ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
אל תפספסו! סופ"ש הכנה לימים הנוראים מבית אתר ישיבה
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך מטות

מטות מסעי התשע"ז מדברי הרב אליהו זצוק"ל

לחץ להקדשת שיעור זה
קיום הבטחות
המשנה בתענית אומרת 'משנכנס אב ממעטין בשמחה'. מה פרוש בפרשת מטות אנו מתחילים בקדושת הדיבור "וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמור" לאמר - זה הדבר אשר צוה ה'. "איש כי ידר נדר לה' או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה". אדם המדבר צריך לקדש את דבורו ולקיים את הבטחותיו ושבועותיו. וכן מצינו בנשיאים בימי יהושע שנאמר עליהם שקיימו הבטחתם לגבעונים. "ויאמרו כל הנשיאים אל כל העדה אנחנו נשבענו להם בה' א-לקי ישראל ועתה לא נוכל לנגע בהם" יהושע ט יט . ובגמרא גיטין מו יש מחלוקת למה לא חזרו בהם הנשיאים האם מפני חילול ה' או מפני השבועה שנשבעו

קיום הבטחות של הורים
אם הבטיח דבר לילד ולא קיים, אפלו אם יש סיבה מוצדקת הדבר אסור ויש לזה השפעה מזיקה לילד וכלשון חז"ל סוכה מו "ואמר רבי זירא: לא לימא איניש לינוקא דיהיבנא לך מידי ולא יהיב ליה, משום דאתי לאיגמורא שיקרא, שנאמר - למדו לשונם דבר שקר". ובמיוחד הנשיאים אם ישקרו כולם ילמדו מהם. ועל כן בימי יהושוע אם הנשיאים לא היו מקיימים יש לזה משמעות רעה שמנהיגי ישראל אינם עומדים בדיבורם.

שבועות שאין לקיים
אם אדם נשבע לשלם לפועל והפועל לא עבד, בודאי אין חובה לשלם. ובסיפור הגבעונים קיימו הנשיאים את השבועה כיון שלא היה בזה סכנת נפשות אך אם היה בזה סכנה לבני ישראל אף על פי שנשבעו לא היו מקיימים שבועתם. ויש עוד דברים שצריך לדעת לגבי השבועה שאין אדם יכול להשבע במקום השני ולחייבו בשבועתו, מי שנשבע לקחת ממון מהשני אין בזה כלום.

כח הדיבור
על כן צריך מאד להזהר ולקיים את צווי התורה "לא יחל דברו". יש לאדם כח מיוחד. רוח ממללא, כח הדיבור. האדם, מדבר אך בעלי החיים אינם מדברים, ומה שכתוב ששלמה ידע את שפת בעלי החיים הכוונה, ידע את הרמזים שלהם כי הם אינם מדברים. הכח הגדול ביותר של אדם בפה הוא לקיים מצוות, והנה חז"ל מספרים שאמר הרשב"י אילו הייתי בבריאת העולם הייתי מציע לה' שיברא לאדם שני פיות אחד לחול ואחד לקודש. אחר כך אמר אם בפה אחד אדם יכול לחלל את לשונו, בשנים על אחת כמה וכמה, טוב שהאדם נברא עם פה אחד. האם הרשב"י יתן עצות לה' כיצד לברוא את האדם? אלא כוונתו היא כשם שבכל האיברים יש שנים, עיניים, ידיים, רגליים, כך היה ראוי גם בפה, אלא בא הדבר ללמדך עד כמה היא חובת השמירה. חייב האדם לשמור מאוד על קדושת כח המדבר שבו
.
שטר בעלות על ארץ ישראל - לפני ישמעאל, לפני הפלסטינים
בניו של הרב הראשי לישראל הרב הגאון ר' יצחק הרצוג זצ"ל היו חיים ויעקב ז"ל, לימים, נתמנה הבן חיים לנשיא מדינת ישראל, וכשהיה באו"ם והעלו את הנושא של חלוקת אדמות הארץ, הוציא את התנ"ך והראה להם את שטר הבעלות של עם ישראל. שטר זה קיים בידי עם ישראל עוד לפני שהיו פלסטינים בעולם, ועוד לפני שהיו אפילו אדום וישמעאל בעולם. ושם אומר הקב"ה שכל בריאת העולם כולו, ובריאת ארץ ישראל בפרט, הוא אך ורק בשביל עם ישראל. וכן נאמר "ואתן להם ארצות גויים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו חוקי ותורותי ינצרו", וכן "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים" (תהילים קי"א).

רשות למגורים בארץ
כמה פעמים תהיתי בדברי רש"י, שכותב בתחילת התורה "שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו",
עתה הדבר מובן, שזהו יסוד היסודות על הבעלות הבלעדית של עם ישראל על ארץ ישראל. רואים בעליל שרש"י ברוח קודשו צפה שעוד עתידים לומר אומות העולם שהארץ לא שלנו, וכן חלק מעם ישראל מתוך בורות או מתוך רחמים טועים ואומרים כמו אומות העולם שהארץ לא שלנו. ולכך פתח רש"י את התורה בדבר זה. אין שום עניין ומצווה לעזור למי ששונא ישראל ולוחם נגדם והורג בהם.
המנהיגים צריכים לשנן לעצמם ולהודיע לכל העולם שזו ארץ נחלת אבותינו, מתנה לזרע אברהם, יצחק ויעקב בלבד, שניתנה לנו על-ידי בורא עולם. אולם אם מישהו זר רוצה לגור פה הוא צריך לנהוג כמו שנוהגים במדינה זרה, דהיינו לבקש רשות למגורים בארץ ולהתנהג בהתאם, ואם לא כן, אין לו שום זכות ישיבה בארץ. וצריך לומר את זה בפה מלא ובאומץ, ולא לגמגם את הדברים ברמזים ובפחד.
והנה עינינו רואות היום שרק רוצים להיות טובים אתם ולאפשר להם תנועה בכבישים, כבר הורגים בנו, וכי זו הדרך והשיטה? אין זאת אלא מפני שלא יודעים את דברי רש"י שבתחילת בראשית, והגיע הזמן שילמדו רש"י זה הפותח את ספר בראשית ומודיע לעולם כולו את זכותנו על ארץ ישראל, וכן יעיינו בכל המפרשים וברמב"ן בעניין זה. ואולי הגיע הזמן והשעה שיקבעו שיעור ללמוד תנ"ך לדעת את זכותנו בארץ ישראל.

תפילה בלי מחיצות - "וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ כָּל חֲלוּץ צָבָא לִפְנֵי ה' לַמִּלְחָמָה".
מספר רוני לוי, לשעבר נהגו של הרב זצ"ל: בננו היה בצבא ולא כל כך הסתדר עם המפקדים שלו. הוא טען שהם לא מבינים אותו ולא נותנים לו משימות לפי כישוריו והיכולות שלו, והם בוודאי חשבו שהוא משתמט מעבודה. הדרך שלהם הייתה לשלוח אותו לכלא צבאי, ולנו ההורים לא כל כך היה מה לעשות מול המערכת הצבאית.
זכיתי להיות הנהג של הרב אליהו הרבה שנים, והכרתי משהו מהכוחות המופלאים שלו. עכשיו, כשאני לא זוכה להיות אתו כמו בעבר, אני הולך לציון שלו ומדבר אתו, מבקש שיתפלל בעבורי. כמובן שגם בנושא הזה הלכתי לציון וביקשתי ממנו שיסייע לי.
באופן בלתי צפוי לחלוטין פגשתי בציון את אשתי, שגם היא באה לאותו מקום בלי לתאם אתי ובפיה אותה בקשה ממש. כך מצאנו את עצמנו מתפללים משני צדי המחיצה את אותה תפילה, שהרב יפעל בשמים למען הבן שלנו.
התשובה לא איחרה לבוא. למחרת בבוקר התקשר אלי הרב שמואל זעפרני, מי שהיה המזכיר של הרב זצ"ל, ושאל האם אני צריך שהוא ינצל את הקשרים שלו בצבא בשבילי. התפלאתי מאוד, מאיפה הרב זעפרני יודע על הבעיה שלי? לא דיברתי עליה עם אף אחד מהמכרים שלי. הרב זעפרני, שראה את התמיהה שלי, סיפר שהרב בא אליו בחלום ואמר לו שאני צריך עזרה והוא מבקש ממנו שיעזוב כל דבר ויעזור לי. הוא סיפר שהחלום היה ברור מאוד. אחרי שהרב זעפרני שמע מה שקורה עם הבן שלי, הוא התקשר לחברים שלו שמשמשים בתפקידים בכירים בצבא על מנת למצוא לבן שלי מקום יותר ראוי. על כגון זה נאמר: צדיקים במיתתם קרויים חיים.

זהירות מהתרת נדרים "אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה', אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ".
מרן הרב זצ"ל סיפר כי היה מעשה ביהודי מומר שהלך לוו'אלי בבגדאד (כך מכונה המושל הגוי) ואמר לו כי היהודים נשבעים לשקר בבית-המשפט של הגויים, שהרי בערב כיפור הם אומרים "כל נדרי... ושבוענא לא שבועי ונדרנא לא נדרי", והם נשבעים ומתכוונים להפר את נדרם ושבועתם.
אמר לו הוו'אלי: אני לא מאמין. הביא לו הלה מחזור ליום כיפור שכתוב בלשון עברי ובלשון ערבי והראה לו מה שכתוב. כעס הוו'אלי עד מאוד, התברר לו שכל השבועות של היהודים הם לחינם ולשקר. שלח לקרוא לרבי עבדאללה סומך זיע"א בעל "זבחי צדק", שהיה רבו של בעל הבא"ח זיע"א, והיה מכונה בפי העם בשם "סתיי" – שפירושו "המורה" בערבית,
כששמע סבו של הרה"ג רבי יהודה צדקה, ראש ישיבת "פורת יוסף", את שאירע ביקש להתלוות לרבי עבדאללה סומך. אמר לו הרב בעל "זבחי צדק": אבל רק אני אדבר.
כשראו כל הציבור את שני הרבנים הגדולים יוצאים לביתו של המושל, ליוו אותם עד שערי הארמון. והנה רואה המושל עַם רב מצטופף בפתח ארמונו והתפלא. אבל כבר לא היה יכול להשיב את מה שנעשה. נכנסו שני החכמים האלו ועמדו לפני הוו'אלי והוא שאל אותם: הכיצד אתם נשבעים לשקר? אמר לו רבי עבדאללה סומך: מי אמר לך זאת? אמר לו הוו'אלי: היהודי המומר. אמר לו הרב: זיל בסיפיה דקרא (תקרא את סוף הפסוק) "ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה", אם אדם נשבע בשגגה – נסלח לו, אבל אם אדם בא לפני השופט ונשבע לשקר במזיד – לא נסלח לו. אמר הוו'אלי: אכן אתה צודק, ומיד אצווה לתפוס את אותו מומר ואחת דתו למות. אמר לו רבי עבדאללה סומך: ישראל שחטא, ישראל הוא, תעזוב אותו ואל תהרגנו. אמר לו הוו'אלי: הוא רצה להזיק לכם, ואעפ"כ אתה מוחל לו?!

הלכות מתוך הספר "הלכות חגים" מראש חודש אב
כה. "בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי, לשתמיט מיניה באב דריע מזליה" \תענית כט ב\. וישתמט ממנו מראש חודש עד י' באב, ויש אומרים עד ט"ו באב \עיין בא"ח דברים א\.
כו. בנין - משנכנס אב, ממעטין בשמחה. אין בונין בנייה של שמחה או לצורך מותרות. אומנם משפחה שגרה בצפיפות מותר להם לבנות על מנת להרחיב את ביתם. \שו"ע תקנא סע' ב. כה"ח שם ס"ק כד. עיין בא"ח דברים ג\.
כז. בכל מקרה אם התחיל בבניה קודם ר"ח - אין צריך להפסיק.
כח. אין לסייד או לצבוע את הבית החל מראש חודש אב. אך אם יש הכרח בדבר, כגון שצריך להכנס לדירה מיד אחרי תשעה באב - יכול לסייד גם אחרי ראש חודש. \מ"ב שם ס"ק יב\.
כט. מי שחתם הסכם עם קבלן גוי לבנות לסייד ולצבוע את ביתו, וזו מהמלאכות האסורות אחרי ראש חודש אב כמפורט לעיל. יבקש מהגוי לדחות את העבודה עד אחר ט' באב. אם יכול לפצותו בדבר מועט כדי שימתין עד אחר תשעה באב - נכון הדבר. ואם לאו - מותר. \עיין מ"ב שם ס"ק יב\.
ל. קבלנים הבונים לציבור מותרים לבנות, שיש בזה משום מצות ישוב א"י וכן הפסד פרנסת עובדים רבים, והוא הדין לדבר האבד.
לא. עצים ועציצים - משנכנס אב, אין נוטעים קונים או שותלים עצי נוי ועציצים. אבל לטפל בהם - מותר. חקלאי שצריך ליטע עצי פרי לפרנסה וזו עונת הנטיעה - מותר. \אגב כן יש להזכיר שעצים הניטעים בלי גוש אדמה אחרי ט"ו באב - אין שנת הנטיעה נחשבת כשנה משני ערלה - שו"ע שם
לב. קנייה ומכירה - משנכנס אב, ממעטין במשא ומתן, יש מחמירין בכל משא ומתן ויש שאוסרים לקנות רק בגדים של שמחה. כגון לצורך חתן וכלה וכד' - וכן נוהגים.
לג. סתם משא ומתן שאינו מוכרח - ראוי שלא יעשנו. וכשיש חשש להפסד כספי אם ידחו את הקנייה עד אחרי תשעה באב - מותר לקנות גם לצורך חתן וכלה בימים אלו. \עיין שו"ע שם סע' ב, ז. תקנד סע' כב. כה"ח תקנא ס"ק כא. בא"ח דברים ב\.
לד. כל בגד שיש לברך עליו "שהחיינו" אסור לקנותו מר"ח גם אם מתכוין ללובשו לאחר תשעה באב, אומנם גופיה גרבים וכדו' שאין מברכים עליהם "שהחיינו" טוב לקנותם לפני ר"ח. ואם מוכרח - יכול מן הדין לקנותם גם אחר ר"ח ולא יחדשם.
לה. נעליים של תשעה באב מותר ללובשן לראשונה בתשעה באב. אמנם טוב ללובשן בתחילה ביום הכיפורים. \שו"ע תקנא סע' ז. כה"ח שם
לו. בשר ויין - מנהג בכל ישראל לא לאכול בשר ולא לשתות יין בתשעת הימים שמראש חודש עד אחרי תשעה באב. אמנם בר"ח עצמו מותרים בבשר ויין, וממוצאי ראש חודש - אסור. \עיין כה"ח שם ס"ק קכה, קכו\. ואשכנזים נוהגים איסור גם בראש חודש. \מ"ב שם ס"ק נח\ ואסורים עד י' באב. ואסור אפילו בתבשיל שנתבשל בו בשר או שיש בו שומן. ואפילו בשר עוף אסור. \עיין שו"ע שם סע' ט. כה"ח שם ס"ק קכה, קכו, קל, קמה,
לז. אבקת מרק בשר פרווה - מותרת אף בתשעת הימים, כי אינה בשר ממש והוא הדין למאכלים צמחוניים דמויי בשר, במקום שמפורסם שישנם מאכלים כאלו, שאינם בשר באמת. \אחרונים\.
לח. חולה, יולדת או מי שצריך לאכול בשר לצורך רפואה - יאכלו בשר עוף. וישתדלו להפסיק בכך מז' אב כי אותו היום חמור שבו ביום נכנסו הגויים להיכל. ומי שצריך לכך - מותר גם בו ביום. \עיין כה"ח שם ס"ק קמו, קמז, קמח\.
לט. בסעודת מצווה - מותר לכל הקרובים לשמחה לאכול בשר ויין. והקרובים הם אבותיו ואחיו ובניו ועוד עשרה חברים שרגילים לבוא לשמחותיו. וכל זאת מותר אפילו בערב תשעה באב קודם חצות היום. אבל לא אחר כך. \עיין כה"ח שם ס"ק קסג, קסד ומשנ"ב עה עו\.
מ. מהי סעודת מצווה? מילה ופדיון הבן אפילו שלא בזמנם, וכן בסעודת בר מצווה שהנער דורש בדברי תורה וזהו זמנה. וסיום מסכת. ויש נוהגים לא לאכול בשר גם באירועים אלו. \עיין בא"ח דברים טו\. והסעודה שנוהגין לעשות בלילה שלפני המילה, אינה נקראת סעודת מצווה לענין זה. \
מא. לדעת הרמ"א מותר לאכול בשר בסיום מסכת ואפילו אם אין דרכו בכך, ובלבד שיזמין עשרה אנשים בלבד. ולדעת היעב"ץ יכול להזמין יותר ובלבד שקשורים ללימוד בדרך זו או אחרת.
מב. לא טוב לשהות סיום מסכת לעשותו באב. אך מהדין מותר לכוין שיסיים המסכת בימים אלו. \ועיין משנ"ב לעיל\.
מד. הבן איש חי \דברים טו\ מביא מנהג לא לאכול בשר אפילו בסעודת ברית מילה וכד' כיון שקשה לצמצם במוזמנים, ואפשר בדגים וכד'.
מז. אין תופרים - בתשעה הימים בגדים חדשים או מנעלים חדשים וכן אין סורגים או אורגים בגדים חדשים אפילו על ידי אומן גוי. \עיין שו"ע שם
נא. מותר לתקן בגד משומש אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב. \עיין כה"ח תקנא ס"ק צט שיש אוסרים\. ותיקון אומנות אסור. אולם לתפור כפתור - מותר בתשעת הימים.
נב. נשים צריכות להכין כמה זוגות גרביים, שאם יקרעו לא תצטרכנה ללבוש גרבים חדשות אך אם נקרעו - מותרות ללבוש חדשות ואפילו בתשעה באב עצמו, משום צניעות

לקראת שבוע שחל בו ט' באב
עו. יש לאדם להכין בגדים, סדינים, חולצות וגרביים וכל דבר שמחליפים הרבה מלפני שבוע שחל בו תשעה באב. וילבשם שעה אחת ואחר כך יסירם כדי שיוכל ללובשם בשבוע שחל בו תשעה באב. ואלה שמחמירים לאסור לבישת מכובסים מראש חודש, יש להם להכין כן מערב ראש חודש. ובפרט במקומות החמים. \עיין בא"ח דברים ו. שו"ת רב פעלים ד, סי' כט\.
עז. אם לא הספיקו להכין קודם ראש חודש - יכולים להכין בר"ח עצמו, ואם גם אז לא הכינו כל צורכם - מותר להם להכין אחרי ר"ח לצורך שבוע שחל בו תשעה באב, שהאיסור מר"ח אינו אלא חומרא ואילו שבוע שחל בו תשעה באב הוא מדינא דגמ'.
עח. הזמן שצריך ללבוש בגד להוציאו מגדר "בגד מכובס" אינו קבוע והעיקר הוא שהבגד יזיע קצת מהגוף. ונהגו ללובשו כשעה או מעט פחות.

מילי דאגדתא
כתוב בפרשה על בני גד וראובן "נחלץ חושים לפני בני ישראל". משה רבינו מדגיש ואומר להם כי הם יוצאים למלחמה 'לפני ה''. ואכן הם מתקנים את דבריהם ואומרים 'ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני ה' למלחמה". אומר להם משה "אם תעשון את הדבר הזה" שתזכרו את ה' זה אשר יועיל לכם ובשם השם תנצחו. בפרשת מסעי כתוב "ונסב לכם הגבול" וכו'. למה "לכם"? רק לכם יש גבולות הארץ ישראל ולא לאומות העולם? אומר רש"י "לפי שהרבה מצוות נוהגות בארץ ואין נוהגות בחוצה לארץ, הוצרך לומר מצרני גבולי רוחותיה סביב". כלומר גבולותינו אינם מדיניים בלבד אלא גבולות קודש לדעת היכן נוהגות המצוות. ואנו מקוים לראות את עמנו נוהג בכל המצוות בכל גבולי הארץ כפי שהובטחה לאברהם אבינו ע"ה. כתב בעל הבא"ח בספרו נחמת ציון - ספר על מגילת איכה בו הפך את כל הפסוקים לנחמה וברכה - איכה ישבה בדד העיר רבתי עם, הגויים שואלים איזו זכות מעלה וחשיבות יש לירושלים ולארץ ישראל שהם יושבים בדד, מבלי להזדקק לאומות העולם. ולא זו בלבד אלא העיר הזאת היא רבתי עם שרתי במדינות. ויהי רצון שנזכה לראות מהרה בכבודה ותפארתה של ירושלים עיר קדשנו הבנויה לתפארה למשוש תבל. ויהפוך לנו הקדוש ברוך הוא את ימי הצער והיגון לימי שמחה וששון וכל ההלכות אשר למדנו תהיינה להלכה ולא למעשה בביאת הגואל בעגלא ובזמן קריב, אמן.

שאלה : עד איזה גיל מותר חינוך מעורב, עד איזה מרחק יש להסיע ילדים בשביל חינוך נפרד? תשובה: יש לבקש משר החינוך שיתן תקנים ללימוד נפרד של בנים ובנות. ואם אין אפשרות בבית הספר יש ללמוד ביחד עד גיל שש - שבע ולא יותר. לגבי המרחק כיום הדין שונה כיון שיש מיניבוסים אמנם לא כל כך טוב שהילדים יסעו הרבה ובפרט באזורכם יש"ע ולכן תדאגו שיהיה טוב אצלכם ללא צורך לנסוע. בחינוך למצוות מותר לברך עם שם ה' על דבר אמיתי אבל אסור לברך על יין שהכל אפילו שבדיעבד יצא ידי חובה אם ברך שהכל על היין.. יה"ר מלפניך שתבנה \ שיבנה בית המקדש במהרה בימנו ושם נעבודך ביראה.
עוד בנושא מטות

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il