ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
באותו הזמן, ישב הגאון בעליית הגג. שמע הגאון את הרעש החריג, וירד למטה לראות על מה המהומה. כשראוהו השודדים, נבהלו ממנו, וברחו מפניו. ראו התלמידים, שהשודדים ברחו, וחזרו לבית המדרש.
שאלו התלמידים את הגאון: מפני מה ברחו השודדים?
הצביע הגאון על התפילין שבראשו, ואמר: הלא גמרא מפורשת היא (ברכות ו, א) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, ותניא ר' אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש". נמצאנו למדים, שכאשר הגויים רואים את התפילין שבראשנו, הם יראים ומפחדים מפנינו.
שאלו התלמידים: והרי גם ראשינו עטורים בתפילין?
ענה הגאון: לכם יש תפילין על הראש, ואילו רבי אליעזר אומר שהגויים יראים מפני התפילין שבראש, שבתוך הראש. צריך לא רק להניח את התפילין, אלא גם לחיות אותם ולהתחבר למהותם הפנימית.
סיפור זה מתרץ תמיהה גדולה, המצויה בפרשתנו. בסוף הפרשה, מופיעות שתי פרשיות התפילין, "קדש לי", "והיה כי יביאך".
הפרשיות הללו מתחילות בציווי ה' למשה, שעם ישראל יקדש את הבכורות של האדם והבהמה. ומיד אחר כך כתוב שמשה מדבר ומעביר את הציווי לבני ישראל. והנה, למרבה הפלא, משה לא מסתפק בהעברת הציווי לקידוש הבכורות, אלא מפליג ומוסיף גם ציוויים בענייני יציאת מצריים, וכן את מצוות התפילין.
ואמנם, את הקשר בין מצוות הבכורות למצוות יציאת מצרים, אנו יכולים להבין, שהרי הבכורות הם זכר למכת בכורות ביציאת מצרים, וזכר לכך שעם ישראל יצא ממצריים, כי אנו בנו בכורו של ה'. אך יש לתמוה - מה הקשר למצוות התפילין? כיצד דלה משה את מצוות התפילין מתוך הציווי על הבכורות?
מכאן אנו למדים, שיש קשר פנימי עמוק בין התפילין ובחירת וקדושת עם ישראל כבנו בכורו של ה'. ומצאנו בגמרא ברכות שם (ו, א) שגם לקב"ה יש, כביכול, (בדרך משל) תפילין. ומה כתוב בתפילין של ה'? פסוקים העוסקים בבחירתם של עם ישראל, לדוגמא: "מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". אם כך בתפילין שלנו, אנו מדברים על הקשר שלנו עם ה', "שמע ישראל ה' אלוקינו", וה' בתפילין שלו מדבר על הקשר שלו עימנו. אמירה זו של הגמרא מלמדת על כך, שהתפילין מבטאים את בחירת ישראל וקדושתו.
וזו גם הסיבה, שהגויים מפחדים מהתפילין שבראשם של ישראל. אנו יודעים שחיות חוששות מבני אדם. בדרך כלל, גם חיות טרף, שחזקות הרבה יותר מהאדם, חוששות ממנו. כלומר, חששם של החיות מהאדם, לא נובע מהעובדה שהם חזקות ממנו, אלא מפני שהאינסטינקט הטבעי שלהם מאותת להם, שהאדם גבוה מהם, ועליהם לחשוש ממנו.
להבדיל, כך גם הגויים חשים באופן טבעי, שישראל גבוהים מהם, והם חוששים מעם ישראל. אולם, כדי שגוי יחשוש מהיהודי, על היהודי לחיות באמת את מעלתו הגבוהה, ולשם כך עליו לחיות באמת את מהותם של התפילין, המורים על קדושתם של ישראל.
זו הסיבה, שהגויים חששו מהגאון מוילנא, שחי את התפילין בראשו, וחי בשלמות את מהותם הפנימית.
אשרינו, שאנו זוכים להניח מידי יום את התפילין הקדושות בראשינו ובזרועינו, ויהי רצון שנחיה תמיד את קדושת ישראל, ומתוך כך כל הגויים ייראו מפנינו!
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
למה הכל אסור בתשעה באב?!
עבודת ה' לחופש
סינון פסולת בשבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך עושים קידוש?
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
למה ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
אי אפשר לבד!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
