ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
וְעוֹד יֵשׁ לְךָ לָדַעַת, כִּי הַפֶּסַח הוּא עַצְמוֹ מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל הֵם לַה', כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר פְּעָמִים הַרְבֵּה מְאֹד. וְאַחַר הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה הַזֹּאת שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נִמְשָׁךְ אַחַר זֶה הַגְּאֻלָּה שֶׁהוּא הַמַּצָּה, 1 וְנִמְשָׁךְ אַחַר זֶה גַּם כֵּן הַשִּׁעְבּוּד כַּאֲשֶׁר הַמְקַבֵּל רָאוּי לָזֶה, וְהַכֹּל הוּא מִצַּד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה הַזֹּאת. וּלְפִיכָךְ הַפֶּסַח נֶאֱכָל עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים, כִּי הַפֶּסַח מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל הֵם לַה', שֶׁנִּקְרָא פֶּסַח עַל שֵׁם שֶׁפָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָיָה מַשְׁחִית בָּהֶם, וְזֶה הוּא בִּשְׁבִיל שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵין דָּבָר מַכֶּה בְּמַה שֶּׁהוּא שֶׁלּוֹ. וְיִשְׂרָאֵל הֵם שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמַה שֶּׁהֵם עֲבָדִים עוֹבְדִים לְפָנָיו, וְעַל יְדֵי זֶה הָיוּ נִצּוֹלִים כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר זֶה לְמַעְלָה. וּמִן מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דָּבָר זֶה מֵבִיא גְּאֻלָּה וּמֵבִיא מְרִירוּת, כִּי כֵן נוֹתֵן הַמִּדָּה, כַּאֲשֶׁר הֵם שְׁלֵמִים יֵשׁ לָהֶם הַגְּאֻלָּה, וְהַשִּׁעְבּוּד כַּאֲשֶׁר יֵשׁ בָּהֶם חִסָּרוֹן.
מפני שישראל שייכים לקב"ה, כאשר הם חוטאים נעזבים ומשתעבדים למלכויות אחרות
וְעוֹד, אַחַר שֶׁהַפֶּסַח כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה מוֹרֶה עַל שֶׁאֲנַחְנוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבִשְׁבִיל כָּךְ יֵשׁ יְצִיאָה לְיִשְׂרָאֵל מִן רְשׁוּת הָאֻמּוֹת, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים הַמּוֹשֵׁל עַל כָּל הַכֹּחוֹת וְעַל כָּל הָאֻמּוֹת, וּבִשְׁבִיל זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לָצֵאת מֵרְשׁוּת הָאֻמּוֹת. וְאִם לֹא כֵן, בְּאֵיזֶה צַד אָנוּ יְכוֹלִים לָצֵאת מֵרְשׁוּת מִצְרַיִם, אִם לֹא בָּזֶה שֶׁאָנוּ לוֹ יִתְבָּרַךְ וְהוּא מוֹצִיא אוֹתָנוּ מֵרְשׁוּת אֲחֵרִים. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִצַּד הַזֶּה הוּא גּוֹאֵל אוֹתָנוּ, כֵּן מִצַּד הַזֶּה יֵשׁ שִׁעְבּוּד לְיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִכָּל הָאֻמּוֹת. וְזֶה כִּי הָאֻמּוֹת יֵשׁ לָהֶם כָּל אֶחָד וְאֶחָד שַׂר אוֹ מַלְאָךְ מְיֻחָד, וְאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה זֶה תַּחַת זֶה, שֶׁהֲרֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִן הָאֻמּוֹת יֵשׁ לוֹ שַׂר וּמַלְאָךְ מְיֻחָד? אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לָהֶם שַׂר וּמַלְאָךְ מְיֻחָד, כִּי הֵם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר הֵם בִּשְׁלֵמוּת מַעֲלָתָם שֶׁאָז הֵם רְאוּיִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכַאֲשֶׁר אֵינָם בִּשְׁלֵמוּת מַעֲלָתָם הֵם נֶעֱזָבִים וְהֵם נִכְנָסִים בִּרְשׁוּת אֲחֵרִים. שֶׁאַל תֹּאמַר כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם מְשֻׁתָּפִים עִם הָאֻמּוֹת, שֶׁאִם הָיוּ מְשֻׁתָּפִים עִם הָאֻמּוֹת עַד שֶׁחַס וְשָׁלוֹם הָיוּ לְחֵלֶק מַלְאָךְ, שֶׁאָז שַׁיָּךְ בָּזֶה אֵין כֹּחַ נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ, אֲבָל אֵין לְיִשְׂרָאֵל שִׁוּוּי עִם הָאֻמּוֹת. כִּי דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שִׁוּוּי עִם אַחֵר וְנָתַן לָזֶה חֵלֶק וְלָזֶה חֵלֶק שֵׁנִי, אֵין אֶחָד נוֹגֵעַ בְּחֵלֶק אַחֵר, שֶׁכָּךְ נֶחְלַק. אֲבָל יִשְׂרָאֵל לֹא קִבְּלוּ חֲלוּקָה, רַק הֵם חֵלֶק ה' יוֹצֵר הַכֹּל, וְלֹא שַׁיָּךְ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חֵלֶק, וְכֵן יִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן אֵין עִנְיָנָם חֵלֶק שֶׁיִּהְיוּ מְקַבְּלִים חֲלוּקָה עִם הָאֻמּוֹת. וּלְפִיכָךְ רְאוּיִים אֶל הַגְּאֻלָּה לָצֵאת מֵרְשׁוּת אֲחֵרִים כַּאֲשֶׁר הֵם אֶל הַשֵּׁם, וּכְמוֹ כֵן גַּם כֵּן רְאוּיִים שֶׁיִּכָּנְסוּ תַּחַת רְשׁוּת מוֹשְׁלִים כַּאֲשֶׁר הֵם נֶעֱזָבִים מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כֵּיוָן שֶׁלֹּא תוּכַל לוֹמַר שֶׁאֵין אֶחָד נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ, שֶׁזֶּה שַׁיָּךְ דַּוְקָא בָּאֻמּוֹת שֶׁהֵם שִׁבְעִים וְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹ חֵלֶק מְחֻלָּק מֵחֲבֵרוֹ, וּבְמַה שֶּׁהֵם מְחֻלָּקִים לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּכָּנֵס זֶה בִּרְשׁוּת זֶה, שֶׁיִּהְיֶה מְשֻׁעְבָּד זֶה לָזֶה. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר שֶׁהָאֻמּוֹת מוֹשְׁלִים זֶה עַל זֶה, אֵינוֹ אֶלָּא לְפִי שָׁעָה בְּסִבָּה מִקְרִית.
____________________________
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
49 - גבורות השם פרק ס' חלק ג'
50 - גבורות השם פרק ס' חלק ד'
51 - גבורות השם פרק ס' חלק ה'
טען עוד
למעלה כתבנו שהפסח מורה שישראל שייכים לקב"ה, וזו הסיבה שיגאלו ישראל משעבוד האומות, כי הקב"ה הוא אלוקי האלוהים המושל על כל הכוחות ועל כל האומות, לכן אנו יכולים לצאת מרשות האומות. אם אין הקב"ה אלוקינו לא היינו יכולים לצאת ממצרים! כי רק בזה שהוא אלוקינו והוא גואלנו אנו יכולים להגאל. כמו שהגאולה נובעת מהיותנו שייכים לה', כך גם שעבוד ישראל לאומות העולם, שהוא מצוי יותר משעבוד של שאר האומות, נובע מהיותנו שלו. הסבר דבר זה, לכל אחת מהאומות יש שר או מלאך מיוחד המושל עליה, לכן אין אומה יכולה לשעבד אומה אחרת, כי איך יהיה מלאך תחת שלטון מלאך אחר? בניגוד לשאר האומות, לישראל אין שר ומושל, כי הם חלקו של ה' יתברך, ולכן כאשר הם בשלמות מעלתם הם ראויים להיות בחלקו של הקב"ה, וכאשר חלילה הם אינם במעלתם, הקב"ה מסתיר פניו מהם והם נעזבים ונכנסים תחת רשות האומות. אין לומר שישראל דומים לאומות, שגם עליהם מושל מלאך ולכן גם הם אינם יכולים להיות תחת רשות עם אחר, כי אין מלאך שולט על אומה שאינה שייכת לו. כי ישראל אינם כמו האומות. אם היו ישראל כאומות, היו תחת רשות מלאך, שכן לכל מלאך חלק הקב"ה אומה אחת, ואין מלאך נוגע בחלק מלאך אחר, כי כך חילק הקב"ה. אבל ישראל אינם נכנסים בכלל החלוקה, כי הם לחלקו של הקב"ה יוצר הכל, ואצלו לא שייך חלק. לכן ראויים ישראל לגאולה, לצאת מרשות האומות ולחזור לרשות הקב"ה, כאשר הם ראויים לקב"ה, וכן להיפך, ראויים הם להכנס תחת רשות מושלים אחרים כאשר הקב"ה עוזב אותם. אם כן ביחס לישראל אין לומר שאין אומה יכולה לשלוט בהם משום שאין מלאך שולט על מה שאינו שלו, כי טענה זו היא דוקא בשבעים אומות העולם, שלכל אחד יש את חלקו שאינו חלק חברו, ומכיון שכל אחת מהאומות היא חלק לא יתכן שישלוט מישהו בחלקו של אחר. מה שאנו רואים שיש אומות ששולטות זו על זו, אין זה אלא באופן ארעי מסיבה מקרית.
ביאורים
המעלה של עם ישראל היא התלות המוחלטת שלו בריבונו של עולם, זכות שיש בה מן החובה; אם זכו – עולים עד לכוכבים, ואם לא זכו – יורדים עד לעפר. אלו התנאים של קיום העם שלנו. כדי ללמד את גודל מעלת ישראל אנו אוכלים פסח מצה ומרור: הפסח מעיד על הקשר המיוחד שיש לישראל עם הבורא, שממנו נובעים המצה והמרור. המצה מבטאת את השלמות, מצב הגאולה של עם ישראל בהתאם למעשיהם, ואילו המרור מלמד אותנו על כך שיש גם מצב של עבדות לאחרים אם ישראל מזניחים את מעלתם העליונה.
דווקא מעלתם הגדולה של ישראל היא זו שמביאה לכך שיש מצבים שהאומות משעבדות אותנו – מעלתנו מצדיקה עונש כשאיננו עומדים בה, וכן אין לנו הגנה כאשר אנו בדרגה נמוכה, בשונה מהאומות. בזמן שישראל משעבדים את לִבם לאביהם שבשמים הרי הם נוצחים, אבל אם הם עוזבים את צור מחצבתם, חלילה, נעזבים הם ממנו באותה העת, והקב"ה מאפשר לשר של אומה אחרת למשול בהם.
הרחבות
השגחת ה' על ישראל בארץ ישראל
אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לָהֶם שַׂר וּמַלְאָךְ מְיֻחָד, כִּי הֵם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. לפי דברי המהר"ל עם ישראל מיוחד בכך שה' שומר עליו ישירות, ואין מלאך או מתווך אחר שממונה עליהם. הרמב"ן , בפירושו על התורה [ויקרא יח, כה], מוסיף וכותב כי השגחה אלוהית זו קיימת רק בארץ ישראל: "כי השם יתברך ברא הכל ושׂם כח התחתונים בעליונים ונתן על כל עם ועם בארצותם לגוייהם כוכב ומזל ידוע... והנה השם הנכבד הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים לכל העולם, אבל ארץ ישראל אמצעות היישוב היא נחלת ה' מיוחדת לשמו לא נתן עליה מן המלאכים קצין שוטר ומושל בהנחילו אותה לעמו המייחד שמו זרע אוהביו... הבדיל אותנו מכל העמים אשר נתן עליהם שרים ואלהים אחרים בתתו לנו את הארץ שיהיה הוא יתברך לנו לאלהים ונהיה מיוחדים לשמו". מכוח דברים אלו מסיק הרמב"ן בהמשך דבריו כי עיקר קיום המצוות ועבודת ה' הוא דווקא בארץ ישראל, וקיום המצוות בחוץ לארץ הוא רק בגדר 'הציבי לך ציונים', כדי שלא לשכוח את עשייתן, וכדי שיוכלו לקיימן בבואם לארץ.
לעילוי נשמת רוזה בת אלתר יהודה ז"ל
רמב"ם וכוזרי
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
אנחנו קודש למענך
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך ללמוד גמרא?
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
