ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
פֶּרֶק שְׁבִיעִי
וּמַה שֶּׁשָּׁאַלְתְּ עַל הַמְּעוּטָה* שֶׁבַּעֲבוֹדוֹת הָאֱלֹהִים, שֶׁאֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפָחוֹת מִמֶּנָּה, וְתִתְחַיֵּב לוֹ* בָהּ הַתְמָדַת טוֹבָתוֹ עָלָיו, הֵם עֲשָׂרָה עִנְיָנִים.
מֵהֶם, שֶׁלֹּא יְשִׂימֶנָּה* סִבָּה לְהַמְרוֹתוֹ.
וּמֵהֶם, שֶׁיַּזְכִּיר טוֹבַת הָאֱלֹהִים בִּלְשׁוֹנוֹ תָמִיד, וְיַרְבֶּה לְהוֹדוֹת לוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ בְּלִבּוֹ עָלֶיהָ וּבַנִּרְאֶה מִדְּבָרָיו.
וּמֵהֶם, שֶׁלֹּא תִהְיֶה נְמִבְזָה* וּמְעוּטָה בְּעֵינָיו.
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
47 - עבודת ה' חלק כ"ג
48 - עבודת ה' חלק כ"ד
49 - לימוד שבועי כ"ח אב - ד אלול תשע"ד
טען עוד
וּמֵהֶם, שֶׁלֹּא יִתְפָּאֵר בָּהּ וְיַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ כִּי בְכֹחוֹ לְקָחָהּ וּבְחָכְמָתוֹ, אוֹ בְּמַה שֶּׁהוּא רָאוּי לָהּ*.
וּמֵהֶם, שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁיַּתְמִידָהּ* בְּהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בָהּ*, וְשֶׁתֹּאבַד מִמֶּנּוּ אִם יִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה.
וּמֵהֶם, שֶׁלֹּא יִבְזֶה מִי שֶׁחָסֵר* הַטּוֹבָה הַהִיא, וְיִרְאֶה אֶת עַצְמוֹ טוֹב מִמֶּנּוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, וְשֶׁמָּא* הָאֱלֹהִים מְנַסֶּה אוֹתוֹ* בָהּ לְהַרְאוֹת מַה שֶּׁנִּסְתָּר בּוֹ מֵרֹעַ הַמַּצְפּוּן, וְתַשִּׁיאֵהוּ* הַטּוֹבָה, וְיִהְיֶה כָּל חֲסַר טוֹב טוֹב מִמֶּנּוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.
וּמֵהֶם, שֶׁיִּהְיֶה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם הָאֱלֹהִים בְּכַוָּנָתוֹ וּבְהִכָּנְעוֹ, וְאִם* לֹא יוֹסִיף בְּמַעֲשֵׂהוּ עַל מַה שֶּׁהָיָה בַתְּחִלָּה, וְלֹא הוֹסִיף בְּהוֹדָאָה וּבְשֶׁבַח, יַתְמִיד עַל מַה שֶּׁהָיָה בּוֹ, וְיִשְׁתַּדֵּל לְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ בְּמַעֲשֵׂהוּ לֵאלֹהִים, וְאַל תִּהְיֶה הַטּוֹבָה גוֹרֶמֶת לְקַצֵּר מִמַּעֲשֵׂהוּ הָרִאשׁוֹן וְלִטְרֹד אוֹתוֹ מֵהוֹסִיף בְּכַוָּנָתוֹ לֵאלֹהִים.
וּמֵהֶם, לִהְיוֹת עֵינוֹ תָמִיד* עַל מִי שֶׁהוּא לְמַטָּה מִמֶּנּוּ בְּרֹב הַטּוֹבוֹת, לֹא עַל מִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִמֶּנוּ, וְכֵן רָאוּי לוֹ לִהְיוֹת עֵינוֹ תָמִיד עַל מִי שֶׁהוּא מַרְבֶּה בַּעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לַעֲלוֹת אֶל מַעֲלָתוֹ, וְאַל יַבִּיט לְמִי שֶׁהוּא מְמַעֵט בָּהּ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, וְיִתְגָּאֶה בְּמַעֲשֵׂהוּ וְיִתְעַלֵּם* מִמֶּנּוּ.
וּמֵהֶם, שֶׁלֹּא יַשִּׁיאֵהוּ אֹרֶךְ סֵתֶר* הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה עָלָיו, וְאֹרֶךְ אַפָּיו לוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בָּטוּחַ מִקִּצְפּוֹ וְיַמְרֶה אוֹתוֹ.
הנוטים מעבודת ה'
כִּי כָּל מַה שֶּׁהִגִּיעוּ דִבְרֵיהֶם אֵלֵינוּ מִן הַקַּדְמוֹנִים שֶׁעָבְרוּ, וְרָאִינוּ מִן הַנִּמְצָאִים עִמָּנוּ, שֶׁהֵטִיב לָהֶם הָאֱלֹהִים בְּמִינֵי הַטּוֹבוֹת, וְנָטוּ מֵעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים אֶל הַמְרוֹתוֹ, לֹא נִכְשְׁלוּ אֶלָּא בְּמַה שֶּׁסִּפַּרְתִּי לָךְ, זֶה גָלוּי וּמְפֻרְסָם בְּסִפְרֵי הַנְּבִיאִים עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְהֵם כָּל מַפְסִידֵי הַשַּׁעַר הַשְׁלִישִׁי הַזֶּה אֲשֶׁר כַּוָּנָתֵנוּ בוֹ בֵּאוּר חִיּוּב קַבָּלַת עֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים.
הראוי לטובה והמוסר מטובה
וּמִי שֶׁלֹּא יָכוֹל לְהוֹסִיף בַּעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים בִּרְבוֹת טוֹבוֹתָיו, וְיוּכַל לְקַבֵּל מַה שֶּׁזָּכַרְתִּי לְשֵׁם שָׁמַיִם, יִהְיֶה רָאוּי לְהַתְמָדַת הַטּוֹבָה לוֹ הַמְיֻחֶדֶת לוֹ. וְאִם יְסִירֶנָּה מִמֶּנּוּ*, יִהְיֶה לְאֶחָד מִשְּׁנֵי דְבָרִים, אוֹ לִמְחוֹת בָּזֶה עָוֹן שֶׁקָּדַם לוֹ, אוֹ לְשַׁלֵּם לוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא תְמוּרָתָהּ* מַה שֶּׁהוּא גָדוֹל וְיָקָר מִמֶּנָּה וְעוֹדֵף עָלֶיהָ הַרְבֵּה.
___________________________________
הַמְּעוּטָה – המינימאלית, ההכרחית. וְתִתְחַיֵּב לוֹ – כגמול על עבודתו. שֶׁלֹּא יְשִׂימֶנָּה – שהטובה לא תגרום להחטיאו. נְמִבְזָה – בזויה, פחותה. רָאוּי לָהּ – שמגיע לו בזכות ולא בחסד. שֶׁיַּתְמִידָהּ – הטובה תינתן בקביעות. בְּהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בָהּ – אלא יתלה ברצון ה'. מִי שֶׁחָסֵר – כגון: עני. וְשֶׁמָּא – שהרי יתכן. אוֹתוֹ – את העשיר. וְתַשִּׁיאֵהוּ – הסיתה אותו לחטוא בבחינת 'וישמן ישורון ויבעט'. וְאִם – ואף אם. לִהְיוֹת עֵינוֹ תָמִיד וכו' – וכך יגיע לשמוח בחלקו. וְיִתְעַלֵּם – יתרפה מעבודתו. אֹרֶךְ סֵתֶר – ה' אינו מענישו על מעשיו הרעים לאורך זמן. יְסִירֶנָּה מִמֶּנּוּ – השכר הטוב לא ניתן לו. תְמוּרָתָהּ – תמורת הפסד הטובה.
ביאורים
היום נעסוק בעשרת הכללים הבסיסיים לבניית העמדה הנפשית שצריכה להיות אצל כל עובד ה', שעל גביהם בנויה כל שאר עבודת ה', ובהם היא תלויה. האדם צריך לבנות בתוכו מבט נכון לגבי הטובות שה' מיטיב עימו, וכל עשרת הכללים שמביא רבנו בחיי מחזקים את העניין הזה - כיצד לשים במרכז את הכרת הטובה כלפי ה', שהיא הבסיס המחייב של עבודת ה', כמבואר בפרקים הקודמים, ומהיחס הנכון לאלוהיו נגזר גם היחס הנכון לבני האדם שסביבו.
רבנו בחיי אומר שבכללים אלו תלויה כל עבודת ה' של האדם.
אלו הם הכללים:
א. בשום פנים לא ישתמש האדם בטובה שה' מיטיב לו כדי לחטוא, שהרי זו ממש כפיות טובה.
ב. להרבות בהודיה לה' על הטובות שהוא מיטיב לנו, וכך תתבסס בלב הכרת הטובה כלפי ה'.
ג. שיעריך אדם כל טובה שהוא מקבל מה', אפילו הקטנה ביותר, וידע שהיא לא מובנת מאליה.
ד. ידע האדם שכל טובה המגיעה אליו מאדם מסוים – באמת ה' הוא המיטיב לו, והאדם הוא רק אמצעי להעביר לו את הטובה הזו.
ה. שידע שכל טובה המגיעה אליו, אינה בגלל חוכמתו או כוחו, כי הרי גם הם מתנה אלוהית, ואם כן נמצא שגם טובות אלו הם מה'.
ו. שידע שכל טובה שיש לו תישמר אצלו לא באמצעות כוחו והשתדלותו אלא ברצון ה', ברצותו היא תישאר אצלו וברצותו היא תילקח מאיתו. דבר זה מעמיק עד כמה כולו תלוי רק בהקב"ה המיטיב לו.
ז. גם אם האדם רואה שה' מיטיב לו ולא לחברו, לא יחשוב האדם שהוא צדיק יותר מחברו, אלא הקב"ה מיטיב עמו בלי קשר למעשיו, ואין זה אומר שום דבר לגבי השני. עניין זה עקרוני כי הוא מסיט את המבט של האדם מעצמו, וממקד אותו אך ורק בטובת ה'.
ח. שהטובה שקיבל לא תגרום לו חס ושלום להפחית ממעשיו הטובים, אלא אדרבה, רק תדרבן אותו להוסיף מעשים טובים.
ט. יביט האדם תמיד על אלה שטובתם פחותה משלו, וישמח בטובה הרבה שקיבל, ולא יביט על אלה שטובתם מרובה משלו, וירגיש שלא קיבל מספיק. ובמעשים טובים להיפך - יסתכל האדם באנשים שמעשיהם הטובים מרובים משלו כדי ללמוד מהם.
י. אם חטא האדם ולא נענש מיד – לא ישלה האדם את עצמו שגם בעתיד ה' לא יעניש אותו, כי לקב"ה חשובים מעשי האדם, והוא גומל עם האדם לפי מעשיו.
הרחבות
•השימוש הראוי בחסדי ה'
שֶלֹּא יְשִׂימֶנָּה סִבָּה לְהַמְרוֹתוֹ. רבנו בחיי מדריך אותנו שלא להשתמש בטובה כנגד רצון ה' ולא להיות בכך כפויי טובה. בדברי רבנו בחיי לאורך הפרק עולה הדרישה ממקבל הטובה שלא יבוא על ידה להתנהגות שלילית. הרב סולובייצ'יק מוסיף ומדגיש את העשייה החיובית הנדרשת ממי שמשפיע עליו הקב"ה בחסדו: "חסדי ה', אומרת היהדות, אינם ניתנים לאדם מתנת חינם, הם מחייבים משהו... אומנם השפעת החסד באה מידו הפתוחה, הגדושה והרחבה של הקב"ה, אבל אין היא מתנה ללא שיור וללא תנאי, אין היא דורון מוחלט... כשהקב"ה נותן לאדם עושר ונכסים, השפעה וכבוד – על המקבל לדעת איך להשתמש בהם איך להפוך את המתנות היקרות לכוחות יצירה פוריים. איך לשתף את הזולת בשמחתו וגדולתו, איך לגמול חסד עם חסדי ה' הנובעים ובאים אליו ממקור אין סוף. אם אין רוב טובה מביא את האדם לידי השתעבדות מוחלטת לקב"ה, הוא חוטא חטא יסודי, ובעטיו באה המצוקה הקשה המזכירה לו את חובתו לבורא עולם בעד מתנת החסדים" [איש האמונה, עמ' 71-70]. הרב סולובייצ'יק מסביר שחסדי ה' ניתנים לאדם על מנת שישתמש בהם למטרה מסוימת שלשמה הופקדו בידו כוחות אלה, ולא להנאתו הגשמית בלבד. על פי גישה זו נדרש ממי שהושפעה עליו הטובה לחשוב כיצד ניתן להגשים על ידה את היעדים האלוהיים, ובכך לפעול עם א-ל.
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות יום טוב שחל במוצאי שבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
אנחנו בצד של החזקים!
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד אמונה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
