ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
משפחת חזן מתגוררת בבניין משותף שהקומה הראשונה בו משמשת לצרכי מסחר. לחברת 'נכסים בע"מ' שבבעלותה שטחי מסחר, גם חניון תת קרקעי גדול וכיום היא משכירה בו שטחי חניה למנויים.
משפחת חזן רכשה מ'נכסים' מחסן בגודל של 60 מ"ר בחניון התת קרקעי, שהוצמד לדירה שבבעלותה. המחסן משמש לאחסון של ביגוד למכירה.
'נכסים', אינה מאפשרת למשפחת חזן, להכניס משאיות של ספקים לפריקת סחורה במחסן.
לטענת 'נכסים', הובהר למשפחת חזן שאם יבקשו להכניס רכבים, יהיה עליהם לשכור שטח חניה. הם מאפשרים לחזן להכניס סחורה באופן רגלי. לטענת חזן, נאמר להם רק שמכירת המחסן אינה כוללת שטח חניה קבוע. בתקופת הרכישה, נכסים לא מנעה מהם להכניס רכבים, שכן החניון בו נמצא המחסן, היה פתוח לכל דיכפין. רק משסגרה 'נכסים' את החניון והחלה להשכיר את החניות בו, התחילו השומרים למנוע מהם להכניס סחורה.
'נכסים', טוענת שאין הצדקה לכך שתינתן לחזן אפשרות לפריקת סחורה, כיוון שכלל אין אישור לבניית מחסן באותו מקום, והדבר הובהר בחוזה המכירה בו נכתב שהשטח "על פי היתר הבניה ביעוד לחניה בלבד". לטענת חזן, זה המצב החוקי, אך השטח נמכר להם תחום בקירות, סגור בדלת לשימוש כמחסן. 'נכסים' מודה שהשטח עם קירות ודלת, אך זה לא מקנה למשפחת חזן זכויות.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
145 - הפרת זכויות יוצרים ג'
146 - עין יפה
147 - נתיב תנועה
טען עוד
דיון
ההיבט החוקי – יש להבחין בין הזכויות המשפטיות כלפי 'כולי עלמא', לבין מערכת היחסים בין שני הצדדים. בניה הנוגדת חוק, אינה מזכה את הבונה בזכויות שאינן לו, שכן בסמכות בית העריה להרוס את אותה בניה 1 .
מן העבר השני, במצב הנתון בו המוכרת מכרה את הנכס הבנוי – כאשר דנים במערכת היחסים בינה ובין הקונים, אין היא יכולה לטעון כלפי הקונים שאין להם כל זכויות, אלא על פי החוק. שכן התמורה שקיבלה המוכרת התייחסה למציאות קיימת בה השטח משמש כמחסן מסחרי, ומנקודת מבט זו יש לדון את ההסכמות שבין 'נכסים', לבין משפחת חזן.
הדיון ההלכתי הוא, מהי אפשרות הגישה שניתנה למשפחת חזן – האם רק גישה רגלית, או גם גישה על ידי משאיות לצורכי פריקת סחורה.
בגמרא במסכת בבא בתרא, נחלקו תנאים, האם במקום ספק, יש לפרש את הכלול במכירה באופן רחב ולכלול במכירה גם את הדרך, או שיש לפרש אותה באופן צר.
במשנה במסכת בבא בתרא 2 , נחלקו רבי עקיבא וחכמים, מה הדין כאשר אדם מוכר לחבירו בור בתוך חצרו.
לדעת רבי עקיבא, מכירת הבור כוללת את הזכות להכנס לרשות חברו על מנת לדלות מים מן הבור. ואילו לדעת חכמים אם רוצה הקונה להגיע לבור: "צריך ליקח (=לקנות) לו דרך" וזכות זו אינה כלולה במכירה.
הגמרא 3 מסבירה את שורש מחלוקתם: "דרבי עקיבא סבר: מוכר בעין יפה מוכר, ורבנן סברי: **** מוכר בעין רעה מוכר". להלכה, נחלקו נפסק ברמב"ם ובשו"ע 4 כרבי עקיבא – שהמוכר בעין יפה הוא מוכר. לגבי השאלה איזו דרך ניתנה לקונה, יש לדון על פי סוג הנכס שנרכש בהתאם להנחה ש"בעין יפה הוא מוכר" 5 .
בענייננו, שמדובר במחסן שמתאים ונועד לצרכי מסחר, האופן הרגיל להשתמש במחסן כזה הוא על ידי הבאת הסחורה ברכבים. על כן, סתמן של דברים הוא שהמכירה כוללת את האפשרות להגיע למחסן באמצעות רכב מסחרי. 'נכסים', אשר טוענת שיש להגביל את הכניסה להליכה רגלית, צריכה להביא ראיה שעל דעת כן מכרה את המחסן.
פסק הדין
משפחת חזן רשאית להיכנס לחניון לצורך פריקת סחורה במחסן שרכשה מ'נכסים'.
^ 1.פד"ר כרך יב 3, 15
^ 2.דף סד ע"א
^ 3.דף ס"ד ע"ב
^ 4.שו"ע חו"מ סימן רי"ד סעיף א
^ 5.ראו גם שו"ת תורת חיים, ח"א סימן לא
כאב הגלות ותקוות הגאולה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד אמונה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
תורה מן השמים
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
