ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
בקיצור, ההסבר הזה על הצורך בחזרה על מחזור החגים כמה פעמים אומר כדלקמן: האזכור הראשון של מחזור החגים היה מכוון לדור שלא היה צריך, לכאורה, שום תזכורות או הוראות כאלה.
חג הפסח והיציאה מעבדות מצרים היו אירועים שהיו חקוקים היטב בתודעתו ובמוחו של דור המדבר. חג הסוכות היה אירוע יומיומי בחייהם של האנשים שחיו באוהלים ומתחת לכיפת השמים במדבר סיני. האופי החקלאי של חג הסוכות, האסיף של יבול האדמה מהקיץ, ושל חג השבועות, הקציר של תבואת החורף והאביב והמנחה של ביכורי האדמה במקדש, במידה מסויימת עוד לא היו רלוונטיים לדור ההוא, הדור שלא יזכה להיכנס לארץ ישראל, להתיישב בה ולחיות מפרי אדמתה.
התיאור הזה של החגים בא ללמד את עם ישראל שהמחזור הזה נצחי, שאיננו תלוי במציאות גיאוגרפית ואיננו כפוף לנסיבות המעשיות של הזמן והמקום בחיי היהודים.
חזרה נוספת על מחזור החגים עוסקת בעבודת המקדש ובקורבנות שהוקרבו בו. החזרה הזאת מתמקדת בעבודת המקדש. לאחר חורבן המקדש, התבטלות הקורבנות, היציאה לגלות ואובדן התוצרת החקלאית, אפשר היה לחשוב שכבר אין לחגים האלה משמעות של ממש, ולמעשה, אפשר להפסיק לקיים אותם. כך קרה לדתות ולתרבויות אחרות ואפילו לאימפריות אדירות.
עם אובדן השלטון, המולדת והריבונות אבדו גם חגים וימי זיכרון היסטוריים ולאומיים. העם היהודי, אמונתו ותורתו המשיכו להתקיים אלפי שנים בלי לאומיות או מולדת ובלי שום דבר שמתקרב לריבונות ושלטון. אחת הסיבות העיקריות ליכולת הכמעט נסית הזאת להתקיים, ואפילו לשגשג, היא השמירה הקפדנית על החגים בלוח השנה היהודי כהלכתם.
גם בספר דברים יש שוב סקירה כמעט בלתי מותנית ולא קשורה של החגים שנועדה להראות שהקיום של החגים וחשיבותם לעולם אינם מותנים בדור מסוים או באתר גיאוגרפי מסוים. החגים מציינים את חלוף הזמן בלוח השנה היהודי, אבל הם עצמם נטולי זמן במובן מסוים ומעל הזמן ההיסטורי.
עצם החזרה של התורה על החגים באה להזכיר לנו את העובדה הזאת, את הקיום הרוחני שלנו. לאחר ששבנו למולדתנו העתיקה, החגים האלה שוב קיבלו גם את הפן החקלאי שלהם. עובדה זו כשלעצמה נותנת תוקף לאופי הנצחי שהחגים בלוח השנה היהודי מייצגים.

איך מותר להכין קפה בשבת?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

מהי המלכות שיש בכתר התורה?

מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

שתי דקות על בדיקת חמץ

הלכות שטיפת כלים בשבת

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

איך ללמוד גמרא?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















