בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • חובת הלבבות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

ל' אב תשע"ד

עבודת ה' חלק כ"ז

undefined

בשביל הנשמה

ל' אב תשע"ד
3 דק' קריאה
ככל שרמת קושי הראייה גבוהה – הצורך במסך מהשמש יגדל
וְהַדִּמְיוֹן* הַקָּרוֹב בָּזֶה מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים מֵעִנְיַן חַלַּשׁ הָרְאוּת*, שֶׁאֵין לוֹ* תוֹעֶלֶת בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ עַד שֶׁיָּשִׂים מָסָךְ דַּק בֵּינוֹ וּבֵין עֵינָיו. וְכָל אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶחֳלִי בְּעֵינָיו יוֹתֵר גָּדוֹל, תִּהְיֶה תַקָּנָתוֹ בְּמָסָךְ יוֹתֵר עָבֶה, וְכָל אֲשֶׁר יֵקַל הֶחֳלִי מֵעֵינָיו, יִהְיֶה הַמָּסָךְ הַדַּק יוֹתֵר רָאוּי לוֹ.

הרבה דברים היינו מכזיבים אילולא ראינו בעינינו
וְעוֹד, כִּי אָנוּ רוֹאִים בְּרֹב הַמְּלָאכוֹת הַגּוּפָנִיּוֹת פְּעֻלּוֹת, אִלּוּ לֹא הָיִינוּ רוֹאִים אוֹתָן בְּעֵינֵינוּ, וְהָיָה דְבָרָן מַגִּיעַ אֵלֵינוּ, הָיִינוּ מְמַהֲרִים לְהַכְזִיב* הַמַּגִּיד בּוֹ עֲלֵיהֶן, כְּמוֹ הָאִסְטְרוֹלָב* שֶׁהוּא מֹאזְנֵי הַחוֹזִים, שֶׁאִלּוּ לֹא הִשַּׂגְנוּהוּ בִּרְאוּתֵנוּ, וְיַגִּיד לָנוּ מַגִּיד צוּרָתוֹ וּדְמוּתוֹ, וּמַה שֶּׁיֻשַּׂג בּוֹ מִתְּנוּעוֹת הַגַּלְגַּלִּים, וּמְקוֹמוֹת הַכּוֹכָבִים, וְכִוּוּן הַשָּׁעוֹת שֶׁל כָּל עֵת וָעֵת מֵעִתֵּי הַשָּׁנָה, וִידִיעַת מֶרְחַקֵּי הַדְּבָרִים הַחֲלוּקִים, וְהַרְבֵּה מִן הַדְּבָרִים שֶׁאֵינָם יְדוּעִים, לֹא נִתְבָּרְרָה בְּמַחֲשַׁבְתֵּנוּ וְלֹא עָלְתָה בְרַעְיוֹנֵנוּ צוּרָתוֹ.
וְכֵן מַה שֶּׁהוּא יוֹתֵר קָרוֹב אֵלֵינוּ מִן הַכֵּלִים שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם הֲמוֹן בְּנֵי אָדָם, הַפֶּלֶס*, כִּי לוּלֵא הַשָּׂגַת חוּשׁ רְאוּתֵנוּ אוֹתוֹ, לֹא הָיָה מִתְקַיֵּם בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ שֶׁיִּשָּׁקֵל שֶׁקֶל הַצֶּדֶק בְּמֹאזְנַיִם שֶׁאֶחָד מֵחֶלְקֵיהֶם יוֹתֵר אָרֹךְ מִן הַשֵּׁנִי. וּמִן הַתֵּמַהּ, שֶׁיִּשָּׁקְלוּ בּוֹ שְׁקָלִים רַבִּים נֶחְלָקִים בְּחָסֵר וּבְיָתֵר בְּאֶבֶן אֶחָת.
וּמַה שֶּׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ בְּנֵי אָדָם יוֹתֵר, תְּנוּעַת הָאֶבֶן הָעֶלְיוֹנָה מֵאַבְנֵי הָרֵחַיִם בְּסִבּוּב שָׁוֶה, בְּאֶמְצָעִים חַלָּשִׁים, מְנִיעִים אוֹתָם הַמַּיִם. וּכְשֶׁאָנוּ מַשְׁלִיכִים אֶבֶן קְטַנָּה בְּשֶׁטֶף הַמַּיִם הַנִּגָּרִים, לֹא הָיְתָה מִתְעַכֶּבֶת שָׁעָה עַד שֶׁהָיָה מַגִּיעַ* לְתַחְתֵּיהֶם*, וּבָרֵחַיִם מִמִּשְׁקַל הָאֶבֶן כְּפָלִים רַבִּים, וְכֹחַ הָאֶמְצָעִים שֶׁיָּנוּעוּ הָרֵחַיִם בַּעֲבוּרָם פָּחוֹת מִכֹּחַ הַשֶּׁטֶף הַרְבֵּה. וְאִלּוּ הִגִּיד לָנוּ מַגִּיד, וְלֹא הָיִינוּ רוֹאִים הַדָּבָר בְּעֵינֵינוּ, הָיִינוּ מְמַהֲרִים לְהַכְחִישׁ וּלְהָשִׁיב עַל דְּבָרָיו, וְזֶה מִפְּנֵי מִעוּט יְדִיעָתֵנוּ בְּסוֹדֵי הַיְצִירָה, וַחֲלִישׁוּת הַכָּרָתֵנוּ בְּשָׁרְשֵׁי הַנִּמְצָאִים וְתוֹלְדוֹתֵיהֶם וְטִבְעֵיהֶם וְכֹחוֹתָם הַמִּתְבּוֹדְדִים.

אדם לא ידע משפטי הבורא
וּמִי שֶׁהוּא בַּסִּכְלוּת אֲשֶׁר סִפַּרְנוּ בְּדָבָר שֶׁהוּא בֵּין יָדָיו* תָּדִיר, אֵין מִן הַתֵּמַהּ שֶׁלֹא יֵדַע מַהַלְכֵי הַגֹּזֶר וְהַצֶּדֶק מִמִּשְׁפְּטֵי הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה, אֲשֶׁר הֵם נַעֲלָמִים וְנַעֲלִים מִמַּה שֶׁזָּכַרְנוּ עַד אֵין קֵץ. וּבִכְמוֹתוֹ אָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תְּהִלִּים קלא, א): "יְיָ לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי". וְאָמַר אַחַר זֶה מַה שֶּׁדּוֹמֶה לוֹ מֵהִמָּסֵר אֶל הָאֱלֹהִים בְּמַאֲמָרוֹ (תְּהִלִּים קלא, ב): "אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי* נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי".
___________________________________
וְהַדִּמְיוֹן – הדוגמה. חַלַּשׁ הָרְאוּת – מי שראייתו חלשה. לוֹ – הנמשל: חולשת שכלנו מצריכה מסך, שלא נוכל להבין את חוכמת ה' בהנהגת ההכרח והצדק, המסך נועד שלא ננזק. לְהַכְזִיב – להכחיש. הָאִסְטְרוֹלָב – מכשיר אסטרונומי לראיה בכוכבים. הַפֶּלֶס – מכשיר שקילה המופעל ע"י משקולת אחת שנעה על אחד הצירים. מַגִּיעַ – שוקע. לְתַחְתֵּיהֶם – ומכאן שמשקל האבן כבד מן המים. שֶׁהוּא בֵּין יָדָיו – הדוגמאות שהוזכרו הן ממכשירים המצויים בידי האדם ובכל זאת קשה להבין את דרך פעולתם. שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי – השוותי ודימיתי את עצמי.

ביאורים
כאן הגענו להכרעה מהי התשובה הברורה ביותר על ענין הגזרה והבחירה. היום נעמיק בשתי נקודות הקשורות במידת הענווה כאשר מתעסקים בלימוד אמונה.
הנקודה הראשונה היא שהקב"ה ברא אותנו עם שכל מוגבל. אין אנחנו יכולים להבין בעניינים שהם מעבר לעולם המושגים שלנו. אם הקב"ה עשה את זה כך שאיננו יכולים להבין את זה – כנראה כך עדיף, כי אם היתה לנו תועלת בהבנת דבר זה – הקב"ה היה מגלה זאת לנו. לא הכל אנחנו צריכים לדעת, ולפעמים אם נדע דברים שאיננו צריכים לדעת – הם יזיקו לנו. על כן מביא רבנו בחיי משל לשמש, שמי שמנסה להביט בה בלי מסכים חוצצים יכול להיפגע ממנה. כאשר אנחנו מבינים את הנהגת ה' – זה יכול לקרב אותנו אליו ולהשלים את אמונתנו, אך כאשר אנחנו מנסים להבין דברים שאין ביכולתנו להבין – זה עלול להביא אותנו להבנות מוטעות ולהתרחקות מה'.
הנקודה השנייה היא שיש הרבה מושגים בעולם שאיננו מבינים, ואנחנו מסתדרים עם אי ההבנה הזאת. לדוגמה: רבנו בחיי מביא כלים שונים שהיו בזמנו, שלכאורה אופן פעולתם מנוגד לשכל, אך כיוון שבעינינו אנחנו רואים שזה עובד – איננו יכולים להכחיש את העובדה. אותו הדבר בנושא שלנו. אנחנו יכולים לחיות גם אם אי הבנה, ולכן אנחנו צריכים לדעת שכנראה יש דברים שאין ביכולתנו להבין.

הרחבות
•מה צריך לחקור ומה לא ניתן לחקור
אֵין מִן הַתֵּמַהּ שֶׁלֹא יֵדַע מַהַלְכֵי הַגֹּזֶר וְהַצֶּדֶק מִמִּשְׁפְּטֵי הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה. רבנו בחיי מלמדנו שכפי שאיננו משיגים עניינים מסוימים במדעי הטבע, כך על אחת כמה וכמה ישנם דברים שאיננו מצליחים להשיג באלוהות. יחד עם דבריו של רבנו בחיי על חולשת שכלנו בהשגת האלוהות יש לזכור את התחומים שבהם החקירה אפשרית ואף ראויה. על עניין זה מעמידנו רבנו בחיי בן אשר שמבחין בין שני תחומים שונים בחקר האלוהות: החקירה בעצמות ה' – שהיא אינה אפשרית, והחקירה אחר מלכות ה' והאופן שבו הוא מתגלה בעולם – שהיא רצויה ואפשרית: "העניין הגדול הזה נכלל בפסוק אחד מספר משלי, והוא זה: 'כבוד אלוהים הסתר דבר, וכבוד מלכים חקור דבר' [משלי כה, ב]. שלמה המלך ע"ה גלה לנו בזה על ידיעת ה' יתברך, שהוא שני חלקים: נמנע ואפשר. הנמנע הוא החקירה על השגתו מצד עצמו ומהותו, ועל זה אמר: 'הסתר דבר'. האפשר הוא חקירת מלכותו מצד דרכיו ופעולותיו, ועל זה אמר: 'וכבוד מלכים חקור דבר'" [פירוש על התורה, הקדמה לפרשת בראשית]. לעומת החקירה בעצמות ה' החורגת מתחום אפשרות ההבנה של האדם בעצם היותו נברא, החקירה באופן ההתגלות של ה' בעולם מהווה בירור משמעותי הנוגע לחייו של האדם שעל ידו ניתן להתרומם לקרבת אלוהים.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il