ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש משנה וגמרא פסחים

מסכת פסחים דף מ"ג

הרב אורי בריליאנטכ"ו אב התשע"ג
356
מוקדש להצלחת
עם ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה

(תחילת פרק מקום שנהגו -  נ: 5-)

א. איסור מלאכה בערב פסח

א. המשנה
בערב פסח יש הרבה הכנות (חמץ, מצה וכו'), ולכן יש מקום לאסור מלאכה.
עד חצות – תלוי במנהג המקום.
משמע - מחצות – אסור.

 

ב. האיסור עד חצות

קשה – למה המשנה בכלל השמיעה את "חצות", הרי מחצות אסור בכל ערב יו"ט (ברייתא), לכן ודאי שהנושא כאן הוא עד חצות?

תשובה:

  1. 1.שם זה מן המנחה, וכאן אסור מחצות.
  2. 2.שם אינו איסור ממש אלא "אינו רואה סימן ברכה", כאן אסור ומשמתים אותו.

[גופא –
אותה ברייתא אוסרת מלאכה מהמנחה בערבי שבתות, ימים טובים,
וכן מוצאי שבת, יו"ט ויו"כ (כי מוסיפים מחול על קודש, הירושלמי מגביל עד שיסיים התפילה),
ובכל מקום שיש נדנוד עבירה – לרבות בתעניות ציבור על הגשמים (כדי שיהיה עם כולם בתפילות הגשמים).

 

(נ: שליש)

ב. אגדתא בנושא עבודה בערב שבת, ואינו רואה סימן ברכה

א. ת"ר – זריז מול שפל.

 

נשכר

נפסד

זריז

עובד כל השבוע ולא בערב שבת

עובד כל השבוע וגם בערב שבת

שפל (בטלן)

לא עובד כל השבוע (כולל ערב שבת) – אפילו שאינו לשמה

(וכן רבא על נשות מחוזא)

לא עובד כל השבוע אך בערב שבת כן

 

ב. גם מצוות שלא לשמה זה טוב

  1. 1."שפל ונשכר" (כאמור).
  2. 2.רבא –

"כי גדול עד שמיים חסדך" – שלא לשמה,

"כי גדול מעל שמיים חסדך" – לשמה.

  1. 3.רב יהודה – שמתוך שלא לשמה בא לשמה.

ג. מלאכות שבהם אינו רואה סימן ברכה (4 ברייתות) -

(אגב זה שהעושה מלאכה בערב שבת אחרי חצות אינו רואה סימן ברכה).

  1. 1.אשתו – שאשתו משכירה מאזניים בשוק (מעט + ביזוי).

ריחיים – משכיר אותם (מעט + טורח).
(אך מוסיפה הגמרא – אם יוצרת ומוכרת – הפסוק משתבח בה ("סדין עשתה ותמכור")).

  1. 2.מוכר קנים וקנקנים – נפח גדול ויש בזה עין הרע.
  2. 3.סוחרים בשוק – כולם מסתכלים עליהם (עין הרע),
    מגדלי בהמה דקה – הכל צווחים עליהם (שהרי אסור לגדל בא"י, כי מזיקים לאחרים)
    קוצצי אילנות טובים למוכרם – מלעיזים עליהם שהם הורסים את העצים בשביל כסף,
    נותנים עיניהם בחלק יפה כשמתחלקים עם מישהו – מלעיזים עליהם שכך עושים.
  3. 4.שכר מתורגמנים – נראה כמלאכת שבת,

שכר יתומים (אפוטרופוס שעושה שכורה בשל יתומים ומתחלק עמם) – אם ינהג שלא כהוגן אינם בני מחילה,

עושה סחורה במדינת הים – מסכן רכושו ולא כל יום יש נס,

שכר סופרים – ריב"ל – חכמים התפללו שלא יתעשרו כדי שלא יעזבו מלאכתם.

  1. 5.דומה לנ"ל – כותבי ספרים, תפילין ומזוזות וסוחריהם, ומוכרי תכלת, אא"כ עושים לשמה (שהרי אז ימשיכו גם אם יתעשרו, אז אינם כלולים ב"קללה").


שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
עוד בנושא פסחים

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il