בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • מחיית עמלק
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

"מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר"

"מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" – עד מתי?

undefined

הרב דוד דב לבנון

זכור תשס"ה
6 דק' קריאה

מצוות עשה מן התורה " זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים ", מצווה זו אינה רק משום שיש לזכור את אשר עשה לנו עמלק בעבר, אלא מפני שהדבר נוגע לנו גם עתה, שמצווה זו היא הכנה למצוות " מחה תמחה את זכר עמלק ", כמו שכתב הרמב"ם (ספר המצוות מצות עשה קפט):

"שצונו לזכור מה שעשה לנו עמלק מהקדימו להרע לנו, ושנאמר זה בכל עת ועת ונעורר הנפשות במאמרים להלחם בו, ... הלא תראה שמואל הנביא כשהתחיל לעשות המצוה הזאת איך עשה שהוא זכר תחלה מעשהו הרע, ואחרי כן צוה להרגם והוא אמרו יתעלה (ש"א טו) 'פקדתי את אשר עשה לך עמלק לישראל אשר שם לו בדרך בעלותו ממצרים'".


נמצא, שהמצווה לזכור את רעת עמלק ולעורר את שנאתו, היא כדי שנלחם בו בחוזקה ובלא רפיון למחותו, ולכן אנו מוצאים בנביא שעורר את השנאה בו לפני היציאה למלחמה עמו 1 .

ויתרה מזאת, הצורך לזכור את אשר עשה לנו עמלק הוא מפני שגם היום זרעו של עמלק קיים עם אותן שאיפות לכלות את ישראל, ולכן ציווי התורה למחות את עמלק הוא בבחינת "הקם להורגך השכם להורגו". הוכחה לדבר מהרמב"ם שהזכיר מצוות מחית עמלק כמצווה שהיא אקטואלית גם בזמן הזה, למרות שלכאורה שלא ידוע לנו מי משתייך לעם עמלק, ומדוע לא כתב שכבר אבד זכרם כמו שכתב לגבי שבעת העממים, וז"ל (הלכות מלכים פרק ה הלכה ד):

"מצות עשה להחרים שבעה עממין שנאמר החרם תחרימם, וכל שבא לידו אחד מהן ולא הרגו עובר בלא תעשה שנאמר לא תחיה כל נשמה, וכבר אבד זכרם".


משמע שמצוות מחית עמלק שייכת גם היום, הא כיצד?

הרב יוסף בר סולוביציק זצ"ל אמר בשם סבו הגדול רבי חיים מבריסק זצ"ל שכל מי שאנו מזהים אותו כשונא ישראל הרי הוא מזרע עמלק, ועליו אמורה המצווה הזאת, ולכן לא אבד זכרם. קשה לקבל את הדברים כפשוטם, שיהיה מצווה למחות את כל מי שאנו מזהים כשונא ישראל כדין עמלק אנשים נשים וטף, אלא נראה לפרש כוונתו שהתורה חידשה שיש מציאות של עמלק ששונא את ישראל ללא סיבה ניגלת לנו, (כמו עמלק שבתורה שיצא למלחמה עם ישראל כשהם בדרך ואינם מאיימים עליו ללא כל סיבה). הזיהוי הזה של שנאה עיוורת יעזור לנו להבין שיכולה להיות שנאת ישראל, שאינה בגלל סיבה זו או אחרת, ולכן הפתרון לכך לא יהיה על ידי שנשנה משהו בהתנהגותנו אליו, כמו שחשבו יהודים בתקופת ההשכלה, שאם יתנהגו כגויים תפחת האנטישמיות כלפי היהודים, ואדרבא זה הגביר את השנאה כלפינו, וכמו שאמרו כמה ממנהיגי ישראל שמדינת ישראל היא התשובה לאנטישמיות, והיא הופכת אותנו כביכול לעם "נורמלי" ככל העמים שיש לו מולדת וממילא לא ישנאו אותנו, והנה התברר כמה אין זו הסיבה אלא להיפך מכך, שכן היום מדינת ישראל היא הסיבה הגדולה ביותר לגילויי האנטישמיות. אלא שצריך לומר, שיסודות השנאה נובעות משנאת עולם לעם עולם, ועל זה נצטווינו לזכור את שנאתו של עמלק, שנאה שעודנה קיימת ולא אבד זכרה.

לפי זה אפשר להסביר, מדוע היה צריך לחכות לציווי של הנביא שמואל לצאת למלחמה נגד עמלק, (שמואל א פרק טו) "כֹּה אָמַר ה' צְ-בָאוֹת פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂם לוֹ בַּדֶּרֶךְ בַּעֲלֹתוֹ מִמִּצְרָיִם: עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וגו' ". משום שצריך לזהות אותו כעמלק, ואין זה קל כל עיקר, מפני שעמלק הם עם של שבטים נודדים בנגב, שאין להם מקום קבוע, אנו מוצאים אותם בדרך כלל סמוכים לישראל להצר להם, ולכאורה חל עליהם הכלל של "כל דפריש מרובא פריש" כמו שקרה לכל העמים שסנחריב הגלה אותם ממקומם, ובכל פעם הם מופיעים בלבוש אחר, כגון לפני כניסת ישראל לארץ (במדבר פרק כא) "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי". ופירש רש"י "יושב הנגב - זה עמלק, שנאמר (במדבר יג, כט) עמלק יושב בארץ הנגב. ושנה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם והם אינם כנענים, ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען, אמרו נתפלל סתם, שנאמר אם נתון תתן את העם הזה בידי". וכיון שהם משנים מקומם ולבושם אי אפשר לזהות אותם כעמלק בלא הוראת נביא.

וזה יכול להסביר את התנהגותו של שאול במלחמת עמלק שחמל עליהם, אמרו חז"ל על הפסוק (שמואל א פרק טו) "וַיָּבֹא שָׁאוּל עַד עִיר עֲמָלֵק וַיָּרֶב בַּנָּחַל", (יומא דף כב עמוד ב):

"'וירב בנחל', אמר רבי מני: על עסקי נחל. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לשאול 'לך והכית את עמלק', אמר: ומה נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה, כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה! ואם אדם חטא - בהמה מה חטאה? ואם גדולים חטאו - קטנים מה חטאו? יצאה בת קול ואמרה לו (קהלת ז) 'אל תהי צדיק הרבה'".


ולכאורה קשה איך שאול הצדיק לא קיים את הנאמר בפירוש בתורה למחות את זרע עמלק? אלא אפשר שזה לא היה ברור לו כל צורכו שהם עמלק, וחשש לעשות להם את הנאמר בתורה על עמלק.

וכן בזמן מרדכי ואסתר המן מופיע בתחילה במגילה בשם "מהומן", איש בלתי מזוהה "הדיוט קופץ בראש", והוא עולה לגדולה בחינת "עבד כי ימלוך", ואז מתברר שהוא "הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי", היינו שיחוסו מגיע ל"אגג" מלך עמלק, וסביר שאין אגג המוכר כאן הוא סבו הישיר של המן, אלא שהוא בא משולשלת זו, וכשמרדכי ראה את שנאת ישראל שלו 2 , הבין ברוח קודשו שהוא מזרע עמלק.

אמרו חז"ל על הפסוק "מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" (מדרש תנחומא (בובר) פרשת כי תצא סימן יח):

"ר' אליעזר ור' יהושע ור' יוסי, ר' אליעזר אומר: מדורו של משה, ועד דורו של שמואל, ר' יהושע אומר: מדורו של שמואל, ועד דורו של מרדכי ואסתר, ור' יוסי אמר: מדורו של מרדכי ואסתר, עד דורו של מלך המשיח שהוא שלשה דורות, ומנין לדורו של מלך המשיח שהוא שלשה דורות, שנאמר ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים (תהלים עב ה), דור חד, דורים שנים, הא תלתא".


המחלוקת בין התנאים היא עד מתי נמשכת המלחמה בעמלק, האם עד דורו של שמואל, ולאחריו נראה שעמלק כבר לא קיים כעם אלא יחידים שנתעבבו בין העמים, או שגם בימי מרדכי ואסתר היתה זו מלחמה בעמלק, ולאחריו כבר אינו קיים, עד שבא ר' יוסי ואמר שמלחמה לה' בעמלק עד ימות המשיח.

וכך אפשר לפרש את דיוק חז"ל בפסוק "וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה", ואמרו חז"ל (מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בשלח סימן כו):

"איסי בן יהודה אומר: חמשה פסוקים יש בתורה ויש בהן חמשה תיבות שאין להם הכרע, (אחד מהם) 'וצא הלחם בעמלק מחר' או 'מחר אנכי נצב'",


הרעיון הטמון בו, שלכתחילה יש לשאוף להלחם בעמלק ולמחותו היום, אבל אם לא יצליח בכך עתיד הוא ליפול מחר. וכך נמשכת המלחמה בעמלק מדור דור עד ימות המשיח.

וכך אפשר להסביר את הספק של חכמים אם יש לכתוב בספר את מגילת אסתר, מובא בגמ' (מגילה דף ז עמוד א) " שלחה להם אסתר לחכמים: כתבוני לדורות. שלחו לה: (משלי כ"ב) 'הלא כתבתי לך שלישים', שלישים ולא רבעים (כלומר, פרשת מלחמת עמלק אמורה להיזכר שלוש פעמים בתנ"ך ולא ארבע). עד שמצאו לו מקרא כתוב בתורה (שמות י"ז):

'כתב זאת זכרון בספר', 'כתב זאת' - מה שכתוב כאן ובמשנה תורה, 'זכרון' - מה שכתוב בנביאים, 'בספר' - מה שכתוב במגילה. כתנאי: 'כתב זאת' - מה שכתוב כאן, 'זכרון' - מה שכתוב במשנה תורה, 'בספר' - מה שכתוב בנביאים, דברי רבי יהושע. רבי אלעזר המודעי אומר: 'כתב זאת' - מה שכתוב כאן ובמשנה תורה, 'זכרון' - מה שכתוב בנביאים, 'בספר' - מה שכתוב במגילה".


ולפי דברינו לעיל, השאלה שעמדה לפני חכמים בדור מרדכי ואסתר היתה האם המלחמה שלהם בהמן ואויבי היהודים באותו הדור היא מלחמת עמלק, עד שהאיר ה' עיניהם לראות שאכן יש כאן תופעה עמליקית, ומצאו לכך אסמכתא בתורה שכל אירועי המגילה הם בכלל מלחמת עמלק.

"וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר", פירש רש"י:

"כי יד על כס יה - ידו של הקב"ה הורמה לישבע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית, ומהו כס, ולא נאמר כסא, ואף השם נחלק לחציו, נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו, וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם",


והואיל ולא זכינו שיהיה הכסא שלם ובית המקדש כסא ה' לא נבנה עדין, ואין השם שלם ונגלה בעולם, על כורחך שעמלק עדין קיים, וכן אמרו בפסיקתא דרב כהנא (זכור):

"רב' ברכיה בש' ר' אבא בר כהנא: כל זמן שזרעו של עמלק קיים בעולם כביכול כאילו כנף מכסה את הפנים, אבד זרעו של עמלק מן העולם, 'ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך' (ישעיה ל: כ)",


ולכן מלחמת עמלק נמשכת עד ימות המשיח.


^ 1 וכך אפשר להסביר את מה שאמר שמואל לפני שהרג את אגג "כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך" לעורר איבתו לפני קיום מצוות מחיתו.
^ 2 קשה לדעת זאת בלא רוח הקודש, שכן לפי חז"ל בגלל ששאול המלך עכב את הריגת אגג עבר אשה שממנה נולד המן, וז"ל הגמ' (מגילה דף יג עמוד א) " ... ומה שילם לי ימיני - דלא קטליה שאול לאגג, דאיתיליד מיניה המן, דמצער לישראל".

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il