ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
"וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו:" (בראשית ל"ז ח)
ננסה להבין מדוע כבר אחרי חלום אחד נקטו האחים לשון ריבוי: חֲלֹמֹתָיו?
אחד הסימנים לכך שזו קושיא חזקה הוא ריבוי התירוצים. נביא חלק מהם ואז, בשולי גלימותיהם של הראשונים, נציע הסבר נוסף.
בדעת זקנים מבעלי התוספות הביאו שני תירוצים: "י"ל שנכתב המקרא על שם העתיד לספר להם חלום אחר. אי נמי בשביל שספרו להם תמיד, כתב חלומותיו".
שני התירוצים קשים כי אין סיבה לכתוב כבר עתה על שם העתיד, שיתפרש מיד בפסוק הבא. אין גם כל סיבה לקרא לחלום אחד שסופר פעמים רבות חלומות.
קושיא זו קשה גם על הסבריהם של הספורנו: "על פרטי החלום שספר"
ובעל אור החיים: "לפי מה שפירשתי שלא היה אלא חלום אחד טעם אומרו על חלומותיו לשון רבים. להיות שהיו בחלומו הרבה פרטים, קמה אלומתי א', וגם נצבה ב', והנה תסובינה וגו', לזה אמר ל' רבים".
רבי חיים פלטיאל ובעקבותיו הריב"א חידשו חידוש ותירצו: "וי"ל דלעיל כתיב ויחלום יוסף חלום ויספר לאחיו, ולא פרסמו הכתוב ונראה שחלם שי' נרות מסובבים נר אחד ואינם יכולים לכבותו" (דבריו מבוססים על המדרש המופיע בגמרא מגילה דף טז ע"ב שרש"י הביאו בפרשת ויחי, בראשית נ' כא).
הריב"א בשם חברו הר"ר אליקים חידש חידוש עוד יותר גדול: "שלכך לא פירש הכתוב החלום לפי שלא נתקיים כמו האחרים וזהו שנאמר ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו חלום זה שלא נתפרש וחלום האלומות הרי כאן ב' חלומות". לדבריו, יוסף חלם גם חלום שלא התקיים כלל ולכן הוא לא פורט בפסוקים, אבל האחים כן מנו אותו כסיבה לשנאה (במסגרת קצרה זו, לא נסביר את ההשלכות המרחיקות לכת שיש לפירוש זה, בע"ה, בלנ"ד, הדברים יתפרשו בקרוב בספרי צפנת שמואל).
המלבי"ם והנצי"ב בהעמק דבר פירשו: "על חלמתיו שזה מורה שמהרהר כל היום למלוך ולהשתרר עליהם, שאין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו". על שניהם קשה שהרי אין זה חלומות אלא הרהורים ולמה כינו את ההרהורים חלומות.
לכן, נציע את הפירוש הבא: יוסף חלם את חלום האלומות פעמיים, כסימן לכך שמדובר בחלום אמיתי, שהוא נבואה שאמורה להתקיים, וגם סיפר לאחיו פרט זה. לכן, האחים שנאו אותו על חלמותיו שמוזכרים בלשון ריבוי. זה היה גם המקור לפרשנות של יוסף לחלומותיו של פרעה:
"וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ:" (בראשית מ"א לב).
כך זכינו לתרץ שני פסוקים תוך שימוש בעקרון אחד.
הבה נתפלל כי חלומותיו של יוסף יתגשמו במלואם
והעולם כולו ילמד במהרה את עקרונות הצדק והאמונה מבניו של יעקב.
למה באנו לעולם הזה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
בריאת העולם בפרשת לך לך
איך ללמוד אמונה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכלוך הקדוש
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אי אפשר לבד!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
