בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • משנה וגמרא
  • ×Ēלמוד בבלי
  • שב×Ē
קטגוריה משני×Ē
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • ×Ēפילה ובי×Ē ×›× ×Ą×Ē
  • פסוקי דזמרה וקריא×Ē ×Š×ž×ĸ
undefined
10 דק' קריאה
לח×Ĩ להקדש×Ē ×Š×™×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש ל×ĸילוי נ׊מ×Ē

שמחה ב×Ē ×—× ×”

מראי מקומו×Ē:
דת ט ×ĸ"ב "מפסיקין לק"׊" וכו', ומאירי ׊ם;
מגילה דת ג ×ĸ"א "והש×Ēא דאמר×Ē ×ž×“×™× ×”" וכו' ×Ēוספו×Ē ×“"ה מבטלין, ר"ן וריטב"א ׊ם;
רמב"ם, הלכו×Ē ×§×¨×™××Ē ×Š×ž×ĸ, פרק ב הלכה ה, ×•×›×Ą×Ŗ משנה ׊ם;
׊ם, הלכו×Ē ×ž×ž×¨×™×, פרק ו הלכה יג;
שו"×ĸ או"ח סימן ×Ēרפז ץ×ĸ×™×Ŗ ב ט"ז וביאורי הגר"א ׊ם.

הפסקה מלימוד ×Ēורה לקריא×Ē ×Š×ž×ĸ
שנינו במסכ×Ē ×Š×‘×Ē 1 "מפסיקין לקריא×Ē ×Š×ž×ĸ, ואין מפסיקין ל×Ēפלה". ומבאר×Ē ×”×’×ž×¨× 2 שמדובר במי שהיה לומד ×Ēורה, ׊×ĸליו להפסיק כדי לקרוא א×Ē ×§×¨×™××Ē ×Š×ž×ĸ אך לא ל×Ēפילה, ומוסיפה: "לא שנו אלא כגון ר' ׊מ×ĸון בן יוחי וחביריו, ׊×Ēור×Ēן אומנו×Ēן, אבל כגון אנו מפסיקין לקריא×Ē ×Š×ž×ĸ ול×Ēפלה".

ולגבי הפסקה לקריא×Ē ×Š×ž×ĸ נחלקו ה×Ēוספו×Ē ×•×”×¨×ž×‘"ם: ה×Ēוספו×Ē ×‘×ž×§×•× כ×Ēבו ׊אם יש ×ĸדיין שהו×Ē ×œ×§×¨×™××Ēה לאחר מכן אין ×Ļורך להפסיק, ואילו הרמב"ם 3 כ×Ēב: "היה ×ĸוסק ב×Ēלמוד ×Ēורה והגי×ĸ זמן קריא×Ē ×Š×ž×ĸ פוסק וקורא" וכו', ואם כן לד×ĸ×Ēו יש ×Ļורך להפסיק ×Ēלמוד ×Ēורה לשם קריא×Ē ×Š×ž×ĸ מיד בהגי×ĸ זמן קריא×Ē ×Š×ž×ĸ, את ×ĸל פי ׊אפ׊ר לקרו×Ēה גם לאחר מכן. והרמב"ם ×ž×•×Ą×™×Ŗ וכו×Ēב: "היה ×ĸוסק ב×Ļרכי רבים, לא יפסוק, אלא יגמור ×ĸסקיהן ויקרא אם נ׊אר ×ĸ×Ē ×œ×§×¨×•×Ē", והקשה ×ĸליו ה"×›×Ą×Ŗ משנה", הרי הרמב"ם ×ĸ×Ļמו הביא א×Ē ×“×‘×¨×™ הירושלמי "כל ה×ĸוסק ב×Ļרכי ×Ļיבור כאילו ×ĸוסק בדברי ×Ēורה", ואם כן כיון שמפסיקים מ×Ēלמוד ×Ēורה לקריא×Ē ×Š×ž×ĸ, היה ×Ļריך להיו×Ē ×”×“×™×Ÿ שגם מ×Ļרכי רבים מפסיקים לקריא×Ē ×Š×ž×ĸ. ויש ×Ļורך להבין א×Ē ×“×‘×¨×™ הרמב"ם.

מחלוק×Ē ×”×¤×•×Ą×§×™× בדין ביטול ×ĸבודה במקדש ל×Ļורך קריא×Ē ×”×ž×’×™×œ×”
מחלוק×Ē ×“×•×ž×” למחלוק×Ēם של הרמב"ם וה×Ēוספו×Ē ×§×™×™×ž×Ē ×‘×“×™×Ÿ ביטול ×ĸבודה במקדש ל×Ļורך קריא×Ē ×”×ž×’×™×œ×”, או×Ēו מלמד×Ē ×”×’×ž×¨× במסכ×Ē ×ž×’×™×œ×” 4 :
והש×Ēא דאמר×Ē 'מדינה ומדינה ו×ĸיר ו×ĸיר' לדרשה, 'משפחה ומשפחה' למאי א×Ēא? אמר רבי יוסי בר חנינא: להביא משפחו×Ē ×›×”×•× ×” ולויה שמבטלין ×ĸבוד×Ēן ובאין לשמו×ĸ מקרא מגילה, דאמר רב יהודה אמר רב: כהנים ב×ĸבוד×Ēן ולוים בדוכנן וישראל במ×ĸמדן כולן מבטלין ×ĸבוד×Ēן ובאין לשמו×ĸ מקרא מגילה. ×Ēניא נמי הכי: כהנים ב×ĸבוד×Ēן ולוים בדוכנן וישראל במ×ĸמדן כולן מבטלין ×ĸבוד×Ēן ובאין לשמו×ĸ מקרא מגילה, מכאן סמכו של בי×Ē ×¨×‘×™, שמבטלין ×Ēלמוד ×Ēורה ובאין לשמו×ĸ מקרא מגילה, קל וחומר מ×ĸבודה, ומה ×ĸבודה שהיא חמורה מבטלינן, ×Ēלמוד ×Ēורה לא כל שכן?" וכו'.

וכ×Ēב הר"ן 5 שכל דין ביטול ה×ĸבודה ל×Ļורך מקרא מגילה נאמר רק כשיש שהו×Ē ××—×¨×™ קריא×Ē ×”×ž×’×™×œ×” להשלים א×Ē ×”×ĸבודה, אבל אם אין אפשרו×Ē ×œ×§×™×™× א×Ē ×Š×Ēי המ×Ļוו×Ē "ודאי אין מבטלין ה×ĸבודה דאוריי×Ēא משום מגילה דרבנן". וכן פץק הרמ"א 6 .

הט"ז במקום הקשה ×ĸל שיט×Ē ×”×¨"ן והרמ"א מדברי הבריי×Ēא שמדין הדחייה של מקרא מגילה א×Ē ×”×ĸבודה "סמכו של בי×Ē ×¨×‘×™" שגם ×Ēלמוד ×Ēורה נדחה מפניה, בקל וחומר. וכו×Ēב הט"ז שדחיי×Ē ×Ēלמוד ה×Ēורה היא למ×ĸשה ביטול הלימוד, שהרי בכל רג×ĸ יש חיוב בפני ×ĸ×Ļמו ללמוד, ואי אפ׊ר להשלים א×Ē ×”×œ×™×ž×•×“ של רג×ĸ אחד ברג×ĸ אחר, וכפי שכ×Ēב הט"ז 7 שמו×Ēר לכ×Ēוב חידושי ×Ēורה בחול המו×ĸד, "כיון שכל ×ĸ×Ē ×•×¨×’×ĸ מוטל ×ĸליו ל×ĸמול ב×Ēורה ולחדש בה כפי יכול×Ē ×Š×œ×•, אין שייך לומר בזה ימ×Ēין ×ĸד אחר יום טוב ואז יכ×Ēוב החידוש, דאו×Ēו זמן יהיה ×ĸליו חיוב אחר, דהיינו שיחדש אחר כך חידושים אחרים באו×Ēה ׊×ĸה" וכו', ומכיוון שאנו פוסקים ׊×Ēלמוד ×Ēורה נדחה מפני מקרא מגילה, הרי ני×Ēן ללמוד מכאן ׊מקרא מגילה דוחה מ×Ļוו×Ē ××—×¨×•×Ē ×œ×’×ž×¨×™.

הט"ז ×ž×•×Ą×™×Ŗ שכך מ׊מ×ĸ גם מלשון הרמב"ם, שכ×Ēב 8 : "מבטלים ×Ēלמוד ×Ēורה לשמו×ĸ מקרא מגילה, קל וחומר לשאר מ×Ļו×Ē ×Š×œ ×Ēורה, שכולן נדחין מפני מקרא מגילה" וכו', ומדבריו מ׊מ×ĸ שכל המ×Ļוו×Ē × ×“×—×•×Ē ×ž×¤× ×™ מקרא מגילה, גם אם י×ĸבור זמנן וי×Ēבטלו לגמרי.

וא×Ē ×§×•×Š×™×Ē ×”×¨"ן, שהקשה שאין מס×Ēבר לומר שיידחו מ×Ļוו×Ē ×“××•×¨×™×™×Ēא מפני מ×Ļוו×Ē ×ž×§×¨× מגילה, שאינה אלא מדרבנן, מ×Ēר×Ĩ הט"ז ואומר, ׊מ×Ļוו×Ē ×ž×§×¨× מגילה מוגדר×Ē ×›×ž×Ļוה מדברי קבלה, ׊×Ēוקפה הוא כמ×Ļוה דאוריי×Ēא, וכפי שכו×Ēב ה"בי×Ē ×™×•×Ą×Ŗ" 9 לגבי ×Ļום גדליה, וכן גם אומר×Ē ×”×’×ž×¨× בראש השנה 10 , ׊×Ļום גדליה, שהוא מדברי קבלה, מוגדר כחג מדאוריי×Ēא, שמו×Ēר לה×Ē×ĸנו×Ē ×‘×™×•× שלפניו, ולא כחג מדרבנן, שאסור לה×Ē×ĸנו×Ē ×‘×™×•× שלפניו, ומכיוון שהיא מוגדר×Ē ×›×ž×Ļוה מדברי קבלה, לכן היא יכולה לדחו×Ē ×’× מ×Ļוו×Ē ×ž×“××•×¨×™×™×Ēא.

והנה ה×Ēוספו×Ē ×‘×ž×’×™×œ×” 11 כ×Ēבו שכוונ×Ē ×”×’×ž×¨× האומר×Ē ×Š"כהנים... מבטלין ×ĸבוד×Ēן ובאין לשמו×ĸ מקרא מגילה" היא רק שהם דוחים א×Ē ×ĸבוד×Ēם משהאיר היום ×ĸד לאחר קריא×Ē ×”×ž×’×™×œ×”, ולא שהם מבטלים או×Ēה, מ׊מ×ĸ שאין מקרא מגילה יכול לבטל מ×Ļוו×Ē ×ž×“××•×¨×™×™×Ēא, וכ×Ēב הט"ז שאין מכאן הוכחה שהם סוברים כר"ן, וני×Ēן לומר ׊מקרא מגילה יכול לבטל גם ×ĸבודה שהיא מדאוריי×Ēא, אם אין שהו×Ē ×œ×ĸשו×Ē ××Ē ×Š× ×™×”×, אלא שה×Ēוספו×Ē ×œ× ה×ĸמידו א×Ē ×“×‘×¨×™ הגמרא במ×Ļיאו×Ē ×›×–××Ē, מכיוון שזו מ×Ļיאו×Ē ×œ× שכיחה. והאריך בכך גם ב×ĸל ה"שאג×Ē ××¨×™×”" 12 , וביאר א×Ē ×“×‘×¨×™ הגמרא בדרך נוספ×Ē.

נמ×Ļאנו למדים, שלד×ĸ×Ē ×”×˜"ז, שיט×Ē ×”×¨×ž×‘"ם וה×Ēוספו×Ē ×”×™× ׊מ×Ļוו×Ē ×ž×§×¨× מגילה מבטל×Ē ×œ×’×ž×¨×™ אפילו מ×Ļוו×Ē ×“××•×¨×™×™×Ēא. וכן כ×Ēב גם ב×ĸל "פסקי ה×Ēוספו×Ē" 13 , והר"ן חולק ×ĸל כך וסובר שאין מ×Ļוו×Ē ×ž×§×¨× מגילה יכולה אלא לדחו×Ē ×ž×Ļוו×Ē ×“××•×¨×™×™×Ēא לאחר זמן, ולא לבטלן לגמרי.

הריטב"א למגילה סובר את הוא כר"ן, וכ×Ēב שגם ב×Ēלמוד ×Ēורה אין זה ביטול גמור "דמקרא מגילה מ×Ļוה ×ĸובר×Ē ×”×™×•×, ו×Ēלמוד ×Ēורה איפשר למחר, וכשם שמבטלין מפני ×Ēפלה וקריא×Ē ×Š×ž×ĸ לכל אדם, ומפני קריא×Ē ×Š×ž×ĸ אפילו למי ׊×Ēור×Ēו אומנו×Ēו, דמשום פרסומי ניסא ×ĸשאוה כקריא×Ē ×Š×ž×ĸ דאוריי×Ēא". והביא הריטב"א שיט×Ē 'יש מפרשים' שחולקים ×ĸליו "ויש מפרשים מבטלין ×ĸבוד×Ēן לגמרי, אפילו כשאין שהו×Ē ×‘×™×•× לחזור ל×ĸבוד×Ēן, וחכמים יכולים ל×ĸקור דבר מן ה×Ēורה בשב ואל ×Ē×ĸשה, ואינו מחוור, אלא כדאמרן".

אולם הריטב"א לא ביאר מדו×ĸ שיט×Ē ×”×˜"ז אינה מחוור×Ē? הרי לחכמים יש כוח ל×ĸקור דבר מן ה×Ēורה בשב ואל ×Ē×ĸשה. ואת הגר"א במקום הקשה ×ĸל שיט×Ē ×”×¨×ž"א כמה קושיו×Ē, וגם הוא סובר כשיט×Ē ×”×˜"ז, ׊מ×Ļוו×Ē ×ž×§×¨× מגילה מבטל×Ē ×œ×’×ž×¨×™ א×Ē ×›×œ ׊אר המ×Ļוו×Ē.

דחיי×Ē ×¨××™×•×Ē ×”×˜"ז
ולכאורה, ראיו×Ēיו של הט"ז אינן מוכרחו×Ē. הבאנו א×Ē ×§×•×Š×™×™×Ē ×”×˜"ז כי×Ļד ני×Ēן לומר שאין מקרא מגילה דוחה לגמרי ×ĸבודה, הרי ב×Ēלמוד ×Ēורה יש חיוב בכל רג×ĸ ורג×ĸ ואי אפ׊ר להשלימו, ומה שילמד אחר כך הוא מ×Ļוה בפני ×ĸ×Ļמה, ואת ×ĸל פי כן הלימוד נדחה מפני קריא×Ē ×”×ž×’×™×œ×”.

וני×Ēן לומר שיש הבדל בין ×ĸבודה לבין ×Ēלמוד ×Ēורה. המאירי 14 שואל: "והיאך הקלו ב×Ēלמוד ×Ēורה מ׊אר מ×Ļו×Ē, שה×ĸוסק במ×Ļוה פטור מן המ×Ļוה?" וכו', ומ×Ēר×Ĩ: "יש לומר שה×Ēלמוד אינו אלא להביא לידי מ×ĸשה, והיאך יפקי×ĸ א×Ē ×”×ž×ĸשה? והוא שאמרו בירושלמי ×ĸל זה: 'הלמד ל×ĸשו×Ē ×•×œ× הלמד שלא ל×ĸשו×Ē, שהלמד שלא ל×ĸשו×Ē × ×•×— לו שלא נברא'" וכו'. המאירי מ×Ēקשה מדו×ĸ ×Ēלמוד ×Ēורה נדחה מפני כל המ×Ļוו×Ē? הרי "ה×ĸוסק במ×Ļוה פטור מן המ×Ļוה", ובמיוחד במ×Ļוה כ×Ēלמוד ×Ēורה, השקולה כנגד כל המ×Ļוו×Ē. והוא מ×Ēר×Ĩ ׊×Ēכלי×Ē ×”×œ×™×ž×•×“ הוא המ×ĸשה, ו×ĸל כן הוא נדחה מפני המ×ĸשה. ל×ĸומ×Ē ×–××Ē ×›×Š×ž×“×•×‘×¨ בשני מ×ĸשים, ×ĸבודה ומקרא מגילה, אין בכך ראיה שיידחה האחד מפני השני.

ו×ĸוד ני×Ēן ל×Ēר×Ĩ ולומר, שכפי שהסברנו בשי×ĸור הקודם 15 שיש זמן נפרד ל×Ēורה וזמן נפרד ל×Ēפילה, ובש×ĸ×Ē ×”×Ēפילה אין חיוב ×ĸל האדם ללמוד, כך גם בש×ĸה שהאדם חייב לקיים א×Ē ×Š××¨ המ×Ļוו×Ē, ואין הוא יכול לדחו×Ēן לאחר זמן או להטילם ×ĸל אחר, הירושלמי מלמדנו שבש×ĸה שהוא מקיים או×Ēן אין מוטל ×ĸליו חיוב ללמוד ×Ēורה, ולכן הן דוחו×Ē ×Ēלמוד ×Ēורה. כאשר מוטל ×ĸל האדם חיוב לקרוא מגילה, הרי הזמן שהוא חייב ללמוד בו ×Ēורה באו×Ēו יום מ×Ļטמ×Ļם, ולכן הוא יכול לקרוא א×Ē ×”×ž×’×™×œ×”, ואין זה דומה לדין חול המו×ĸד, שהזכרנו קודם לכן, שהרי בחול המו×ĸד חייב האדם ללמוד בכל ׊×ĸו×Ēיו, ולכן אין לדחו×Ē ××Ē ×›×Ēיב×Ē ×—×™×“×•×Š×™ ה×Ēורה לזמן אחר, שכן אז יהיה מוטל ×ĸליו חיוב חדש של לימוד, אולם בקריא×Ē ×”×ž×’×™×œ×” מ×Ļטמ×Ļם זמן לימוד ה×Ēורה, ולכן ני×Ēן לקרוא א×Ē ×”×ž×’×™×œ×” גם אם יגרום לו הדבר שלא ילמד באו×Ēה ׊×ĸה. אך כשמדובר בדחיי×Ē ×ž×Ļוה מפני מ×Ļוה, אין קיים החידוש הזה, וני×Ēן לומר שאין מ×Ļוה אח×Ē × ×“×—×™×Ē ×ž×¤× ×™ חבר×Ēה.

ה×ĸוסק ב×Ļרכי רבים
ו×ĸל פי היסוד הזה ני×Ēן יהיה ל×Ēר×Ĩ את א×Ē ×§×•×Š×™×Ēו של ה"×›×Ą×Ŗ משנה", שהבאנו ב×Ēחיל×Ē ×”×Š×™×ĸור. ה"×›×Ą×Ŗ משנה" הקשה מדו×ĸ פץק הרמב"ם שה×ĸוסק ב×Ļרכי רבים אינו מפסיק לקריא×Ē ×Š×ž×ĸ, הרי הרמב"ם ×ĸ×Ļמו הביא א×Ē ×“×‘×¨×™ הירושלמי "כל ה×ĸוסק ב×Ļרכי ×Ļיבור כאילו ×ĸוסק בדברי ×Ēורה", וה×ĸוסק בדברי ×Ēורה מפסיק לקריא×Ē ×Š×ž×ĸ. אולם ני×Ēן לומר ׊×ĸל את ׊"ה×ĸוסק ב×Ļרכי ×Ļיבור כאילו ×ĸוסק בדברי ×Ēורה", מכל מקום יש הבדל ביניהם. ה×ĸוסק בדברי ×Ēורה, הרי הוא ×ĸוסק במ×Ļוה השקולה כנגד ׊אר המ×Ļוו×Ē, אלא שמכיוון ׊×Ēכלי×Ē ×”×œ×™×ž×•×“ היא הקיום לכן נדחי×Ē ×ž×Ļוו×Ē ×Ēלמוד ×Ēורה מפני ׊אר המ×Ļוו×Ē, וכפי שכ×Ēב הירושלמי. ואילו ה×ĸוסק ב×Ļורכי ×Ļיבור, אין בו אלא המ×ĸלה, שחשיבו×Ē ×”×ĸיסוק ב×Ļורכי ×Ļיבור היא כחשיבו×Ē ×œ×™×ž×•×“ ה×Ēורה, ולא החסרון של "הלמד שלא ל×ĸשו×Ē", ולכן הוא דוחה א×Ē ×›×œ ׊אר המ×Ļוו×Ē. וזהו גם ההסבר לדין המובא ברא"׊ 16 , ולפיו אדם הלומד ×Ēורה מפסיק לקריא×Ē ×Š×ž×ĸ, "הני מילי אדם שלומד לבדו, אבל מי שלומד ×Ēורה ברבים אין לו להפסיק", שכן אין לימוד ה×Ēורה נדחה אלא ×ĸל מנ×Ē ×œ×ĸשו×Ēו, אולם אם ב×ĸ×Ļם הלימוד מקיים האדם מ×Ļוה, אין סיבה לבטל א×Ē ×Ēלמוד ה×Ēורה לשם קיום מ×Ļוה אחר×Ē, ולכן א×Ē ×œ×™×ž×•×“ ה×Ēורה לרבים, שיש בו מ×Ļוה בפני ×ĸ×Ļמו, מלבד מ×Ļוו×Ē ×Ēלמוד ×Ēורה הרגילה, אין מבטלים לשם קיום מ×Ļוה אחר×Ē.

ובהמשך דבריו כ×Ēב הט"ז: "גם לשון הרמב"ם, שה×ĸ×Ēיק כאן, מורה כן, שכ×Ēב: קל וחומר לשאר מ×Ļו×Ē ×Š× ×“×—×™× כולם מפניה, ובכלל זה ודאי גם הם נדחים לגמרי, וזה ודאי ד×Ēמ×Ļא מ×Ļו×Ē ×Š×Ēלויין בזמן ההוא, ואפילו הכי כשהם נדחים נדחים לגמרי" וכו'. ולכאורה את הוכחה זו של הט"ז אינה מוכרח×Ē, שהרי כפי שהסברנו בדברי הגמרא, שהכוונה ב"מבטלין" היא לדחייה בזמן, ולא לביטול גמור, כך גם ני×Ēן להסביר א×Ē ×“×‘×¨×™ הרמב"ם, ואין בדברי הרמב"ם ראיה גדולה מזו שיש בדברי הגמרא.

ראיה מהגמרא לשיט×Ē ×”×¨"ן
וי×Ēרה מזא×Ē, מ×Ēוך לשון הגמרא והרמב"ם ×ĸ×Ļמו, שממנו מביא הט"ז ראיה לשיט×Ēו, ני×Ēן להוכיח שמדובר דווקא בדחייה בזמן, ולא בביטול גמור.

הגמרא אומר×Ē: "מכאן סמכו של בי×Ē ×¨×‘×™, שמבטלין ×Ēלמוד ×Ēורה ובאין לשמו×ĸ מקרא מגילה, קל וחומר מ×ĸבודה: ומה ×ĸבודה שהיא חמורה מבטלינן, ×Ēלמוד ×Ēורה לא כל שכן?" וכו', ולכאורה אין זה מובן מדו×ĸ הגמרא אומר×Ē ×Š×ž×‘×˜×œ×™× ×Ēלמוד ×Ēורה דווקא לשם מקרא מגילה? הרי מבטלים ×Ēלמוד ×Ēורה לשם קיום כל המ×Ļוו×Ē ×›×•×œ×Ÿ. ואת לשון הרמב"ם ט×ĸונה בירור. הרמב"ם כו×Ēב ׊"מבטלים ×Ēלמוד ×Ēורה לשמו×ĸ מקרא מגילה, קל וחומר לשאר מ×Ļו×Ē ×Š×œ ×Ēורה, שכולן נדחין מפני מקרא מגילה", ולכאורה אין זה מובן מה הוא הקל וחומר? הרי ×Ēלמוד ×Ēורה בטל לשם קיום כל המ×Ļוו×Ē ×›×•×œ×Ÿ, את שחשיבו×Ēו רבה, ואין בכך ראיה שגם ׊אר המ×Ļוו×Ē, שבדרך כלל אינן מ×Ēבטלו×Ē ×œ×Š× קיום מ×Ļוו×Ē ××—×¨×•×Ē, י×Ēבטלו לשם קריא×Ē ×”×ž×’×™×œ×”.

אלא ×ĸל כורחנו אנו חייבים להסביר שאין הגמרא והרמב"ם דנים בביטול גמור של ×Ēלמוד ×Ēורה לשם קיום מ×Ļוו×Ē, אלא רק בדחיי×Ēו ×ĸד לאחר זמן. המאירי 17 חידש, שהדין האומר שמבטלים ×Ēלמוד ×Ēורה לשם קיום מ×Ļוו×Ē, אינו אמור אלא במ×Ļוו×Ē ×Š×Š×ĸ×Ēן ×ĸובר×Ē, אולם לשם קיום מ×Ļוו×Ē ×Š××™×Ÿ ׊×ĸ×Ēן ×ĸובר×Ē, אין מבטלים ×Ēלמוד ×Ēורה. ×Ēלמוד ×Ēורה אינו מ×Ēבטל אלא לשם קיום המ×Ļוה ×ĸ×Ļמה, ולא לשם קיום דין הזריזו×Ē ×Š×‘×ž×Ļוה, מכיוון שאין זה אלא דין של זריזו×Ē, ולא המ×Ļוה ×ĸ×Ļמה, או מכיוון שגם ב×Ēלמוד ה×Ēורה ×ĸ×Ļמו יש דין של זריזו×Ē. ולפי זה מובן שהגמרא באה לחדש שבמ×Ļוו×Ē ×ž×§×¨× מגילה מבטלים א×Ē ×Ēלמוד ה×Ēורה את לשם קיום דין הזריזו×Ē ×Š×‘×ž×Ļוה, ואפילו אם ני×Ēן יהיה לקיים א×Ē ×ž×Ļוו×Ē ×§×¨×™××Ē ×”×ž×’×™×œ×” גם לאחר מכן אנו מבטלים א×Ē ×ž×Ļוו×Ē ×Ēלמוד ה×Ēורה וקוראים א×Ē ×”×ž×’×™×œ×”. וזו היא גם כוונ×Ē ×”×¨×ž×‘"ם, ׊אם מקרא מגילה יכול לדחו×Ē ××Ē ×Ēלמוד ה×Ēורה ×ĸל את שני×Ēן לקרוא א×Ē ×”×ž×’×™×œ×” גם לאחר מכן, ואילו ׊אר המ×Ļוו×Ē × ×“×—×•×Ē ×ž×¤× ×™ ×Ēלמוד ×Ēורה אם ני×Ēן ל×ĸשו×Ēן לאחר מכן, קל וחומר ׊מקרא מגילה ידחה א×Ē ×Š××¨ המ×Ļוו×Ē ×Š× ×™×Ēן ל×ĸשו×Ēן לאחר מכן, אפילו אם ני×Ēן יהיה לקרוא גם א×Ē ×”×ž×’×™×œ×” את לאחר מכן.

כיבוד הורים ו×Ēלמוד ×Ēורה
×ĸל פי היסוד הזה של המאירי ני×Ēן יהיה להבין גם א×Ē ×“×‘×¨×™ הרמב"ם בהלכו×Ē ×ž×ž×¨×™× 18 . הרמב"ם כו×Ēב: "אמר לו אביו: השקני מים, ויש בידו ל×ĸשו×Ē ×ž×Ļוה: אם אפ׊ר למ×Ļוה ׊×Ē×ĸשה ×ĸל ידי אחרים ×Ē×ĸשה, וי×Ē×ĸץק בכבוד אביו, שאין מבטלין מ×Ļוה מפני מ×Ļוה, ואם אין ׊ם אחרים ל×ĸשו×Ēה, י×Ē×ĸץק במ×Ļוה ויניח כבוד אביו, שהוא ואביו חייבים בדבר מ×Ļוה, ו×Ēלמוד ×Ēורה גדול מכבוד אב ואם", ודבריו מבוססים ×ĸל דברי הגמרא במגילה 19 . אולם לכאורה אין זה מובן מדו×ĸ הרמב"ם מדגיש ׊"×Ēלמוד ×Ēורה גדול מכבוד אב ואם"? הרי כל המ×Ļוו×Ē ×Š× ×™×Ēן ל×ĸשו×Ēן לאחר זמן נדחו×Ē ×ž×¤× ×™ ×Ēלמוד ×Ēורה, כפי שכ×Ēב המאירי. אלא הסבר הדבר הוא, שבמ×Ļוו×Ē ×›×™×‘×•×“ אב ואם אין דין הזריזו×Ē ×ž×”×•×•×” דין נפרד ממ×Ļוו×Ē ×”×›×™×‘×•×“, אלא זהו חלק ממ×Ļוו×Ē ×”×›×™×‘×•×“ ×ĸ×Ļמה. מ×Ļוו×Ē ×›×™×‘×•×“ אב ואם כולל×Ē ×œ× רק א×Ē ×ĸ×Ļם ×ĸשיי×Ē ×”×ž×ĸשה, אלא גם א×Ē ×ĸשיי×Ēו בזריזו×Ē. ומכיוון שכן, היי×Ēה הוה אמינא שידחה כיבוד אב ואם א×Ē ×ž×Ļוו×Ē ×Ēלמוד ה×Ēורה גם אם ני×Ēן יהיה ל×ĸשו×Ēו את לאחר מכן, ולכן הרמב"ם היה ×Ļריך להדגיש שאין מ×Ļוו×Ē ×›×™×‘×•×“ אב ואם דוחה א×Ē ×ž×Ļוו×Ē ×Ēלמוד ×Ēורה, אם ני×Ēן ל×ĸשו×Ēה את לאחר מכן.

ראיו×Ē ×”×’×¨"א ודחיי×Ēן
כאמור, הגר"א סובר את הוא כט"ז, ומקשה ×ĸל הר"ן מהגמרא. לאחר שאמרה הגמרא ׊מ×Ē ×ž×Ļוה ומקרא מגילה דוחים שניהם א×Ē ×”×ĸבודה, הס×Ēפקה הגמרא מה הדין כאשר יש מ×Ē ×ž×Ļוה ומקרא מגילה – מה ×ĸדית? ולפי דברי הר"ן ספיקה של הגמרא אינו מובן, שהרי מ×Ē ×ž×Ļוה דוחה ×ĸבודה לגמרי, ואילו מקרא מגילה אינו דוחה ×ĸבודה, אלא רק כאשר אפ׊ר יש שהו×Ē ×œ×§×™×™× שניהם! במ×Ē ×ž×Ļוה יש דין דחיה, ובמקרא מגילה יש רק דין קדימה, ואם כן ודאי ׊מ×Ē ×ž×Ļוה קודם למקרא מגילה!

אולם לכאורה ני×Ēן ל×Ēר×Ĩ ולומר שלדין הקדימה יש גדרים אחרים מא׊ר לדין הדחייה, וכפי ׊מ×Ļינו בדין מקרא מגילה שהוא קודם לכל ׊אר המ×Ļוו×Ē, ×ĸל את שהוא נדחה מפניהן, ויי×Ēכן שבדין הקדימה, מקרא מגילה קודם למ×Ē ×ž×Ļוה, מכיוון שיש בו דין מיוחד של פרסומי ניסא, הנלמד מהפסוק "משפחה ומשפחה", ואין זה הדין הרגיל של "ברוב ×ĸם הדר×Ē ×ž×œ×š", אלא חיוב מיוחד של קהל, ולכן הגמרא מס×Ēפק×Ē ×‘×“×‘×¨.

ולאחר מכן ×ž×•×Ą×™×Ŗ הגר"א וכו×Ēב, שלד×ĸ×Ē ×›×ž×” ראשונים חוב×Ē ×”×§×™×“×•×Š ×ĸל היין בשב×Ē ×”×™× מה×Ēורה, ואת ×ĸל פי כן אומר×Ē ×”×’×ž×¨× במסכ×Ē ×Š×‘×Ē ×Š×ž×Ļוו×Ē × ×¨ חנוכה דוחה או×Ēה, מט×ĸם פרסומי ניסא, ומוכח מכאן שסבר×Ē "פרסומי ניסא" בכוחה לדחו×Ē ××Ŗ מ×Ļוו×Ē ×“××•×¨×™×™×Ēא. ואת הוכחה זו של הגר"א אינה מוכרח×Ē. ראשי×Ē, מכיוון שדין פרסומי ניסא של קריא×Ē ×”×ž×’×™×œ×” אינו זהה לדין פרסומי ניסא של נר חנוכה, והוא נלמד מפסוק מיוחד של "משפחה ומשפחה". ושני×Ē, מכיוון שהדיון א×Ļלנו הוא כאשר כבר חלו גם חיוב הדלק×Ē × ×¨ החנוכה וגם חיוב הקידוש, ויש ×ĸל האדם לקיים ׊×Ēי מ×Ļוו×Ē, והוא ×Ļריך לבחור באח×Ē ×ž×”×Ÿ, ולכן הוא ×Ļריך לבחור במ×Ļוה מדאוריי×Ēא, ואילו בגמרא שהביא הגר"א מדובר באופן שחיוב הדלק×Ē × ×¨ החנוכה והקידוש ×ĸדיין לא חלו, ולכן אמרה הגמרא ׊×ĸל האדם לקנו×Ē ××Ē × ×¨×•×Ē ×”×—× ×•×›×” משום פרסומי ניסא, ואם לאחר מכן לא יוו×Ēר לו ×›×Ą×Ŗ, ייפטר מהקידוש כדין אנוס 20 .

--------------------------------
מ×Ēוך הספר "שי×ĸורי מרן הגר"א שפירא" ב×ĸריכ×Ēו של הרב בנימין רקובר. כל הזכויו×Ē ×Š×ž×•×¨×•×Ē ×œ×¨×‘ בנימין רקובר Š ירושלים ×Ē׊מ"ט.


^ 1 ט ×ĸ"ב.
^ 2 יא ×ĸ"א.
^ 3 הלכו×Ē ×§×¨×™××Ē ×Š×ž×ĸ ב, ה.
^ 4 ג ×ĸ"א.
^ 5 ׊ם, דת ב ×ĸ"ב מדפי הרי"×Ŗ, ד"ה ישראל.
^ 6 סימן ×Ēרפז, ץ×ĸ×™×Ŗ קטן ב'.
^ 7 סימן ×Ēקמה, ץ×ĸ×™×Ŗ קטן י"ג.
^ 8 הלכו×Ē ×ž×’×™×œ×” א, א.
^ 9 אורח חיים סימן ×Ē×§× "ד, ד"ה וכ×Ēב הרמב"ן.
^ 10 יט ×ĸ"א.
^ 11 ג ×ĸ"א ד"ה מבטלין.
^ 12 בספרו טורי אבן למגילה ג ×ĸ"א, ד"ה כהנים.
^ 13 ×ĸרכין, או×Ē ×™"ט, ×Ļיינו ר' ×ĸקיבא איגר בגליון הש"ץ למגילה ׊ם.
^ 14 לשב×Ē ×˜ ×ĸ"ב בביאור המשנה.
^ 15 הכוונה היא לשי×ĸור המודפס בספר "שי×ĸורי הרב אברהם שפירא" למסכ×Ē ×Š×‘×Ē.
^ 16 ברכו×Ē ×¤×¨×§ ב', סימן ג'.
^ 17 מגילה, שם.
^ 18 פרק ו, הלכה י"ג.
^ 19 טז ×ĸ"ב.
^ 20 ו×ĸיין ×ĸוד בספר "כי שרי×Ē", ×ĸמוד 51.

סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il