ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
בן אדם לא יכול להאמין בזה שהקדוש־ברוך־הוא לא נמצא. יכול להיות שיהיו לו ספקות, אבל הוא לא יכול להאמין באופן שלם ומוחלט בהעדר, תמיד יישאר לו ספק קטן. אבל אי אפשר לבנות חיים על הספק הקטן הזה – אני מדבר על כך שבן־אדם בא ואומר: עכשיו! בואו ונתחיל לבנות את זה, בגיל תשע־עשרה, בגיל עשרים, בגיל עשרים ושתיים, בגיל עשרים וארבע, בואו נתחיל לבנות את העניין הזה של "אלוקים חיים ומלך עולם", בואו נבנה את זה בפועל.
ואיך בוני'ם את זה? לפעמים יש לבן־אדם יסוד בנפשו, לפעמים אין לו כבר את היסוד ואז עליו לחפור בעומק יותר ולחשוב יותר, שיתבונן האדם ויכניס לתוך ליבו את הדברים שבאמת צריכים להיכנס ללב. אחד מהדברים שצריכים להיכנס ללב הוא אמונה כפשוטה. בשביל להגיע לזה צריך לשבת ולחתור בתוך הלב, לחתור בתוכו והרבה מאוד. ישב האדם ויתבונן, להתבונן זה לא שאני אומר לחבר שלי, "יתבונן האדם" זה מה שאני אומר לעצמי, יתבונן האדם ויגיע עד לנקודה כזאת שהיא כולה אמת, שהוא מחזיק בה באמת. כשמישהו מגיע לנקודה כזו זה לא אומר שהוא בבת־אחת מתהפך, אבל זה אומר שיש לו ממה להתחיל.
זה לא הולך ברגל. לחשוב על הקדוש־ברוך־הוא שהוא "חיי החיים ומלך עולם", לחשוב על זה לא בתור נתון שאני מוכן לחתום על נכונותו, אלא לחשוב על זה במובן שאני מבין, אני מתייחס, אני מזדהה, זה בשבילי פשוט, ברור וחלק. לפעמים בשביל להגיע לכך שזה יהיה פשוט וברור, אדם צריך לחזור בתוך עצמו עשרים שנה אחורה, לזמן שהוא היה ילד. לפעמים גם שם אין מה למצוא, אבל בן־אדם יושב וחושב.
על ההתבוננות בבחינה הזו שהקדוש־ברוך־הוא הוא "חיי החיים", אומרים בכמה ספרים שהיא איננה שייכת לבחינת האמונה כלל, אלא שייכת לשכל הישר; אבל בשביל שהשכל יהיה ישר צריך לעבוד עליו. זה לא כל־כך פשוט. להגיד זה קל, לדעת זה קשה.
הסוג הזה של המחשבה, כשאדם מגיע למצב שהוא יכול להגיד: "כי אני ידעתי כי גדול ה'", זה מאוד מאוד משמעותי. "אני ידעתי" – אני, פרטית, אישית, ידעתי; לא השכן שלי, ולא אבות אבותיי, אלא אני ידעתי. מה בפועל אני יודע? אולי שמץ, אפס קצהו, נקודה זעירה, אבל הנקודה הזו היא הדבר שממנו אני יכול להתחיל. כל השאר לא באמת חשוב.
קרוב אליך (659)
הרב שבתי סלביטיצקי
157 - הכוכב שכבה ומאיר
158 - כי אני ידעתי
159 - דף חדש עם אבא
טען עוד
התחלת האמונה היא שהקדוש־ברוך־הוא הוא ככה – כמו השולחן; הקדוש־ברוך־הוא קיים לגביי באותו אופן בדיוק שברור לי שהשולחן הזה קיים. זה לא סוף האמונה, זה רחוק מלהיות סוף האמונה, אבל זו התחלת האמונה. שהקדוש־ברוך־הוא הוא ממשי בשבילי - "כי אני ידעתי". מאותו מקום והלאה אני יכול להמשיך. ואם אני רואה שהקדוש־ברוך־הוא איננו ממשי בשבילי, פירושו של דבר שאני צריך להגיע לשורשים, זה המאבק האמיתי שבן־אדם עושה. כמו שבן־אדם מתפלל כשיש בעיה שבאמת מציקה לו – הוא מכה את הראש בקיר, כפשוטו, לא כמדרשו, מפני שהוא באמת היה רוצה להגיע למשהו. מתי בן־אדם מגיע למצב שבו הוא יכול להגיד: זהו זה, זה אכן אמת ויציב? אמת ויציב זה קודם כל ככה, יציב כמו השולחן, אחר־כך זה גם הרבה יותר מאשר ככה.
צריכים שייכנס העניין הזה שהקדוש־ברוך־הוא נמצא בעולם. רבן יוחנן בן זכאי אומר: "ולואי שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם". אז אני לא מאחל את זה בינתיים, אני אומר: קודם כל – כמו השולחן; אם לא כבשר ודם אז כמורא השולחן, מפני שמורא בשר ודם זה הרבה יותר מזה, כפי שמסופר על רבי נחמן מברסלב, שכשהיה ילד והיה עושה משהו לא בסדר הוא היה מסמיק, מפני שהוא נזכר שהקדוש־ברוך־הוא רואה אותו. מי מסמיק כשהוא נמצא לבד? זה חלק מהעניין של מורא שמים כמורא בשר ודם. אני מדבר על לידע ולהאמין, להאמין ולידע, לחוש ולנשום את העניין הזה שהקדוש־ברוך־הוא ממשי כמו השולחן.
אפשר להתעלם מנקודות האמת. אדם יכול לשבת בדרשות בחמישים השנים הבאות, אבל לפני כן עליו לבדוק שהוא לא בונה בניינים באוויר ולרצות לראות איפה נמצא היסוד. "יסוד היסודות ועמוד החכמות": האם זה נכון או לא נכון? קיים בשבילי או לא קיים בשבילי? אומר בשבילי משהו או לא אומר בשבילי משהו? על זה אני מדבר, על יסוד היסודות ועמוד החכמות. כשהוא קיים, אז הכל אחרת.
כשהייתי צעיר הייתי מורה למתמטיקה. תלמידה שקיבלה ציון גרוע במבחן, הייתה יכולה להגיע אליי ולומר: "תראה, אני פתרתי את זה. לפי החשבון שלי זה יצא ארבע ושלושת־רבעי, אתה אומר לי שהפתרון הנכון הוא ארבע וחצי, אז זו לא שגיאה גדולה כל־כך, אז מה אתה רוצה? אתה לא צריך להוריד לי את כל הניקוד של השאלה הזו, תוריד לי רק חצי ציון". הייתי מסביר לכל הנפשות הללו, שבאופן מסחרי הייתי מוכן לוותר ולרדת משלושת־רבעי לחצי, אבל בפתרון של תרגיל זה לא הולך ככה, או שהוא נכון או שהוא לא נכון, ואם הוא לא נכון אז זה לא משנה בכמה הייתה הסטייה. או שזה אמיתי או שזה לא, ואם זה אמיתי זה קיצוני, וזה לא יכול לבוא בתור "יש אומרים" כך ו"יש אומרים" אחרת.
בקיצוניות הזו, אפילו אמונה בנקודה קטנה צריכה להגיע לנקודה של אמונה שלימה. יכול להיות שאני לא יכול לשבת כך עם כל י"ג העיקרים, אולי אני יכול לשבת ככה עם עיקר אחד או עם חצי עיקר, אבל בתוך העיקר הזה, בתוך הנקודה הזאת צריך להאמין באמונה שלימה, שהדבר הזה יהיה בשבילי מוחלט, לא זמני, לא יחסי ולא חלק מתפיסה של חברה, אלא דבר מוחלט. מכאן והלאה אני יכול להמשיך.
אלה הם הדברים שבאמת צריך לחזק אותם כדי להגיע, שתהיה קיצוניות, שלא יהיו פשרות בדברים הללו שעליהם אני עומד. כי אם אני בונה על אבני תוהו, על קיר של בוהו, אז לא יישאר מזה שום דבר. צריך לבנות דברים על אבן השתיה, שעליה מושתת העולם.
בשיתוף תלמידי ישיבת תקוע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
