ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
והנה, בעת ההפלגה בים פרצה סערה גדולה וסכנת טביעה ריחפה על האונייה. אותו הלילה, ליל ראש השנה היה. פנו הנוסעים לרבי אלעזר וביקשוהו להתפלל לה' שיצילם מהסכנה הנוראה.
ביקש רבי אלעזר שיעלוהו לסיפון, ושם צפה רבי אלעזר באופק והמתין לעלות השחר. והנה ברגע שעלה השחר, תקע רבי אלעזר בשופר, ומיד נח הים מזעפו.
אמר על כך רבי שמחה בונים מפשיסחא, משפט עמוק מאוד הנוגע ביסוד עבודת היום – 'חושבים אתם שרבי אלעזר תקע כדי להינצל מהסכנה. לא כך. רבי אלעזר חשב שאלו הרגעים האחרונים בחייו, והזדרז לתקוע כדי להספיק לקיים מצוות ה' לתקוע בשופר, וממילא הצילו ה' מהסכנה'.
נבאר: בכל חג חוזר ובא המאורע ההיסטורי הראשוני שבגינו נקבע החג. למשל, בפסח נאמר: "בכול דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, לפי שיציאת מצריים מתחדשת עתה שוב.
בראש השנה נברא העולם וניתנו החיים לאדם. נמצא שבראש השנה של כל שנה ושנה מחדש, העולם שב ונברא ומקבל כוחות חיים חדשים לשנה זו. בכניסת היום, כל כוחות החיים של השנה הקודמת חוזרים ונאספים חזרה לשורשם והעולם שרוי בתרדמה, ובשעת תקיעת שופר ה' שב ובורא ומעניק כוחות לעולם לשנה זו (תניא, אגרות הקודש יד).
במצב זה, אין לאדם עדיין כוח לפעול ולעשות בעולם, שהרי עדיין לא קיבל את מנת החיים שלו מהבורא, והאדם יכול לפעול רק בכוחות שאלוקים נתן לו. לכן בראש השנה, מי שפועל ויוצר הוא הבורא, ותפקידו של האדם רק להתבטל אליו ולקבל ממנו את מנת החיים שלו. זוהי ההמלכה העומדת ביסוד תפילות היום, שמרכזם – 'מלכויות, זיכרונות ושופרות', כי ה' הוא המולך ועושה הכול והאדם רק מתבטל אליו.
לפיכך, מצוותו של ראש השנה בשמיעת קול השופר, וכבר נפסק להלכה שמברכים: "לשמוע קול שופר" ולא "על תקיעת שופר" (שו"ע תקפה, ב), מפני שהשמיעה היא החוש הפסיבי ביותר מכל חמשת החושים. בשביל לטעום ולמשש חייבים לעשות פעולה – הושטת היד או לעיסה. בשביל להריח חייבים לנשום. בשביל לראות לא צריך לעשות פעולה, אבל מאידך באופן טבעי יש לאדם עפעפיים לחסום את שדה הראיה ולמנוע ממנו לראות. השמיעה, לעומת זאת, אם אנו רוצים לא לשמוע, עלינו לשים את אצבעותינו באוזנינו. זו פעולה לא טבעית. אם האדם פסיבי לחלוטין, הוא שומע.
לכן, משינה אנו מתעוררים בדרך כלל בשעון מעורר, שבנוי על חוש השמיעה, כי גם כשהאדם פסיבי הוא שומע. והעולם מתעורר מתרדמתו בשמיעת קול שופר, ורמז רמז הרמב"ם בהלכות תשובה ג, ד – "תקיעת שופר רמז יש בו, כלומר: עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם".
בראש השנה אנו שותקים ומקשיבים לקול האלוקי שבורא את העולם - "בעשרה מאמרות נברא העולם". בראש השנה גם נברא האדם. ה' העניק חיים לאדם כשנפח באפיו נשמת חיים. גם קול השופר נוצר על ידי שנופחים אוויר בשופר, ואנו השומעים מרגישים את נפיחת החיים באפינו.
בסיפור בו פתחנו, בליל ראש השנה היה רבי אלעזר בסכנת חיים, כפי שמכל העולם נאספים החיים הקודמים והוא עומד לדין. בעלות השחר תקע רבי אלעזר בשופר, ניצל, וקיבל חיים חדשים, כפי שכולנו מקבלים חיים בעת התקיעות. אך הדגיש רבי שמחה בונים – באמת מי שתוקע בשופר ונותן חיים זה הקב"ה, תפקידנו רק להתבטל אליו, לפיכך האדם צריך לתקוע כדי לקיים מצוות ה', ביטול לה', ולא כדי להרוויח רווחים.
בכל השנה אנו אצים ורצים במהומת החיים. מבולבלים, סחופים ומטורפים מהמוני עניינים ומעשים המוטלים עלינו. בואו נשתוק יום אחד, ונאזין ליוצר כול הקורא לנו בנשמתנו לשוב לטוהר הבסיסי שלנו. בשעת תקיעת שופר נקשיב בדממה, נחוש את השפע האלוקי הטוב ומחייה שמוזרם אלינו ונקבלו בשמחה ואהבה.
שנה טובה לתושבי נתניה ולכל עם ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
