ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
חסידים מספרים כי בימי עלומיו נתארח נכדו של המגיד מקוז'ניץ, ר' אלעזר מקוז'ניץ, אצל רבי נפתלי מרופשיץ. פעם אחת נסתכל בחלונות ותמה כשראה שפרושים עליהם וילונות. על שאלת מארחו, מדוע הוא תמה, אמר: ממה נפשך, אם רוצים שיביטו החוצה, המסך למה הוא בא? אם רוצים שלא יביטו החוצה, הזכוכית למה היא באה? השיב לו מארחו, ר' נפתלי, בשאלה: וכיצד אתה מבאר זאת? השיב ר' אלעזר: המבקש ליתן לאהוב לבו להביט פנימה, מסלק הוא את המסך לצדדים...
הסיפור שלפנינו מפגיש בין אדם צעיר, נצר לשושלת מפוארת לבית קוז'ניץ, ובין מארחו המבוגר ממנו - ר' נפתלי מרופשיץ. ר' אלעזר רוצה להיכנס עם ר' נפתלי בדברים. כניסה זו בדברים, כמו הביקור כולו, איננה עומדת בסימן ביקור נימוסין. המטרה המוצהרת היא כדי לעמוד על טיבו של ר' נפתלי, כדי לנסות לקבל ממנו את שיש לו לתת. ר' אלעזר נכנס עם ר' נפתלי בדברים, בדברים שעתידים לסלול את הדרך שתגרום לר' נפתלי להיפתח אליו, ללמד אותו, לתת לו מתורתו.
הנושא שסביבו מתנהלת השיחה הוא היחס בין החלונות לווילונות. לכאורה, שיחה של מה בכך - למדנות מיותרת על הצורך בווילונות ובחלונות. הורונו חכמים: שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה תלמוד. היחס שבין החלון והווילון הוא היחס שבין הגילוי וההעלם. הווילון בא לכסות, בעוד שהחלון בא לחשוף ולגלות.
שאלתו של ר' אלעזר היא שאלה עקרונית: אם המגמה היא לכסות או לגלות. אם המגמה היא לכסות, מדוע בכל זאת יש אפשרות של חשיפה? ואם המגמה היא לחשוף, מדוע בכל זאת יש אפשרות להסתיר? שתי המגמות משמשות בערבוביה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
74 - השדה אשר ברכו ה'
75 - בין גילוי והסתר
76 - בכל דרכך דעהו
טען עוד
ר' נפתלי מרופשיץ מבין שהעלם הצעיר איננו מדבר דברים של סתם. הוא בא על מנת להתקרב אליו, על מנת לקבל ממנו. מגמות של כיסוי וגילוי עומדות בפניו. העלם תוהה אם יחשוף ר' נפתלי לפניו את צפוני לבו, ובכך יהפוך להיות לו למורה דרך - או שמא יסתיר מפניו את עצמו, את תוכו, ובכך יהפוך המפגש ביניהם למפגש שאין בו ממש. ר' נפתלי מאפשר לעלם הצעיר לפרש את הגיגיו: את התמיהה של העלם הוא מחזיר אליו, ומבקש ממנו שיענה בעצמו על השאלה ששאל, משל היתה זו שאלה רטורית.
ר' אלעזר הופך את נקודת ההסתכלות של הדיון. אם השאלה עסקה ברצון של האדם להביט החוצה דרך החלונות, והווילונות הסתירו את החוץ מעיניו של האדם, הרי שההסבר שבו בוחר ר' אלעזר עוסק דווקא בנקודת המבט מבחוץ פנימה.
לכל אדם יש חלונות ולכל אדם יש וילונות. לכל אדם ישנה האפשרות להיחשף, אם רק ירצה בכך. אז יוכלו הסובבים אותו להביט אליו פנימה, ללמוד ממנו, לעמוד על סוד אישיותו, להתקרב אליו. ובהיפוך, לכל אדם יש וילונות על גבי חלונותיו: לכל אדם ישנה האפשרות להיחסם, להסתיר, להתכנס בתוך עצמו ולמנוע מהסובבים אותו לחוש מה מתחולל בקרבו פנימה.
במצב זה לא ידעו כלל מהו ומיהו. ר' אלעזר מסביר לר' נפתלי כי הוא בא אליו על מנת שיוכל להביט אליו פנימה. הוא רוצה את החלונות, ולא את הוילונות. תמיהתו היא: אם חלונות, לשם מה וילונות? ואם וילונות, לשם מה חלונות?
התשובה היא שאכן, בדרך כלל מסתגר האדם מאחורי הווילונות שהוא עצמו פרש על גבי חלונותיו. יחד עם זאת, במפגש עם אהוב לבו מסלק האדם את הווילונות, על מנת שהאהוב יוכל להציץ פנימה אל המתרחש בחדרי לבבו. הווילונות והחלונות משלימים למעשה זה את זה. הווילון אומר שהצצה פנימה אסורה, אבל בעצם קיומו של חלון מועבר מסר הפוך, והוא שבמקרים מסוימים יוסט הוילון לצדדים והתוכן הפנימי ייראה לחוץ.
במידה מסוימת אפשר אולי אף לומר שקיומו של וילון על גבי חלון מזמין ומושך אליו את הרצון להציץ פנימה. הווילון המוגף על גבי החלון מלמד כי יש משהו שם בפנים, יש מה לראות, אלא שהווילון מסתיר. ההסתרה הזו מביאה אנשים להתקרב אל הווילון ולהניע את העומד מאחוריו להסיט אותו ולאפשר להם להתקרב אליו.
זה מה שרצה ר' אלעזר לומר לר' נפתלי. ר' אלעזר יודע שר' נפתלי מסתיר את עצמו ממנו מאחורי הוילון, אלא שהיא גופא - במקום שבו יש וילון יש גם חלון; ואם כן הדברים, הרי שבאה העת שיסיט ר' נפתלי את הווילון המכסה את חלונותיו ויאפשר לר' אלעזר את ההצצה פנימה. ר' אלעזר רוצה להתקרב לר' נפתלי.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שתי דקות על בדיקת חמץ
איך ללמוד אמונה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
