה ה', המלמד תורה לעמו ישראל". אנו איננו רואים בקב"ה מי שנתן את התורה לפני אלפי שנים, אלא רואים בו מי ש"מלמד תורה" בהווה, לעמו ישראל. והרי לימוד התורה נעשה באמצעות ועל ידי הרב, לכן עלינו לראות את הרב המלמד תורה כ"מלאך ה' צבאות".
מותר לנו, ואף שומה עלינו, כשבוחרים רב מחנך לתורה לכל אגפיה, לחפש מישהו שבאורחות חייו, בשיחתו עם תלמידיו וביחסו לתלמידיו יתבלט "כמלאך ה' צבאות" בזעיר אנפין, כדי שהתלמידים יתייחסו אליו בהתאם. הרי למדנו: "כמים הפנים לפנים - כן לב האדם לאדם" (משלי כ"ז) - כמו שהמים משקפים למסתכל לתוכם את בבואתו, כמו המראה, כך היחס שמקבל האדם מן הזולת, משקף את היחס שהוא נותן לזולת. כל זה אמור לגבי תלמודה של תורה.
ועלינו להוסיף: לא רק לגבי מי שמלמד לימודי קודש, אלא גם בלימודים כלליים, הדרישה היא: "ומורא רבך - כמורא שמים", אין, ואסור לפצל את היחס. כי "מורא רבך" מחייב לא רק בשעה שהרב מלמד. חובת התלמיד כלפי רבו היא כאשר התלמיד פוגש את רבו בבית הכנסת, וכשהוא פוגש אותו ברחוב "בכל עת ובכל שעה", ועל אחת כמה וכמה כאשר הוא מלמד את התלמיד, גם אם הוא מלמד אותו לימודים כלליים. הן רבותינו ראו גם במי שמלמד מקצוע, המביא לחיי העולם הזה, שזכויותיו אינן פחותות בהרבה ממי שמלמדו "תורת ה' תמימה", המביאה לחיי העולם הבא.
אמת, נכון הדבר, יחס המורה לתלמידים, והעמידה בפניהם בעת הוראת ה"לימודים הכלליים", לימודי מקצועות ה"חול", צריכים להיות כאותו היחס והעמידה, כשהרב מלמד תורה. ושוב, נחזור על דברי החכם מכל אדם שהזכרנו לעיל: "כמים הפנים לפנים".
יזכנו הקב"ה במורים שהליכותיהם - כבוד שמים בהן, ונזכה שהתלמידים יהיו מאלה ש"יושבים לפני חכמים" (אבות ה').
ההורים אחראים!
הרב יצחק לוי שליט"א, שר החינוך לשעבר
ברצוני לעמוד על פן אחד, מן החשובים ביותר, בסוגית מעמד המורה, והוא חלקם של הורי התלמידים בקביעת מעמדו של המורה בעיני בניהם, שהוא הגורם הקובע והחשוב ביותר למעמד המורה בעיני התלמידים. השפעת ההורים על התלמיד, בדרך כלל, גדולה לאין שיעור מהשפעת המורה עליו. התלמיד נמצא רוב זמנו בבית והוא לומד מהוריו מדות ודעות מתוך התנהגותם, דיבורם, התייחסותם לנושאים שונים וכל הליכותיהם.
הרב שמשון רפאל הירש זצ"ל הרבה לכתוב מאמרים בענייני חינוך. מאמריו אלו קובצו בספר "מאמרי חינוך". באחד ממאמריו הוא מתייחס לענייננו וכותב: "חשיבות רבה נודעת למידת האמון והכבוד שההורים רוחשים לחבר המורים בבית הספר. אפילו דיבורים של מה בכך על המורים עלולים להשפיע לרעה על התלמיד". ובהמשך כותב עוד: "כל מלה של זלזול מצד ההורים כלפי בית הספר ומוריו משפילה את כבודם בעיני התלמיד... שוב לא יוכל הילד לכבד את מוריו במידה הנכונה שתלמיד חייב לכבד את מוריו. על ידי כך, עשויה קלות דעתם של ההורים להשמיט מתחת רגלי בניהם את היסוד העיקרי של השכלתם הרוחנית".
שתוף הפעולה בין ההורים והמורים בחינוך הילד, מתחיל בכך שההורים הם האחראים, במידה רבה, על מעמדו של המורה בעיניו. שיחה שלא במקומה, מילת זלזול כלפי המורה בפרט וכלפי בית הספר בכלל, יכולות להיות הרסניות ומפריעות באופן ממשי להתקדמותו הרוחנית של הילד.
ומכאן, מודעה רבה להורים, המשקיעים כל כך הרבה כוחות רוחניים וגשמיים למען חינוך ילדיהם, ובשיחה קלה ולא זהירה מורידים לטמיון חלק מהשקעתם זו. גם אם יש צורך להעביר ביקורת על בית הספר או להעיר הערה למורה, אין לעשות זאת בשום מקרה ליד אוזניהם של הילדים. כבוד הדדי בין הורים ומורים הם נקודת הפתיחה להצלחה בחינוך התלמידים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
