ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
כל הפצועים
פנה רבי יוסף דוב לעשיר ואמר – אתה עריק!
התפלא האיש על הרב, שהרי עוסק הוא בלימוד תורה, וכיצד הרב בא אליו בטרוניה. הסביר לו הרב – בכל צבא יש חיילים בתפקידים שונים. יש טייסים ויש תותחנים, יש טבחים ויש אנשי חימוש, כל אחד ותפקידו. כל התפקידים חשובים ובלעדיהם הצבא לא יוכל להילחם.
אם אחד החיילים יחליט, שהמשימה הנוכחית שלו לא חשובה, ועל דעת עצמו יבצע משימה אחרת, ישפטו אותו כעריק. לדוגמא – אם אחד החימושניקים יחליט להיות קרבי, לנטוש את תיקון הכלים, ולהצטרף כטנקיסט לקרב, יחסרו בהמשך כלים לקרב.
כך אתה, סיים הרב, תפקידך כעת לשבת ליד קופת הכפרות ולחלק צדקה לעניים, ולא לנטוש את תפקידך וללכת ללמוד תורה.
איש איש ומשימת חייו. יתר על כן – המפגש של כל יהודי עם הקב"ה מגיע דרך עבודת ה' הייחודית לו. בתחילת תפילת שמונה עשרה, אנו אומרים: 'אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב', והרי יש רק אלוקים אחד? אלא שלכל אחד מהם התגלה ה' באופן המתאים לעבודת ה' הייחודית שלו.
יותר מזה – לכל אדם יש תקופות שונות בחייו, שעות שונות בחייו, ולכל זמן וזמן עבודת ה' הייחודית לו. לדוגמא – לכל חג מצווה משלו, בראש השנה פוגשים את ה' בתקיעת שופר, בחנוכה בהדלקת הנר וכדומה. וכך אמרו חז"ל – " זמן תפילה לחוד, וזמן תורה לחוד", וכן - "בכל דרכיך דעהו, זו פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה", ופירש זאת הראי"ה קוק זצ"ל (מוסר אביך עמ' כה) – "צריך לבקש את הקב"ה בתוך הדרכים שהוא מתנהג בהם. כשהוא עוסק בתפילה אז יבקש את הקב"ה בהבנת ענייני התפילה וכוונה רצויה... ולא יבקש את הידיעה בשעה ההיא בעניינים אחרים, כי כיוון שהוא עוסק בעבודה זו - הקב"ה כביכול שורה מצדו בזו העבודה דווקא ובה ימצאנה ולא במקום אחר... וכשהוא עוסק בתורה ידע שימצא את הקב"ה בהיותו מעמיק ומעיין להבין דבר על בוריו..וכן בכל הדברים שעושה...".
עניין זה שופך אור חדש על נקודה תמוהה בפרשתינו. הפרשה נפתחת בהתגלות ה' בכבודו ובעצמו, "וירא אליו ה'", אך התגלות זו נקטעת לטובת התגלות המלאכים ובשורת לידת יצחק. חז"ל (שבת קכז) כבר מרגישים בתמיהה זו ומתרצים – "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה".
אולם בסיום הפרשייה, כאברהם מלווה את המלאכים לשלחם, אנו מגלים שהתגלות ה' לאברהם לא באמת נקטעה – "ואברהם הולך עימם לשלחם... ואברהם עודנו עומד לפני ה'", הולך או עומד? ומי המתגלה לאברהם – ה' או המלאכים?
מספר כיוונים נאמרו בתירוץ העניין. לרמב"ם (מורה נבוכים ב, מב) באמת הכל פרשייה אחת, התגלות ה' היא התגלות המלאכים, והכל במראה הנבואה. על כך מקשה הרמב"ן ומוכיח שהתגלות המלאכים אינה כהתגלות ה', והיא במדרגה נמוכה יותר.
מרש"י עולה שאלו התגלויות שונות, ואכן התגלות ה' נקטעת, ואברהם אף פונה בבקשה שימתין לו, וה' אכן המתין לו, ובעצם היה צריך להיות כתוב – "וה' עודנו עומד לפני אברהם", אלא שאין זה דרך כבוד כלפי מעלה, לכן תיקן הכתוב ללשון אחרת.
ואולי, בלי להכניס את ראשנו בין ההרים הגבוהים, אפשר להוסיף נקודה דרשנית המביאה לנו מסר חשוב, ומחברת בין דרכי התירוץ השונים. מידתו המיוחדת של אברהם היא מידת החסד והכנסת האורחים. ה' מתגלה לאברהם דרך מידת החסד, לכן כאשר אברהם מפסיק את הקבלת פני השכינה לשם הכנסת אורחים, באמת אין זה הפסק. זהו המשך המפגש שלו עם ה', ואף בשעה שהוא הולך עימם לשלחם – הרי עודנו עומד לפני ה'.
אדרבה, דווקא ברגעים אלו של התגלות ה', מתגלה גם עבודת ה' המיוחדת שלו. ואכן תוך כדי הדברים – מציין הכתוב שה' מגלה לאברהם על הפיכת סדום, כי ידעתיו למען יצווה את בניו... לעשות צדקה ומשפט...", כוחו המיוחד בצדקה וחסד.
ואף אנו נלמד תדיר לחפש את ה' בדרך עבודת ה' המיוחדת לנו, להעריך איש את משימת רעהו, ולחנך את ילדינו בדרך המיוחדת להם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
