בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • אמונות ודעות
לחץ להקדשת שיעור זה
כ"ח אדר א' התשע"ו

מאמר שלישי חלק י'

undefined

בשביל הנשמה

כ"ח אדר א' התשע"ו
2 דק' קריאה
כיצד יתכן שיונה נבחר וברח משליחותו
158 וְאִם יִשְׁאַל שׁוֹאֵל אֵיךְ נִבְחַר יוֹנָה לִשְׁלִיחוּתוֹ וּבָרַח מִמֶּנָּה, וְהֶחָכָם* אֵינֶנּוּ בּוֹחֵר מִי שֶׁיַּמְרֵהוּ? אֹמַר: כְּבָר הִסְתַּכַּלְתִּי בִּדְבַר יוֹנָה וְלֹא מָצָאתִי כָּתוּב שֶׁאוֹמֵר כִּי הוּא לֹא הִגִּיעַ* הַשְּׁלִיחוּת הָרִאשׁוֹנָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מְצָאתִיו גַּם כֵּן אוֹמֵר שֶׁהִגִּיעַ אוֹתָהּ, אַךְ חוֹבָתִי לְהַאֲמִין בָּזֶה כְּדֶרֶךְ כָּל הַנְּבִיאִים* וְשֶׁהֶחָכָם לֹא בָּחַר לִשְׁלִיחוּתוֹ מִי שֶׁלֹּא יַגִּיעֶנָּה, 159 וּכְבָר מָצָאתִי הַכָּתוּב אוֹמֵר (בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, וְאֵינֶנּוּ מְפֹרָשׁ וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי אִם בִּקְצָתָם*. 160 אֲבָל בָּרַח יוֹנָה מִשְּׁנֵי* דְבָרִים, שֶׁיִּשְׁלָחֵהוּ פַּעַם שֵׁנִית בִּשְׁלִיחוּתוֹ, כִּי עָלָה בְּלִבּוֹ כִּי הָרִאשׁוֹנָה הַתְרָאָה, וְהַשֵּׁנִית לְאַיֵּם וּלְהַפְחִיד בָּעֹנֶשׁ, וּפָחַד יוֹנָה שֶׁיִּעֲדָם* בַּדָּבָר וְיָשׁוּבוּ, וְיִסְתַּלֵּק* הַיִּעוּד הַהוּא, וִייַחֲסוּ אוֹתוֹ אֶל הַכָּזָב, וְיָצָא מִן הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְעָדָם* הַבּוֹרֵא שֶׁתִּהְיֶה בּוֹ הַנְּבוּאָה. 161 וְזֶה מְפֹרָשׁ בְּאַחֲרִית מַאֲמָרוֹ (יונה ד, ב) אָנָּא ה' הֲלֹא זֶה דְבָרִי עַד הֱיוֹתִי עַל אַדְמָתִי עַל כֵּן קִדַּמְתִּי לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה. וְלֹא הָיָה עָלָיו בָּזֶה חֵטְא, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ אֱלֹהָיו הִנְנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ שֵׁנִית, אֲבָל הָיָה זֶה דָּבָר שֶׁעָלָה עַל לִבּוֹ וְדָחָה מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לִהְיוֹת אוֹ שֶׁלֹּא לִהְיוֹת, וֶהֱשִׁיבוֹ אֱלֹהֵינוּ אֶל הָאָרֶץ הַמְיֻחֶדֶת בְּהֶכְרֵחַ, עַד שֶׁנִּבֵּא אוֹתוֹ וּשְׁלָחוֹ, וְנִשְׁלְמָה חָכְמָתוֹ*.
________________________
וְהֶחָכָם – הקב"ה. הִגִּיעַ – קיבל ומסר. כְּדֶרֶךְ כָּל הַנְּבִיאִים – שמקיימים ציווי ה'. בִּקְצָתָם – במקומות מועטים. מִשְּׁנֵי – מפני שני דברים. שֶׁיִּעֲדָם – שיזהירם. וְיִסְתַּלֵּק – יתבטל, ולא תתקיים נבואתו. יְעָדָם – הודיעם, הבטיחם. וְנִשְׁלְמָה חָכְמָתוֹ – התקיים הרצון האלוקי.


ביאורים
158 חטאו של יונה
ואם נשאל כיצד הקדוש ברוך הוא, היודע הכול, בחר לשלוח את יונה לנינוה אף שיונה היה עתיד לברוח מן השליחות, שהרי אי אפשר שהוא לא ידע שיונה יברח ממנו?
התשובה היא שיונה נשלח כבר פעם אחת אל נינוה והלך וניבא להם לפני השליחות הכתובה בספר יונה. ואף על פי שהדבר אינו כתוב במפורש אנו מחויבים להאמין בכך מפני שני טעמים: א. שזוהי דרכם של הנביאים לקיים את ציווי האל. ב. ה' בוחר רק בנביאים שיקיימו את ציוויו.
159 מציאות כזו, שהנביא מוסר את שנאמר לו בנבואה אף שהדבר אינו מוזכר בתורה בפירוש, נמצא בתורה פעמים רבות, שהרי נאמר בתורה עשרות פעמים: "וידבר ה' אל משה לאמור, דבר אל בני ישראל וכו'" ולא מופיע בתורה שמשה באמת אמר זאת לישראל, חוץ ממקומות ספורים שנאמר בהם: "וידבר משה כן".
160 כך גם כאן – יונה הלך לשליחות הראשונה - זו שלא כתובה בתנ"ך, וברח רק מהשליחות השנייה - זו המופיעה בתנ"ך, מפני שפחד שאם אנשי נינווה יחזרו בתשובה, הנבואה תתבטל והעונש לא יגיע, וכשהנבואה תתבטל יחשבו שהוא נביא שקר ולכן הוא יצא מארץ ישראל שרק בה שורה הנבואה.
161 כך גם מפורש בסוף הספר (יונה ד, ב): "אנא ה' הלא זה דברי עד היותי על אדמתי, על כן קידמתי לברוח תרשישה". בבריחה הזאת לא חטא יונה, מפני שה' עוד לא אמר לו שהוא שולח אותו עוד פעם אלא יונה ברח מארץ ישראל בכדי שה' לא ישלח אותו בעתיד אם כך הוא יחליט, אבל לא מדובר שהוא שלח אותו ויונה לא הסכים ללכת.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il