ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
ניסן תשס"ד
שינוי במנהג ברכת כהנים
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
49 - צורת הכרובים וכנפיהם
50 - שינוי במנהג ברכת כהנים
51 - דילוג על פסוקי דזמרה
טען עוד
בקהילת פאדובה ישנו מנהג מיוחד: הכהנים מברכים ברכת כהנים אך ורק בתפילת נעילה ביום הכיפורים. המנהג הזה שונה ממה שנוהגים בשאר קהילות באיטליה (שם הכהנים נושאים את כפיהם כל יום טוב בתפילת מוסף, וביום כיפור בשחרית, מוסף ונעילה).
משפחה של כהנים שואלת אותי אם אפשר לעקור המנהג הזה כדי לקיים מצוות ברכת כהנים כפי הנהוג בשאר קהילות באיטליה. לפי דעתי אין סיבה לקיים המנהג הזה, כי לא מצאתי שום ראיה הלכתית עליו.
ועוד, יש כמה אנשים בקהילה שזוכרים שלפני שנות החמישים היו מברכים ברכת כהנים כרגיל.
האם מותר לשנות המנהג ולתת שמחה של מצווה לכהנים שרוצים לקיים מצוות עשה מדאורייתא?
משפחה של כהנים שואלת אותי אם אפשר לעקור המנהג הזה כדי לקיים מצוות ברכת כהנים כפי הנהוג בשאר קהילות באיטליה. לפי דעתי אין סיבה לקיים המנהג הזה, כי לא מצאתי שום ראיה הלכתית עליו.
ועוד, יש כמה אנשים בקהילה שזוכרים שלפני שנות החמישים היו מברכים ברכת כהנים כרגיל.
האם מותר לשנות המנהג ולתת שמחה של מצווה לכהנים שרוצים לקיים מצוות עשה מדאורייתא?
תשובה
הכיוון הכללי הוא שצריך לנסות להרבות בברכת כהנים ככל שניתן1.
ההסתייגות היחידה היא במקרה שלדעת הרב הדבר עלול לפגוע ביחס החיובי של הקהילה לשמירת המנהגים. ונראה שבנידון דידן, כיוון שחוזרים אל המנהג שנהגו בעבר, אין חשש שכזה.
_________________________________________________________________
"בית יוסף" (או"ח סוף סי' קכח) ועיין גם ב"דרכי משה" (שם), שגם ממנו משמע שמסכים עם דבר זה, מלשונו "נשתרבב המנהג". ועיין ב"תחומין" (ב עמ' 345 363), בדיונים לגבי ברכת הכהנים בעיר חיפה.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
