ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
הַיַּחַשׂ הַזֶּה* כְּשֶׁהוּא מִתְמַלֵּא בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, הוּא מְמַלֵּא אוֹתָם* אַהֲבָה יוֹתֵר מִיִּרְאָה, וּנְעִימוּת הִגָּיוֹן וְשַׁלְוָה יוֹתֵר מִמְּרִירוּת הִזְדַּעְזְעוּת.
הַהַכָּרָה הַתַּרְבּוּתִית* שֶׁל הַהַשְׂכָּלָה הַיּוֹתֵר מְתֻקֶּנֶת הוֹלֶכֶת הִיא לְשַׁכְלֵל יָפֶה יָפֶה הַכָּרָה מְתוּקָה זאת.
בְּחַיֵּי הַיָּחִיד קַל הַדָּבָר לָבוֹא לִידֵי מִדָּה זוֹ*, עַל-יְדֵי הֲטָבַת הַמּוּסָר הַמַּעֲשִׂי וְהַשִּׂכְלִי וְעַל-יְדֵי הַעֲלָאַת אוֹר הַדַּעַת בִּכְלָל. כְּשֶׁהָאֹפִי הָאֱנוֹשִׁי מִתְיַחֵשׂ בְּסִימְפַּתְיָה* אֶל הַנִּשְׂגָּב, אֶל הַטּוֹב הַמֻּחְלָט, בַּשֵּׂכֶל וּבַחַיִּים, מִיָּד הַהַכָּרָה הַזֹּאת* הַנִּשְׁמָתִית שֶׁל הָאֱלֹהוּת מִתְאַחֶזֶת בּוֹ יָפֶה, נִקְלֶטֶת בְּכָל רַעְיוֹנוֹתָיו וּמִתְמַזֶּגֶת עִם כָּל חוּשָׁיו וְרִגְשׁוֹתָיו לְעַדְּנָם. ההכרה בחיי היחיד
הָאוֹרְגָּן הַקִּבּוּצִי*, שֶׁלּוֹ יֵשׁ פְּסִיכוֹלוֹגְיָה מְיֻחֶדֶת*, אִם גַּם הוּא יִהְיֶה בְּעֹמֶק עָמְקוֹ נוֹטֶה לְסִימְפַּתְיָה מוּסָרִית עֶלְיוֹנָה, וְאַהֲבַת הַטּוֹב הָאֲצִילִי תִּהְיֶה חֲקוּקָה יָפֶה בְּעֶצֶם טִבְעָהּ, עַל-פִּי בְּחִירָתָהּ אוֹ עַל כָּל פָּנִים עַל-פִּי מוֹרֶשֶׁת אָבוֹת שֶׁלָּהּ, אָז תִּתְפַּלֵּשׁ יָפֶה בְּקֶרֶב הָאֻמָּה גַּם כֵּן הַהַכָּרָה הַזֹּאת הַנִּשְׁמָתִית, וְיִהְיֶה הַנֹּעַם שֶׁל הָאַהֲבָה הָאֱלֹהִית עִם יִרְאַת-רוֹמְמוּת מְתוּקָה וּמְתֻקֶּנֶת שָׁרוּי בִּכְלָלוּת הָאֻמָּה וּמְיַשֵּׁר אֶת כָּל דְּרָכֶיהָ. אֲבָל לְפִי מִדַּת רִחוּקָהּ שֶׁל הַפְּסִיכוֹלוֹגְיָה הָאוֹרְגָּנִית מֵהַחִבָּה הַפְּנִימִית אֶל הַטּוֹב הַמֻּחְלָט, כֵּן לֹא יוּכַל הַיַּחַשׂ הַנִּשְׁמָתִי לַחְדֹּר בְּקִרְבָּהּ בַּיַּחַש הָאֱלֹהִי, וּמֻכְרָח קֶשֶׁר הָאֱלֹהוּת לִהְיוֹת בְּקִרְבָּהּ קֶשֶׁר נָכְרִי*, וְהָאֱלֹהִים יִהְיֶה בָּהּ אֵל נֵכָר וְאֵל זָר, וְאֵל זָר זֶה יִקְנֶה לוֹ* תְּכוּנוֹת מְשֻׁנּוֹת וְקָרִיקָאטוּרִיּוֹת, הַמְעַוְּתוֹת אֶת הַחַיִּים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהֵן יְכוֹלוֹת לְיַשֵּׁר אוֹתָם. ההכרה בקרב האומה
לְעֵת עַתָּה עוֹד לֹא בָּאָה הַתַּרְבּוּת לְמִדָּה זוֹ, לְהָכִין סִימְפַּתְיָה אֱלֹהִית שֶׁל הַטּוֹב הַמֻּחְלָט בְּעֹמֶק הַנְּשָׁמָה שֶׁל הָאוֹרְגָּנִים הַקִּבּוּצִיִּים, וְעַל כֵּן הִנְנוּ רוֹאִים בָּהֶם עֲדַיִן סִימָנֵי רֶשַׁע וְעָרִיצוּת וּמַהוּת הַמּוּסָר הוֹלֶכֶת וּמִתְמַסְמֶסֶת וְנֶעֱזֶבֶת מִן הַלֵּב הַכְּלָלִי שֶׁל הַקִּבּוּצִים. סימני הרשע בתרבות
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
19 - אמונה חלק ד'
20 - אמונה חלק ה'
21 - אמונה חלק ו'
טען עוד
(אורות התחיה א)
___________________________________
דַּעַת הָאֱלֹהוּת – הבנת האמונה בה' וה"מושג האלוהי" בצורה נכונה ועמוקה. הַכָּרַת הַיַּחַשׂ וכו' – היחס והקשר שבין ה' לעולם דומה ליחס והקשר שבין הנשמה לגוף. כשם שהנשמה מחיה ומפריחה את הגוף כך ה' משפיע חיים וטוב לעולם. הַיַּחַשׂ הַזֶּה – כשאדם מבין שיחס ה' לעולם הוא קשר של השפעת חיים. אוֹתָם – את הלב והנפש. הַהַכָּרָה הַתַּרְבּוּתִית – העולם הולך ומתפתח להסתכלות ישרה ועמוקה. מִדָּה זוֹ – הכרת דעת האלוהות זו. בְּסִימְפַּתְיָה – יחס אוהב. הַהַכָּרָה הַזֹּאת וכו' – של יחס ה' לעולם כיחס הנשמה לגוף. הָאוֹרְגָּן הַקִּבּוּצִי – אומה, חברה. פְּסִיכוֹלוֹגְיָה מְיֻחֶדֶת – תכונות נפשיות לאומיות, בלשון חז"ל: "שר האומה". נָכְרִי – זר, תפיסת עולם שאלוהים הוא מנותק ומנוגד לעולם. יִקְנֶה לוֹ וכו' – תפיסה דתית מעוותת.
ביאורים
בפסקה הקודמת למדנו על היחס הנכון שצריך להיבנות בין האדם לבורא. האל איננו מושל אכזר שמנצל את הכח שבידיו כדי להשתלט על בני האדם, ולהכביד עליהם את החיים. האל הוא רב חסד המעניק חיים וטוב לבריות ומנחה אותם בדרך הישרה המתאימה להם. כשהאדם מזהה שיש בו חסרון והוא זקוק לבורא, ושהבורא מצדו רוצה להיפתח כלפיו ולהשלים את חסרונו, מתפתחת ביניהם אהבה, ולא יראה. יש ביניהם קשר של קרבה וחיבה, ולא יחס של פחד וריחוק. מתוך אוירה כזו האדם מוכן לקבל בצורה טבעית את מצוות הבורא, ולמלא אותם בשמחה וברצון.
אצל כל אדם, באופן אישי, יותר קל באופן יחסי לעצב את היחס הזה. כשהאדם מתקן את המדות, לומד אמונה ומברר את המושגים הרוחניים, הוא מפנים ומרגיש את טוב ה' שמקרין עליו.
לעומת זאת, אצל העם, הצבור, זה כבר הרבה יותר מורכב. קשה יותר לזהות את הצורך של החברה כולה ליצור מערכת יחסים בינה לבין הבורא. התעלות מוסרית, דבקות וקדושה, נתפסים בדרך כלל כעניינים פרטיים של כל אדם, כדי לענות על המאוויים הרוחניים שלו. הצבור והעם כולו עוסק רק בסיפוק הצורך הקיומי, בארגון וסדר של מדינה עם בטחון וכלכלה יציבים.
ההיסטוריה מלמדת, שכאשר חברה שלמה בחרה לקשור את עצמה עם הבורא, זה לא הביא אותם לתיקון מוסרי, אלא גרם דווקא להשחתת המידות או לדיכוי החיים. האלילות והעבודה הזרה הביאה את האמונה באל לתוך החברה, אבל היא הכניסה אותה בצורה כוחנית ולא טבעית. האל שלהם לא העניק חיים לחברה, אלא קלקל והרס את ההתנהלות הבריאה שלה.
יש רק עם אחד בעולם, אצלו הקשר עם הבורא מצליח להתממש בצורה ראויה גם במישור הלאומי. עם זה הוא עם ישראל. האמונה בה' טבועה ב'גנים הישראליים'. זוהי תורשה טבעית העוברת מדור לדור, ואיננה תלויה בבחירה או בהחלטה מודעת. עם ישראל מסוגל לנהל גם את הפוליטיקה והצבא, כאשר הקשר עם הבורא מנחה ומדריך אותו. אמנם היו תקופות משבר של מעידה וסטייה מהדרך גם אצל עם ישראל, אבל אלו היו תופעות זמניות חולפות. לבסוף, עם ישראל יצליח להגשים את היכולות הרוחניות שלו, ויציג לאנושות כולה מדינה שמשגשגת ופורחת מתוך קדושה.
הרחבות
• אמונת הציבור
מורֶשֶׁת פְּלֵטָה יֵשׁ לָהּ לָאֱנוֹשִׁיּוּת בִּכְנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל. הרב קוק מבאר כאן כי לעם ישראל חוש מיוחד לקלוט את האמונה גם ככלל, כעם. הרב צבי יהודה קוק מבאר שנקודה זו היא ייחודיותו של עם ישראל: "כאן נפגשים עם יסוד היסודות: ערכנו המיוחד הוא בתור עם. 'אשר בחר בנו מכל העמים' [ברכות התורה]. יחידים, צדיקים וחסידים נמצאים גם אצל אומות העולם. בדברי קודש של המהר"ל , ב'נצח ישראל' פרק יא, מתברר החילוק היסודי שבין קדושת הכלל לקדושת הפרט. נכון שגם אצל אומות-העולם יש צדיקים, אבל זה באופן פרטי ויחידי. החידוש שלנו בהיסטוריה, הגאונות המיוחדת לנו, הצדקות הספציפית לנו בעולם, היא מצד היותנו עם, צבור, כלל" [שיחות הרצי"ה, שמות עמ' 33]. הרב קוק אומר שעם ישראל ילמד חידוש זה את העולם כולו:"למלואה של שאיפה זו (לרומם את העולם כולו) צריך דוקא שצבור זה יהיה בעל מדינה פוליטית וסוציאלית וכסא ממלכה לאומית ברום התרבות האנושית 'עם חכם ונבון וגוי גדול' (על פי דברים ד, ו) ... למען דעת שלא רק יחידים חכמים מצוינים חסידים ונזירים ואנשי קדש חיים באור האידיאה האלוהית כי גם עמים שלמים מתוקנים ומשוכללים בכל תקוני התרבות והישוב המדיני עמים שלמים הכוללים בתוכם את כל השדרות האנושיות השונות" [אורות, למהלך האידיאות בישראל עמ' קד]
שאלות לדיון
האם יש בין האומות כאלה שהינן בעלות נטייה רוחנית חזקה יותר?
נראה שגם כיום יש בעם ישראל אנשים רבים, גם בין שומרי המצוות, שאינם בעלי יחס סימפטי לאלוהות. כיצד נסביר זאת על פי דברים אלו?
אנחנו קודש למענך
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך ללמוד אמונה?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
