ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
בתודעה של ילדים מוקצה הוא עיקר השבת. ולא בכדי: אבות המלאכה הן פעולות מאוד מסוימות, שאין אנו בהכרח נתקלים בהם מדי שבת. שאלת המוקצה, לעומת זאת, אופפת את השבת כולה: מה מותר לי לטלטל, במה מותר לי להשתמש?
בתפילתו לקב"ה, נחמיה מזכיר את החיזוק הרוחני הכללי שעשה בעם ישראל:
בַּיָּמִים הָהֵמָּה רָאִיתִי בִיהוּדָה דֹרְכִים גִּתּוֹת בַּשַּׁבָּת וּמְבִיאִים הָעֲרֵמוֹת וְעֹמְסִים עַל הַחֲמֹרִים וְאַף יַיִן עֲנָבִים וּתְאֵנִים וְכָל מַשָּׂא וּמְבִיאִים יְרוּשָׁלִַם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וָאָעִיד בְּיוֹם מִכְרָם צָיִד: וְהַצֹּרִים יָשְׁבוּ בָהּ מְבִיאִים דָּאג וְכָל מֶכֶר וּמֹכְרִים בַּשַּׁבָּת לִבְנֵי יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִָם: וָאָרִיבָה אֵת חֹרֵי יְהוּדָה וָאֹמְרָה לָהֶם מָה הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים וּמְחַלְּלִים אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת: הֲלוֹא כֹה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם וַיָּבֵא אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת וְעַל הָעִיר הַזֹּאת וְאַתֶּם מוֹסִיפִים חָרוֹן עַל יִשְׂרָאֵל לְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת: פ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלֲלוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַשַּׁבָּת וָאֹמְרָה וַיִּסָּגְרוּ הַדְּלָתוֹת וָאֹמְרָה אֲשֶׁר לֹא יִפְתָּחוּם עַד אַחַר הַשַּׁבָּת וּמִנְּעָרַי הֶעֱמַדְתִּי עַל הַשְּׁעָרִים לֹא יָבוֹא מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: וַיָּלִינוּ הָרֹכְלִים וּמֹכְרֵי כָל מִמְכָּר מִחוּץ לִירוּשָׁלִָם פַּעַם וּשְׁתָּיִם: וָאָעִידָה בָהֶם וָאֹמְרָה אֲלֵיהֶם מַדּוּעַ אַתֶּם לֵנִים נֶגֶד הַחוֹמָה אִם תִּשְׁנוּ יָד אֶשְׁלַח בָּכֶם מִן הָעֵת הַהִיא לֹא בָאוּ בַּשַּׁבָּת: ס וָאֹמְרָה לַלְוִיִּם אֲשֶׁר יִהְיוּ מִטַּהֲרִים וּבָאִים שֹׁמְרִים הַשְּׁעָרִים לְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת גַּם זֹאת זָכְרָה לִּי אֱלֹהַי וְחוּסָה עָלַי כְּרֹב חַסְדֶּךָ: פ (נחמיה פרק יג, טו-כב)
המסחר נמשך כרגיל גם בשבת. נחמיה סגר את השערים כדי שהסוחרים יראו שאין טעם להביא את הסחורות בשבת. אך נראה שזה לא הספיק. היה קשה מאוד לשכנע את הסוחרים להפסיק את המסחר, גם אחרי שמספר פעמים לא הרוויחו מכך דבר. חז"ל מבינים שנחמיה גזר שתי גזרות מרכזיות: גזירה האוסרת לסחור בשבת, וגזירה על טלטול כלים.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
1 - בימי נחמיה בן חכליה
2 - טעמי איסור טלטול מוקצה וכלים שמלאכתם לאיסור
3 - כיצד מייעדים אבן לשימוש?
טען עוד
בברייתא בגמרא (שבת דף קכג ע"ב) נאמר שנחמיה גזר איסור טלטול על כל הכלים כולם, למעט כלי אוכל בסיסיים. בהמשך חזרו והתירו לטלטל כלים שונים.
אם בימי נחמיה לא היה איסור לסחור וגם לא לטלטל כלים, מהו האיסור עליו עברו הסוחרים?
ניתן למצוא סיבות לאסור את המסחר ואת טלטול הכלים. הרמב"ם מסביר שקשה לסחור בלי לכתוב, אם כך ראוי לאסור את המסחר שמא יכתוב. הרמב"ן מסביר שמכירה של חפץ בודד אסורה מדרבנן, אך ניהול של מסחר אסור מפני שזה פוגע בחובת השבתון של השבת. עיון בפסוקים ילמד על מספר איסורים אחרים: כאשר חסרה סחורה, הסוחרים דרכו בגיתות בשבת כדי לספק לשווקים עוד יין וגם העמיסו על החמורים ועברו על איסור מחמר.
אך מההקשר של הפסוקים נראה שהמלאכה שהטרידה את נחמיה יותר מכל היא המשא, ההוצאה מרשות לרשות. קרוב לבלתי אפשרי לעסוק במסחר בלי להוציא מרשות לרשות.
כאשר נחמיה גוזר איסור טלטול על רוב מוחלט של הכלים, זה מייצר מצב בו אדם חושב היטב לפני כל כלי שהוא מרים: האם כלי זה כלול בגזירה? האם מותר לי להרים או לטלטל אותו? בשבועות הקרובים נלמד על ההיתרים שהתירו וחזרו והתירו טלטול של כלים שונים, אך התודעה הזאת נשמרת: לפני שאדם מרים כל חפץ בשבת, עליו לשאול את עצמו מה ההגדרה ההלכתית של החפץ?, האם מותר לו לטלטל את החפץ הזה בשבת?. לכל אדם שחי בעיר שאין בה עירוב יש סיפור דומה: שכחתי משהו בכיס בשבת ויצאתי לרשות הרבים, התלבטתי מה לעשות. שכחתי משהו ביד או על היד ויצאתי החוצה, מה אמורים לעשות במצב כזה? הגזירה המחייבת אותנו לחשוב היטב על כל חפץ שאנו מרימים מסייעת במניעת איסור הטלטול. לכן הגמרא במסכת שבת (דף קכד ע"א) אומרת כדבר מובן מאליו שוודאי שאיסור הטלטול מבוסס על איסור הוצאה.
אך יתכן ואיסור הטלטול מסייע מעבר להוצאה בלבד. הצורך שלנו להיות מודעים לכל חפץ שאנו מרימים בשבת מחזק את תודעת השבת בדעתנו כל הזמן. יש בכך גם קיום של 'שמור את יום השבת' – זה מזכיר לנו את הזהירות הדרושה בכדי להימנע מאיסורי שבת, אך גם קיום של 'זכור' – לרגע איננו שוכחים ששבת היום לה'.
בשבוע הבא נגלה טעמים נוספים לאיסור טלטול מוקצה, ונתחיל להגדיר את ההגדרות הבסיסיות של האיסור.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
טעינה למחשבה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
