ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
התובע דרש תיקון של הספר על ידי סופר אחר, והחזר של הסכומים העודפים ששילם, לחילופין הוא ביקש להורות על ביטול מקח ועל השבת כספו. כמו כן הוא תבע קנס על ביטול החוזה. הנתבע השיב שהספר מהודר, והוא שווה את מה ששולם עבורו, כמו כן התובע עקב אחרי עבודתו, והיה יכול לבדוק אותה. בנוסף לכך לדעתו אין הגדרה אובייקטיבית לספר מהודר, וחלק מההידור זה שהסופר ירא שמים, ולכן אין אפשרות לקבוע שהספר אינו מהודר.
בית הדין פנה למומחה שקבע שהספר אינו מהודר ושוויו 90,000 ₪.
פסק הדין: על התובע להשיב את היריעות לנתבע ועל הנתבע להשיב לתובע את כל הכסף שקיבל ממנו, בסך 113,780 ₪ כולל מע"מ.
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
193 - מכירת זכיון למכירת שעונים
194 - מקח טעות בספר תורה שמחירו גבוה
195 - רכב שנפגע לאחר טיפול
טען עוד
א. מקח טעות מצד טיב הספר או מצד מחירו
דין מקח טעות יתכן בשני מצבים: הראשון הוא שיש מום שאנשים מקפידים עליו (שו"ע חו"מ רלב). השני הוא כשיש פער גדול משישית בין מחיר השוק למחיר בו נמכר החפץ (שם רכז, ד). במקרה זה, סוכם שהספר יהיה מהודר, הגדרת "מהודר" היא כפי המקובל בלשון בני אדם, לפיכך, היא ניתנת להגדרה בניגוד לטענת הנתבע. למעשה, היו בספר בעיות שלא ניתנות לתיקון, ולכן הוא אינו מוגדר כמהודר וזהו מקח טעות שניתן לביטול. בנוסף, יש פער של יותר משישית בין מחיר השוק כפי שקבע המומחה מטעם בית הדין לבין המחיר שסוכם ולכן יש עילה נוספת לביטול המקח.
ב. טענת מקח טעות כשהיה הקונה יכול לבדוק
הנתבע טען שהתובע יכל לבדוק את איכות הספר במהלך הכתיבה, ומשלא עשה זאת אינו יכול לטעון כעת למקח טעות.
טענה זו דומה לדין הגמרא (בבא מציעא מט ע"ב - נא ע"א) שבמקרה של אונאת מחיר (פער של שישית בין מחיר השוק למחיר המכירה) יש זמן לקונה לבדוק את המחיר, ולאחר זמן זה אינו יכול לדרוש פיצוי, משום שמחל על האונאה. בדומה לכך בגמרא בכתובות (עה ע"ב) נאמר שחתן שיכול לבדוק האם לכלה יש מומים לפני החתונה אינו יכול לטעון טענת מקח טעות במקרה שהתגלה אחרי החתונה שהיא בעלת מום.
הרי"ף (בבא מציעא ל ע"ב) והרמב"ם (מכירה טו, ג) כתבו שבמקרה של מקח טעות זכותו של אדם לבטל את המקח אם נמצא בו מום, גם אם היה יכול לבודקו, ורק אם השתמש בו אחר שידע על המום איבד את זכותו לבטל את המקח. לדברי המגיד משנה (שם) גם כאשר אדם היה יכול לבדוק אם יש מום ולא בדק, הוא איבד את זכותו לטעון מקח טעות. המשנה למלך סובר שדעת המגיד משנה אינה כדעת הרמב"ם, וכנראה שסבר שרק בקידושי אשה אדם צריך לבדוק לפני הקידושין, ואם לא בדק – מחל. להלכה הסמ"ע (רלב, י) פסק שיש לבדוק, ואילו ערוך השולחן (חו"מ רלב ,ה) ועוד פוסקים כתבו שניתן לטעון מקח טעות גם אם לא בדק. למעשה נראה שהמחלוקת אינה מוכרעת, ואין להוציא ממון כשהיה יכול לבדוק.
ג. מתי יכול לטעון למקח טעות למרות שיכול היה לבדוק?
אולם, במקרה זה כל הפוסקים מודים שהקונה יכול לטעון למקח טעות, מכמה טעמים: א. הבדיקה אינה זמינה וקלה – כדי לבדוק את הספר התובע היה צריך לטרוח ולהביא את היריעות לסופר מומחה שמבין בכך. הימנעות מבדיקה הכרוכה בטרחה אינה מהווה סימן לויתור על טענת מקח טעות. ב. כשהמוצר לא גמור ועדיין לא הושלמה כתיבת ספר התורה, אין דרך לבודקו. ג. יתכן שהיריעות שניתנו לדוגמה היו טובות יותר מאחרות. ד. הסופר אמר שאין מום, ולכן הקונה אינו צריך לבודקו (פתחי חושן אונאה יג, ט מנחת אשר ג, קט).
הלכה פסוקה ביטול הזמנת אולם לחגיגת בר מצווה בגלל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
