ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
הרבה סיפורים ישנם על רשב"י, אך דומה שהמפורסם שבכולם הוא סיפור הסתתרותו במערה. וודאי תופתעו לשמוע, שכולנו מכירים את הגרסא המופיעה בבבלי, אך בתלמוד הירושלמי ישנו סוף אחר לסיפור, ובגרסא זו ובמעט מתוך המשמעויות הצפונות בה נעסוק כאן.
וכך מספר הירושלמי (שביעית ט, א, בתרגום חופשי): רשב"י הסתתר במערה 13 שנים. בסוף אותם שנים אמר – אצא ואראה איזה קול יוצא בעולם. יצא וישב על פתח המערה, ראה צייד אחד שפורס מצודה כדי לתפוס ציפורים. שמע רשב"י בת קול שאומרת: 'דימוס' (חופשי), וניצלה הציפור.
אמר רשב"י לעצמו – מכך אפשר ללמוד שציפור בלי גזרת שמיים לא נתפסת, כל שכן בן אדם. מכאן הבין רשב"י שגם הוא יכול לצאת מהמערה, שהרי בלי גזרת שמיים לא יתפס. יצא והלך לטבריה וכו'.
השאלה המרכזית שמתאים לבן ימינו לשאול על גמרא זו היא – מה החידוש הגדול שהתחדש לרשב"י, הרי כל ילד יודע שיש השגחה פרטית בעולם, ואם כך מה החידוש שהציפור והאדם נלכדים רק בגזרת שמיים?
לפני שנעסוק בתשובה לשאלה זו, נדייק מעט בתחילת הסיפור. בגרסת הבבלי, רשב"י יוצא מהמערה בפעם הראשונה כשאליהו הנביא אומר שמת הקיסר ובטלו גזרותיו, אך בירושלמי רשב"י יוצא מעצמו והולך לבדוק את המצב.
כידוע, רשב"י שר בית הזוהר הוא הדמות המרכזית בתורת הנסתר והסוד. במערה, המקום הנסתר, רשב"י מקבל תורה פנימית ועמוקה זו. בבבלי, באה דמות מחוץ למערה וקוראת לו לצאת החוצה, לעומת זאת בירושלמי רשב"י מתוך העומק הפנימי הולך ומקשיב לעולם החיצוני.
אם כן, יש כאן הקשבה פנימית ועמוקה לעולם החיצוני. להקשבה זו מגיע רשב"י רק אחרי שישב והעמיק במשך 13 שנה. לכן, גם רשב"י יושב על פתח המערה, המקום המהווה נקודת מפגש בין המערה לעולם החיצוני, בין הפנים והחוץ.
ונדייק בלשון הירושלמי – רשב"י 'רואה' מה 'קול' יש בעולם. לשון זו קשה מאוד. אדם רואה תמונות ושומע קולות, ולא רואה קולות. כאן רשב"י רואה קולות כישראל במעמד הר סיני. יש בכך ביטוי לאותה נקודה בדיוק. המראה הוא גשמי והקול רוחני, אדם שרואה קולות הוא אדם שבתוך המציאות החיצונית רואה בצורה מוחשית את העומק הפנימי (כעין הסבר נפש החיים לראיית הקולות במעמד הר סיני).
ומהו אותו עומק פנימי שמגלה רשב"י אחרי 13 שנות הסתגרות ועמל במערה? השגחה פרטית! עניין שבימינו כל יהודי פשוט וכל ילד מאמין בו, ואף מתחזק בו בעת צרה, הכיצד? תמוה מאוד?
והתשובה פשוטה מאוד, ובה אפשר לראות את בשורתה הגדולה של תורת הנסתר. אכן, בימים עברו רבים מגדולי ישראל סברו שאין השגחה פרטית. המפורסם ביניהם הוא הרמב"ם, שבמורה נבוכים (ח"ג פרק יז') מבאר שרק לצדיקים יש השגחה פרטית, אך לרשעים וכן לצומח החי והדומם אין השגחה פרטית אלא רק השגחה באופן כללי על המין שלא יכחד (מדובר על השגחה והכוונה, לא על ידיעה שה' האין סופי יודע הכל). החינוך (תקמה) סובר שיש השגחה פרטית על כל אדם, אך לא על החי הצומח והדומם, ואף נראה בו שבימיו לא הייתה מקובלת כלל הדעה שיש השגחה על כל פרט בעולם.
והנה מתרחש מהפך. כיום, רוב רובו של עם ישראל מאמין בהשגחה פרטית, והדבר כה פשוט לו עד שהוא כלל לא מעלה בדעתו שיש דעה אחרת לפי היהדות. למהפך זה אחראי ככל הנראה הבעל שם טוב הקדוש, ובמילים אחרות – העובדה שתורת הקבלה והחסידות תורגמו משפה עמוקה ונסתרת לרעיונות פשוטים ההופכים לנחלת הכלל.
הירושלמי ניבא זאת כבר לפני אלפי שנים. רשב"י יוצא בסוף ימי ההסתר מהמערה, ובמילים אחרות – הזוהר הקדוש, תורת הקבלה מבית מדרשו של רשב"י עתידה לצאת מהמערה ולהפוך לנחלת הכלל.
והרעיון הראשון והמרכזי, שתורה זו תלמד לעולם, לפי הירושלמי, הוא הרעיון של ההשגחה הפרטית. זהו רעיון שפעם היה נחלת מעטים, אך כתוצאה מהפצת הרעיונות הקבליים בעולם הפך לנחלת הכלל ולאבן יסוד באמונה היהודית. (זה לא הרעיון היחיד, יש עוד הרבה רעיונות כאלה).
עניין זה מסביר לנו את חשיבותו של לג' בעומר ואת השמחה הגדולה על הפצת תורת הנסתר בעולם. הרי בשעת צרה וקושי, מה מנחם את היהודי המאמין? האמונה שהכל בהשגחה פרטית, ובוודאי יש סיבה ותועלת לקושי שלו. אם, חלילה, הכל קרה לו סתם במקרה וללא השגחה, הרי השבר גדול מאד.
נמצאנו למדים, כמה טוב ושמחה הביא רשב"י בכך שגילה את סודות העולם, וכמה טוב ושמחה יש בכך שסודות עמוקים אלו הפכו לנחלת הכלל.
אשרינו שזכינו להילולא דבר יוחאי!
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך מגדירים כללי מלחמה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
