ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
תרמו כעת זכר למחצית השקל לישיבה הגדולה בעולם!
בית המדרש מדורים הלכה פסוקה

מקח טעות בספר תורה שמחירו גבוה

לחץ להקדשת שיעור זה
המקרה בקצרה: התובע הזמין ספר תורה מהנתבע וסוכם ביניהם על תשלום של 152,100 ₪ כולל מע"מ, הוסכם שהספר יהיה מהודר בכתב בית יוסף. לאחר שהתובע שילם 113,780 ₪ הוא נקלע לקשים כלכליים וניסה למכור את הספר, הסוחרים שהראה להם את הספר אמרו שהספר אינו מהודר ושוויו הוא 70-80 אלף ₪. לעומת זאת, הנתבע הציג לבית הדין חוות דעת של סופר סת"ם שהספר מהודר. בית הדין הציע הצעת פשרה שלא התקבלה על ידי הנתבע.
הלכה פסוקה
הרה"ג דוב ליאור
1 - אחריות לווה על פרעון ההלואה לאחר שנתן המחאה
2 - נזק תוך כדי בדיקת קנייה של אופנוע
3 - שטר שנכתב שלא כדין ובסופו היה קניין
טען עוד
התובע דרש תיקון של הספר על ידי סופר אחר, והחזר של הסכומים העודפים ששילם, לחילופין הוא ביקש להורות על ביטול מקח ועל השבת כספו. כמו כן הוא תבע קנס על ביטול החוזה. הנתבע השיב שהספר מהודר, והוא שווה את מה ששולם עבורו, כמו כן התובע עקב אחרי עבודתו, והיה יכול לבדוק אותה. בנוסף לכך לדעתו אין הגדרה אובייקטיבית לספר מהודר, וחלק מההידור זה שהסופר ירא שמים, ולכן אין אפשרות לקבוע שהספר אינו מהודר.
בית הדין פנה למומחה שקבע שהספר אינו מהודר ושוויו 90,000 ₪.

פסק הדין: על התובע להשיב את היריעות לנתבע ועל הנתבע להשיב לתובע את כל הכסף שקיבל ממנו, בסך 113,780 ₪ כולל מע"מ.

נימוקי פסק הדין בקצרה:
א. מקח טעות מצד טיב הספר או מצד מחירו
דין מקח טעות יתכן בשני מצבים: הראשון הוא שיש מום שאנשים מקפידים עליו (שו"ע חו"מ רלב). השני הוא כשיש פער גדול משישית בין מחיר השוק למחיר בו נמכר החפץ (שם רכז, ד). במקרה זה, סוכם שהספר יהיה מהודר, הגדרת "מהודר" היא כפי המקובל בלשון בני אדם, לפיכך, היא ניתנת להגדרה בניגוד לטענת הנתבע. למעשה, היו בספר בעיות שלא ניתנות לתיקון, ולכן הוא אינו מוגדר כמהודר וזהו מקח טעות שניתן לביטול. בנוסף, יש פער של יותר משישית בין מחיר השוק כפי שקבע המומחה מטעם בית הדין לבין המחיר שסוכם ולכן יש עילה נוספת לביטול המקח.

ב. טענת מקח טעות כשהיה הקונה יכול לבדוק
הנתבע טען שהתובע יכל לבדוק את איכות הספר במהלך הכתיבה, ומשלא עשה זאת אינו יכול לטעון כעת למקח טעות.
טענה זו דומה לדין הגמרא (בבא מציעא מט ע"ב - נא ע"א) שבמקרה של אונאת מחיר (פער של שישית בין מחיר השוק למחיר המכירה) יש זמן לקונה לבדוק את המחיר, ולאחר זמן זה אינו יכול לדרוש פיצוי, משום שמחל על האונאה. בדומה לכך בגמרא בכתובות (עה ע"ב) נאמר שחתן שיכול לבדוק האם לכלה יש מומים לפני החתונה אינו יכול לטעון טענת מקח טעות במקרה שהתגלה אחרי החתונה שהיא בעלת מום.
הרי"ף (בבא מציעא ל ע"ב) והרמב"ם (מכירה טו, ג) כתבו שבמקרה של מקח טעות זכותו של אדם לבטל את המקח אם נמצא בו מום, גם אם היה יכול לבודקו, ורק אם השתמש בו אחר שידע על המום איבד את זכותו לבטל את המקח. לדברי המגיד משנה (שם) גם כאשר אדם היה יכול לבדוק אם יש מום ולא בדק, הוא איבד את זכותו לטעון מקח טעות. המשנה למלך סובר שדעת המגיד משנה אינה כדעת הרמב"ם, וכנראה שסבר שרק בקידושי אשה אדם צריך לבדוק לפני הקידושין, ואם לא בדק – מחל. להלכה הסמ"ע (רלב, י) פסק שיש לבדוק, ואילו ערוך השולחן (חו"מ רלב ,ה) ועוד פוסקים כתבו שניתן לטעון מקח טעות גם אם לא בדק. למעשה נראה שהמחלוקת אינה מוכרעת, ואין להוציא ממון כשהיה יכול לבדוק.

ג. מתי יכול לטעון למקח טעות למרות שיכול היה לבדוק?
אולם, במקרה זה כל הפוסקים מודים שהקונה יכול לטעון למקח טעות, מכמה טעמים: א. הבדיקה אינה זמינה וקלה – כדי לבדוק את הספר התובע היה צריך לטרוח ולהביא את היריעות לסופר מומחה שמבין בכך. הימנעות מבדיקה הכרוכה בטרחה אינה מהווה סימן לויתור על טענת מקח טעות. ב. כשהמוצר לא גמור ועדיין לא הושלמה כתיבת ספר התורה, אין דרך לבודקו. ג. יתכן שהיריעות שניתנו לדוגמה היו טובות יותר מאחרות. ד. הסופר אמר שאין מום, ולכן הקונה אינו צריך לבודקו (פתחי חושן אונאה יג, ט מנחת אשר ג, קט).
עוד בנושא הלכה פסוקה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il