ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
כל הפצועים
פנה רבי יוסף דוב לעשיר ואמר – אתה עריק!
התפלא האיש על הרב, שהרי עוסק הוא בלימוד תורה, וכיצד הרב בא אליו בטרוניה. הסביר לו הרב – בכל צבא יש חיילים בתפקידים שונים. יש טייסים ויש תותחנים, יש טבחים ויש אנשי חימוש, כל אחד ותפקידו. כל התפקידים חשובים ובלעדיהם הצבא לא יוכל להילחם.
אם אחד החיילים יחליט, שהמשימה הנוכחית שלו לא חשובה, ועל דעת עצמו יבצע משימה אחרת, ישפטו אותו כעריק. לדוגמא – אם אחד החימושניקים יחליט להיות קרבי, לנטוש את תיקון הכלים, ולהצטרף כטנקיסט לקרב, יחסרו בהמשך כלים לקרב.
כך אתה, סיים הרב, תפקידך כעת לשבת ליד קופת הכפרות ולחלק צדקה לעניים, ולא לנטוש את תפקידך וללכת ללמוד תורה.
איש איש ומשימת חייו. יתר על כן – המפגש של כל יהודי עם הקב"ה מגיע דרך עבודת ה' הייחודית לו. בתחילת תפילת שמונה עשרה, אנו אומרים: 'אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב', והרי יש רק אלוקים אחד? אלא שלכל אחד מהם התגלה ה' באופן המתאים לעבודת ה' הייחודית שלו.
יותר מזה – לכל אדם יש תקופות שונות בחייו, שעות שונות בחייו, ולכל זמן וזמן עבודת ה' הייחודית לו. לדוגמא – לכל חג מצווה משלו, בראש השנה פוגשים את ה' בתקיעת שופר, בחנוכה בהדלקת הנר וכדומה. וכך אמרו חז"ל – " זמן תפילה לחוד, וזמן תורה לחוד", וכן - "בכל דרכיך דעהו, זו פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה", ופירש זאת הראי"ה קוק זצ"ל (מוסר אביך עמ' כה) – "צריך לבקש את הקב"ה בתוך הדרכים שהוא מתנהג בהם. כשהוא עוסק בתפילה אז יבקש את הקב"ה בהבנת ענייני התפילה וכוונה רצויה... ולא יבקש את הידיעה בשעה ההיא בעניינים אחרים, כי כיוון שהוא עוסק בעבודה זו - הקב"ה כביכול שורה מצדו בזו העבודה דווקא ובה ימצאנה ולא במקום אחר... וכשהוא עוסק בתורה ידע שימצא את הקב"ה בהיותו מעמיק ומעיין להבין דבר על בוריו..וכן בכל הדברים שעושה...".
עניין זה שופך אור חדש על נקודה תמוהה בפרשתינו. הפרשה נפתחת בהתגלות ה' בכבודו ובעצמו, "וירא אליו ה'", אך התגלות זו נקטעת לטובת התגלות המלאכים ובשורת לידת יצחק. חז"ל (שבת קכז) כבר מרגישים בתמיהה זו ומתרצים – "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה".
אולם בסיום הפרשייה, כאברהם מלווה את המלאכים לשלחם, אנו מגלים שהתגלות ה' לאברהם לא באמת נקטעה – "ואברהם הולך עימם לשלחם... ואברהם עודנו עומד לפני ה'", הולך או עומד? ומי המתגלה לאברהם – ה' או המלאכים?
מספר כיוונים נאמרו בתירוץ העניין. לרמב"ם (מורה נבוכים ב, מב) באמת הכל פרשייה אחת, התגלות ה' היא התגלות המלאכים, והכל במראה הנבואה. על כך מקשה הרמב"ן ומוכיח שהתגלות המלאכים אינה כהתגלות ה', והיא במדרגה נמוכה יותר.
מרש"י עולה שאלו התגלויות שונות, ואכן התגלות ה' נקטעת, ואברהם אף פונה בבקשה שימתין לו, וה' אכן המתין לו, ובעצם היה צריך להיות כתוב – "וה' עודנו עומד לפני אברהם", אלא שאין זה דרך כבוד כלפי מעלה, לכן תיקן הכתוב ללשון אחרת.
ואולי, בלי להכניס את ראשנו בין ההרים הגבוהים, אפשר להוסיף נקודה דרשנית המביאה לנו מסר חשוב, ומחברת בין דרכי התירוץ השונים. מידתו המיוחדת של אברהם היא מידת החסד והכנסת האורחים. ה' מתגלה לאברהם דרך מידת החסד, לכן כאשר אברהם מפסיק את הקבלת פני השכינה לשם הכנסת אורחים, באמת אין זה הפסק. זהו המשך המפגש שלו עם ה', ואף בשעה שהוא הולך עימם לשלחם – הרי עודנו עומד לפני ה'.
אדרבה, דווקא ברגעים אלו של התגלות ה', מתגלה גם עבודת ה' המיוחדת שלו. ואכן תוך כדי הדברים – מציין הכתוב שה' מגלה לאברהם על הפיכת סדום, כי ידעתיו למען יצווה את בניו... לעשות צדקה ומשפט...", כוחו המיוחד בצדקה וחסד.
ואף אנו נלמד תדיר לחפש את ה' בדרך עבודת ה' המיוחדת לנו, להעריך איש את משימת רעהו, ולחנך את ילדינו בדרך המיוחדת להם!
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך ללמוד אמונה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
אנחנו קודש למענך
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה מברכים על פיצה?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
