ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
ויספר המן לזרש אשתו ולכל אוהביו את כל אשר קרהו, ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו" (אסתר ו, יג). תחילת הנפילה של המן, תחילת הגאולה של עם ישראל, באה באופן שמרדכי היהודי מולבש בבגדי המלך אחשורוש, מורכב על הסוס ברחוב העיר, כאשר השר הבכיר המן קורא לפניו, "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". מדוע באה הגאולה באופן מוזר ויוצא דופן שכזה? איזה מלך בהיסטוריה הסכים אי פעם שילבישו את אחד האזרחים בבגדיו, בגדי המלך? אזרח שהיה נראה ברחוב בבגדי מלכות, היה מואשם מיד במרידה במלכות, ומוצא להורג!!! מדוע לא היה די בכך שהגזירה תתבטל באופן טבעי ונורמלי?
המן מן התורה מנין? (בראשית ג, יא) המן העץ, אסתר מן התורה מנין? (דברים לא, יח) ואנכי הסתר אסתיר, מרדכי מן התורה מנין? דכתיב (שמות ל, כג) מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא (חולין קלט:).
עצם השם של "מגילת אסתר" רומז על עיקר ענין המגילה, והוא מלשון "גילוי ההסתר", דבר זה נרמז בדברי הגמרא ש"אסתר" הוא מלשון "ואנכי הסתר אסתיר", שמשמעותו הוא הסתר פנים, וענין "מגילת אסתר" הוא לגלות את ההסתר.
בכדי להבין את הדברים יש להקדים ולהביא את דברי האַלְטֶער מקלם השופכים אור על השתלשלות האירועים. הדברים נכתבו על ידי הרב דסלר זצ"ל, וזה לשונו: שמעתי מאאמו"ר זצ"ל בשם אדמו"ר אור עולם גאון חכמת כחות הנפש הגרש"ז זצ"ל – מגילת אסתר היא רשימת מעשים של תשע שנים, משנת שלוש למלכות אחשורוש עד שנת י"ב. אנו, וגם גדולים ממנו, לא היינו מבחינים בשום אופן שהכל ענין אחד, ורק מרדכי, ובצירוף רוח הקודש במדרגה שלו, ידע כי הכל ענין אחד. למשתה של אחשורוש אסר להם מרדכי ללכת, כמפורש במדרש מגילת אסתר (קושטא רע"ט) "ובמלאות הימים האלה... אמר להם אל תלכו.. כדי שלא יהא לשטן פתחון פה עליכם, ולא הקשיבו לו. (ועיין מגילה י"ב) והיו הרבה טוענים נגדו: - הרי פיקוח נפש הוא, כי מלך טיפש כאחשורוש יהרוג חס ושלום את כל ישראל, בראותו שכל העמים באו ליום שמחתו, חג ג' שנים למלכותו, ומישראל לא יבא אף אחד, ועל כן לא שמעו לקולו, והלכו. ומכל מקום לא קרה להם אחר כך דבר רע. - אחר ט' שנים, בשנת י"ב לאחשורוש, כשנתגדל המן, וצוה שהכל ישתחוו לו, - ומפורש בחז"ל (סנהדרין סא: לפי ההלכה, כרבא) שלא היה בכאן שום עבודה זרה, אלא חשש רחוק של מראית עין בעלמא, - ומרדכי לא השתחוה, היו הרבה מישראל צועקים שמעמיד בסכנת נפשות את כלל ישראל משום חסידות פרטית יתירה, כמפורש באגדת אסתר (פ' ג' אות ב') "אמרו לו ישראל, תהא יודע שאתה מפילנו בחרב של זה הרשע. אמר להם, אם כן אשתחוה לעבודה זרה? ולא קיבל עליו". ואחר זה קרה ממש ככל אשר פחדו החולקים על מרדכי מקודם, היינו שיצתה גזירת המן להשמיד את כל היהודים. אילו היינו שם, מה היינו אומרים אנחנו? מה גרמה לגזירה? האם מה שהקיל מרדכי בענין כלל ישראל, או מה שתשע שנים מקודם היו מי שהקילו באיסור חכמים, שלא ליהנות מסעודת אחשורוש בשביל פיקוח נפש של כלל ישראל? בודאי היינו אומרים, שנראה בחוש שמעשה מרדכי גרם שכעס המן וגזר את השמדת כל היהודים, ואיך אפשר להכחיש את החוש? אבל האמת לא היתה כן, אלא שזה שהיה נראה כחוש, לא היה אלא דמיון מהרהורי השטן, ובאמת העבירה של תשע שנים מקודם היא שגרמה... אבל היצר הרע רקד לפניהם בטענת "חוש" והטעה אותם, ועל כן גברה מידת הדין ויצתה הגזירה. אמנם אחר כך שבו ממחשבתם והודו על האמת, ותחת אשר היו יכולים לעמוד בדעתם הרעה, ולהתנקם ממרדכי שחשבוהו מקודם לבוגד בעמו, תחת זאת באו כולם לקול קריאתו, ואף שגם אסתר, שידוע שהיא קרובתו של מרדכי, הראתה התקרבות להמן הצורר, בקראה אותו ב' פעמים למשתה בשעה זו של צרת כלל ישראל, והיה בזה חיזוק לטענות השטן שלא ישמעו עוד אל דברי מרדכי, אבל הם, כששבו תשובה שלמה, לא שמעו עוד ליצר הרע, והצטרפו עם מרדכי בתענית וצום, ותשובה על חטאם שחטאו על פי החוש המדומה - אז נהיה הנס ואז ניצולו (מכתב מאליהו חלק א, עמ' 76).
" אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" ר' יודן ור' לוי בשם ר' יוחנן, כל מקום שנאמר במגילה זו למלך אחשורוש, במלך אחשורוש הכתוב מדבר, וכל מקום שנאמר למלך סתם, משמש קודש וחול (אסתר רבה ג, י).
" בלילה ההוא נדדה שנת המלך" (אסתר ו, א), אמר רבי תנחום נדדה שנת מלכו של עולם (מגילה טו:).
גאולת עם ישראל מתחילה דוקא באופן זה שמרדכי היהודי מולבש בבגדי מלכות, מורכב על הסוס ברחוב העיר, כאשר המן קורא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו, כדי לגלות לנו את ההסתר, המלך, מלכו של עולם מגלגל את הדברים כך שמרדכי יולבש בבגדי מלכות, כדי לגלות לכולם, שהמלך, מלכו של עולם חפץ ביקרו, מסכים עם דרכו, וכך הוא מורכב ברוב כבוד והדר על הסוס ברחוב העיר כדי שכולם יידעו, שבויכוח הציבורי העז בין מרדכי היהודי למתנגדיו, ויכוח הניטש באירועים המתפרסים על פני תשע שנים, דרכו של מרדכי היהודי היא דרך האמת, היא הצודקת, הוא זה שהמלך חפץ ביקרו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
