^ 1.לא ניכנס במאמר זה לשאלה מאיזה שלב מורד בעל שררה מתפקידו כשרצח - האם כשרצח, או רק לאחר שבאו עדים או רק לאחר שנשפט. עיין משאת משה לרב משה חברוני סנהדרין סי' טז. ע"ע בשו"ע או"ח סי' קנג (בסוף) ובנו"כ.
^ 2.בנושא זה עסק פרופ' נחום רקובר במספר מקומות: "מעמדו של עבריין שריצה עונשו", סדרת מחקרים וסקירות במשפט העברי, חוברת ה; "כללי אתיקה של עובדי ציבור", סדרת מחקרים וסקירות במשפט העברי, חוברת נז; "כשירות למשרה ציבורית לחוטא שריצה עונשו", מחניים (13ב), ירושלים התשנ"ה; בספר "שלטון החוק בישראל - כללי אתיקה של עובדי ציבור" עמ' 86-85; "מעמדו של כהן שחטא ושב", ספר רפאל לזכרו של ד"ר יצחק רפאל עמ' תקכ-תקכט. דבריו עוסקים בבעלי שררות שונים. אנו נתמקד אך ורק בדינם של מנהיגי ציבור של האומה כולה, כגון מלך ונשיא. ע"ע במאמרו של הרב נחמן הירשוביץ "חטא ונענש - החוזר למעמדו?" שמעתין מס' 139, עמ' 48-54.
^ 3.הרמב"ם עקבי בדבריו בנושא זה. לעיתים אין הרמב"ם מפרש דבריו, וכשכותב נשיא הכוונה למלך וראש ישיבה. במקומות מסויימים כן מפרש הרמב"ם דבריו וכותב במפורש למי מתכוון. עיין רמב"ם הל' סנהדרין א, ג; כו, א; הל' קידוש החודש ד, י-יב; הל' שגגות יב, ב; יג, א; טו, ו. עיין גם שו"ת הרמב"ם סי' רנ, ושו"ת ר' אברהם בן הרמב"ם סי' ד, וברמב"ן לשמות כב, כז. ע"ע בשו"ת ציץ אליעזר יב, סי' סד.
^ 4.בשו"ת חתם סופר או"ח סי' מא כותב שמלשונו של הרמב"ם שכתב "ראש ישיבה" ולא נשיא, משמע שהסברו של הכסף משנה הוא המכוון מפני שאין בכוחו וביכולתו של נשיא להתנקם בבית הדין שהלקה אותו, זהו גם הסברו של הרדב"ז בתשובה, כמופיע לעיל.
^ 5.כדברי הירושלמי פסק בהגהות אשר"י למועד קטן ג סי' טז. בשו"ת מהר"ם שיק יו"ד סי' רכ כותב ש"אין מעבירין אותו מגדולתו" זהו דווקא במקום שאין לחשוש שיצא מזה מכשול, אבל במידה ויהיה בדבר מכשול, מורד מגדולתו. כך גם נפסק בטור ובשולחן ערוך יו"ד סי' שלד סעיף מב. תשובת הרמב"ם בסי' קיא מופיעה גם בתשובת הרדב"ז סי' ב אלפים עח ומצוטטת גם בשערי תשובה בשו"ע או"ח סי' נג ס"ק לא. מהתשובה המצוטטת עולה שגם אם עבר עבירה בפרהסיא אין הוא מורד משררתו אם עשה תשובה וקיבל עליו מה שהוא חייב בדין. בהשוואת הציטוט למקור עולה שאם עבר עבירה בפרהסיא מורד משררתו. אם יצא עליו רק רינון, ואפילו אח"כ התקיימה העדות, אז אם עשה תשובה אינו מורד. אבל בפרהסיא מורד.
^ 6.הראי"ה קוק בעין איה לשביעית (ברכות ח"ב עמ' 404), מסביר את הצד הרעיוני שבהלכה זו. לפיו, אפילו מי שנכשל בחטא גדול ועצום, כתוצאה ממה שהשפיעה עליו הסביבה והחברה, עליו לשוב לסדר חיים בו הוא יתרום באופן חיובי לחברה, "שזה המעמד יביאהו לחשוב חשבון נפשו ליישר דרכיו ולתקן מעשיו, וחלילה לחוטא שכבר דרכו נתעוותה להשליך עצמו בתוך שאון החיים החיצונים, שאז עלול הוא להיות עדי אובד וינהום באחריתו". לכן בתחילה כשמציעים לו יסרב, כי בכל זאת באה תקלה חמורה על ידו, אך כשאמרו לו "אף על פי כן", יקבל, וזה יועיל לו להדריך עצמו להיות פונה תמיד אל הצדק והיושר, ותשובה זו תביא את האדם למעלה רוממה, אהבת ה' ודרכיו.
^ 7.דברי המרדכי מוזכרים במגן אברהם או"ח סי' קנג ס"ק מט, ובמחצית השקל שם הסיק שכל מי שעבר עבירה אינו חוזר לשררתו. שם מדובר באדם שהיה רגיל לעשות מצוה כמו גלילה. עיי"ש בגר"א. המשנה ברורה שם ס"ק קטו מביא את דברי המגן אברהם ומציין שהאליה רבה הסתפק אם דווקא רוצח אינו חוזר לשררתו, ומפנה לדברי הריטב"א דלעיל. מכל מקום אם דברי המרדכי והריטב"א משמשים מקור לכך שבעל תפקיד או שררה אינו ממשיך או חוזר לשררתו, ושם מדובר אף על שררה פשוטה כמו גולל קבוע בספר התורה של ביהכנ"ס, אזי נראה שמנהיג לאומי כמו מלך או נשיא לא יוכל להמשיך בשררתו אם עבר עבירה.
^ 8.המאירי כותב, שסיבת אי חזרתו לתפקיד של מי שהיה עבד עברי היא בשל העובדה "שמשלה בו הדיוטות כזו". יש להסביר כוונתו שעצם מכירתו לעבד, בשל מעשיו או על ידו או על ידי בית הדין, היא זו שמראה על "הדיוטות שכזו" ופחות חשובה העובדה שמעמדו היה עבד למשך מספר שנים. אמנם היה מקום לפסול אותו לשררה בשל העובדה שהיה עבד, והציבור יזלזלו בו בשל כך (כפי שנראה לקמן לגבי בעל שררה שלקה), אך המפרשים לא הזכירו טעם זה. על פי הסבר זה בדברי המאירי סרה קושית הרב גרשון אריאלי בתורת המלך על הל' מלכים עמ' יט.
^ 9.על חידוש ערי המקלט בזמן הזה עיין הרב ד"ר איתמר ורהפטיג, "ממלכת כהנים וגוי קדוש", עמ' 263-275; הרב יוסף כרמל, שם עולם (הוצאת ישיבת קרית ארבע), עמ' 171-179. ביחס לביטולן של ערי מקלט בימות המשיח עיין בשל"ה בית דוד דף יז ע"ב (בהוצאת מרכז לחינוך תורני), הכותב שיבנו ערי מקלט רק בתקופה הראשונה של ימות המשיח, ואח"כ "שתתגבר הדעה בישראל לא יצטרכו ערי מקלט".
^ 10.ברוח זו פסק גם הריא"ה הרצוג בתגובתו להצעת חוקה לישראל (תחוקה לישראל עפ"י התורה ג עמ' 26, ועי"ש עמ' 13), והרב בצמ"ח עוזיאל בספר חוקה לישראל דת ומדינה מאת ד"ר זרח ורהפטיג עמ' 476.
^ 11.בשו"ת חתם סופר חלק ו סי' מט (בסוף), דן באדם שסידר חופה וקידושין לאדם עם אשת אחי אביו, וכותב ש"ראוי יותר לפוסלו מכל דבר הנוגע לדת ישראל ולהנהיג ציבור, ואם יעשה תשובה, קשה תשובתו ומכל מקום אין דוחים אותו". אך פרנס וממונה על הציבור לא יהיה, כדאיתא בבבא בתרא טו, ב ששפטו את שופטיהם, אומר לו טול קיסם מבין שיניך אומר לו טול קורה מבין עיניך (עיין רש"י שם). גם מתשובה זו משמע שהנימוק הוא החשש שהציבור יזלזל בממונה או בפרנס. ע"ע בעלי תמר לירושלמי הוריות פ"ג ה"א עמ' שג.
^ 12.בהסבר הירושלמי עסק גם הרב חיים הירשנזון לירושלמי הוריות אות קכג ואות קסה; הרב עזריאל חזקיהו וואלק, שו"ת שערי טוהר, חלק ח (עמ' רכז-רכח).