ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
המקרה בקצרה: התובעת והנתבעים החליטו לשכור נכס שהיה בו עסק, ולהפעיל במקום יחד עסק, התובעת היתה מנהלת העסק, והנתבע היה בעלים של העסק וניהל אותו מבחינה פיננסית. בין הצדדים נקבע כי שניהם יקבלו שכר מסוים, ולאחר שהעסק יגיע ל"נקודת איזון" הם יתחלקו בשווה ברווחים. בפועל, בגלל שההכנסות היו נמוכות, כל צד קיבל שכר נמוך מהשכר שסוכם ביניהם.
לאחר זמן התגלעה מחלוקת בין הצדדים לגבי המשך הפעילות המשותפת. בית הדין המליץ על הפסקת השותפות, ולאחר דין ודברים הנתבעים הסכימו להעביר את העסק לרשות התובעת, כשבית הדין יעריך את הסכום שעל התובעת לשלם בתמורה. בית הדין מינה מומחה שיעריך את שווי העסק והוא הגיש את חוות דעתו.
בין הצדדים שורה של מחלוקות בהן הכריע בית הדין.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
269 - תביעת פינוי עמותה הטוענת שהמשכיר אינו מחזיק במושכר כדין
270 - חלוקת שותפות בעסק פעיל
271 - קונה דירה שאיבד את זכותו לתיקונים
טען עוד
נימוקים בקצרה:
א. זכות התובעת בעסק לפני העברת העסק לרשותה
בין התובעת לנתבעים מחלוקת למי היה שייך העסק. הנתבעים טענו שכל העסק היה שייך להם, וסוכם עם התובעת שהיא תהיה עובדת ותחלק עמם ברווחים. התובעת טענה שהיא היתה שותפה שווה בעסק.
בבית הדין נחלקו הדעות: לדעת המיעוט התובעת היתה שותפה בעסק ובכל הרכוש של העסק וזאת משום שכותרת ההסכם בין הצדדים היתה הסכם שותפות וכן סוכם על שותפות ברווחים. ברירת המחדל ההלכתית היא שסתם שותפות היא שותפות שווה, כפי שנפסק בשולחן ערוך (חושן משפט קעו, ה). במקרה זה הדבר ברור עוד יותר משום שנקבע בהסכם בין הצדדים שהרווחים יתחלקו בשווה.
לדעת רוב הדיינים התובעת הייתה שותפה שווה רק במוניטין וברווחים אך לא ברכוש העסק. זאת משתי סיבות:
א. משום שלא נקבע בהסכם מנגנון שיפצה את הנתבעים על הנכסים הפיזיים שהושקעו בעסק.
ב. השו"ע והרמ"א (חו"מ קעו, ה) פסקו שבמקרה שהכסף שהושקע בשותפות עדיין קיים, הוא שייך לשותף שהשקיע אותו. מספר פתחי תשובה (שם, ו) ופתחי חושן (שותפים ג, כא) משמע שאת הרכוש של השותפות מחלקים לפי מידת ההשקעה, ורק את הרווחים מחלקים באופן שווה כברירת מחדל. אחד מדייני הרוב סבר שהרכוש עצמו היה שייך לשני הצדדים בשווה, אלא שמגיע לנתבעים תשלום על הרכוש שהם העבירו לשותפות.
ב. שווי העסק
על מנת להעריך את שווי העסק בית הדין הזמין בהסכמת הצדדים מומחה להערכת שווי חברות, המומחה העריך את שווי העסק על פי שיטת היוון תזרימי מזומנים (dcf) מסקנת המומחה היתה ששווי העסק הוא 288,000 ₪ לא כולל מע"מ. הצדדים טענו מספר טענות על דוח המומחה, נפרט את מקצת טענותיהם ואת הכרעת בית הדין:
התובעת טענה שלא הרוויחה מכך שהעסק עבר לשליטתה וכל הרווחים שהצליחה להפיק ממנו נובעים מההשקעה שלה לאחר קבלתו. בעקבות זאת, לדעת המיעוט יש להפחית את שווי העסק ב-18,000 בגלל טענה זו, אך לדעת הרוב אין לקבל את הטענה.
עלות השכר של התובעת לטענתה היתה נמוכה מדי ביחס למחירי השוק (בגלל שהיא הסכימה בזמנו להפחתה), ולכן יש להוריד מהערכת השווי את עלות שכר ריאלית. בית הדין דחה את הטענה משום שלא הוכח בפני בית הדין מה המשכורת הראויה לעבודתה של התובעת. מה גם שהתובעת עצמה טענה כי העסק היה יותר רווחי ממה שהוצג לבית הדין והנתבע העלים הכנסות. בנוסף, הנתבעים גם טענו שהתובעת היא זו שגרמה להפחתת ההכנסות של העסק.
בנוסף בית הדין קבע כי גם אילו היה צריך להוסיף לשווי העסק, הרי שעדיין היה צריך לשלם סכום נכבד לנתבעים. משום שעל פי שורת הדין החלוקה בין שותפים נעשית בצורת גוד או איגוד – כלומר, מי שמעוניין בפירוק השותפות מעריך את שווי העסק, והצד השני מחליט אם למכור או לקנות. דרך זו משקללת גם את השווי הסובייקטיבי שכל צד מייחס לעסק, במקרה זה שהתובעת היא זו שביקשה לקבל את העסק לידיה ללא "גוד או אגוד", ולכן עליה לשלם על כך תשלום הוגן.
על פי דעת הרוב, הנתבעים זכאים לתשלום מלא עבור הנכסים הפיזיים שהנתבעים הכניסו לעסק. על דרך פשרה ולפי טענות הצדדים בית הדין קבע שמדובר בסך 55,000 ₪. ממילא, שווי המוניטין של העסק הוא 233,000 ₪ (לפי הערכת המומחה) ובסכום זה הצדדים שותפים ויש לחלקו ביניהם. על כן התובעת צריכה לשלם לנתבעים 116,500 ₪ על חצי משווי המוניטין של העסק, ועוד 55,000 אלף ₪ על הרכוש הפיזי.
ג. תביעה לגילוי מסמכים
התובעת ביקשה לקבל לידה את דפי חשבון הבנק של העסק. בית הדין דחה את הבקשה, משום שהחשבון התנהל כחלק מהחשבון הפרטי של הנתבעים, וחשיפתו לתובעת היתה פוגעת במידה בלתי מוצדקת בפרטיותם, זאת לאור התועלת הנמוכה הצפויה מחשיפת המידע.
יתירה מזו בפס"ד ארץ חמדה גזית 73120 נקבע שכששותפים מתנהלים בצורה מסוימת, לא ניתן לבוא בדיעבד ולערער על כל ההתנהלות. בנוסף, בית הדין לא השתכנע שהנתבעים נהגו ברמאות שהצדיקה את הצעד הזה.
ד. רווחים לתובעת מרווחי העסק
בין הצדדים הייתה מחלוקת האם היו רווחים לעסק והתובעת וממילא התובעת זכאית לקבל חצי מהם. לדעת אחד הדיינים יש לקבל את התביעה העקרונית ויש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת חצי רווחים על פי הדוח שהם עצמם הגישו לבית הדין, בסך 7,025 ₪.
ה. הכרעה במקרי ספק כאשר כל אחד מהדיינים עמדה משלו
במקרה זה היו כמה וכמה דיונים שבהם הכריע כל דיין לפי הכרעתו, לפי ספר שער משפט (ל, ד וראו גם הלכה פסוקה יח, עמ' קכב) יש לסכם מספרית את הכרעת כל דיין ודיין, ולפסוק לפי הדעה האמצעית.
במקרה זה העמדה האמצעית היתה שיש לחייב את הנתבעים בסך 154,475 ₪. מסכום זה יש להוריד 50,000 ₪ שכבר שולמו לנתבעים.

הלכה פסוקה טענת שוכרים ששילמו דמי שכירות במזומן ותשלום חשבונות עבור שוכרים אחרים במתחם
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

הלכות שטיפת כלים בשבת

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

אחדות זו מעבדה של בירורים

שבועות מעין עולם הבא!

למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

"בזאת התורה" - איזו תורה?

מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















