ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
באותו הזמן, ישב הגאון בעליית הגג. שמע הגאון את הרעש החריג, וירד למטה לראות על מה המהומה. כשראוהו השודדים, נבהלו ממנו, וברחו מפניו. ראו התלמידים, שהשודדים ברחו, וחזרו לבית המדרש.
שאלו התלמידים את הגאון: מפני מה ברחו השודדים?
הצביע הגאון על התפילין שבראשו, ואמר: הלא גמרא מפורשת היא (ברכות ו, א) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, ותניא ר' אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש". נמצאנו למדים, שכאשר הגויים רואים את התפילין שבראשנו, הם יראים ומפחדים מפנינו.
שאלו התלמידים: והרי גם ראשינו עטורים בתפילין?
ענה הגאון: לכם יש תפילין על הראש, ואילו רבי אליעזר אומר שהגויים יראים מפני התפילין שבראש, שבתוך הראש. צריך לא רק להניח את התפילין, אלא גם לחיות אותם ולהתחבר למהותם הפנימית.
סיפור זה מתרץ תמיהה גדולה, המצויה בפרשתנו. בסוף הפרשה, מופיעות שתי פרשיות התפילין, "קדש לי", "והיה כי יביאך".
הפרשיות הללו מתחילות בציווי ה' למשה, שעם ישראל יקדש את הבכורות של האדם והבהמה. ומיד אחר כך כתוב שמשה מדבר ומעביר את הציווי לבני ישראל. והנה, למרבה הפלא, משה לא מסתפק בהעברת הציווי לקידוש הבכורות, אלא מפליג ומוסיף גם ציוויים בענייני יציאת מצריים, וכן את מצוות התפילין.
ואמנם, את הקשר בין מצוות הבכורות למצוות יציאת מצרים, אנו יכולים להבין, שהרי הבכורות הם זכר למכת בכורות ביציאת מצרים, וזכר לכך שעם ישראל יצא ממצריים, כי אנו בנו בכורו של ה'. אך יש לתמוה - מה הקשר למצוות התפילין? כיצד דלה משה את מצוות התפילין מתוך הציווי על הבכורות?
מכאן אנו למדים, שיש קשר פנימי עמוק בין התפילין ובחירת וקדושת עם ישראל כבנו בכורו של ה'. ומצאנו בגמרא ברכות שם (ו, א) שגם לקב"ה יש, כביכול, (בדרך משל) תפילין. ומה כתוב בתפילין של ה'? פסוקים העוסקים בבחירתם של עם ישראל, לדוגמא: "מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". אם כך בתפילין שלנו, אנו מדברים על הקשר שלנו עם ה', "שמע ישראל ה' אלוקינו", וה' בתפילין שלו מדבר על הקשר שלו עימנו. אמירה זו של הגמרא מלמדת על כך, שהתפילין מבטאים את בחירת ישראל וקדושתו.
וזו גם הסיבה, שהגויים מפחדים מהתפילין שבראשם של ישראל. אנו יודעים שחיות חוששות מבני אדם. בדרך כלל, גם חיות טרף, שחזקות הרבה יותר מהאדם, חוששות ממנו. כלומר, חששם של החיות מהאדם, לא נובע מהעובדה שהם חזקות ממנו, אלא מפני שהאינסטינקט הטבעי שלהם מאותת להם, שהאדם גבוה מהם, ועליהם לחשוש ממנו.
להבדיל, כך גם הגויים חשים באופן טבעי, שישראל גבוהים מהם, והם חוששים מעם ישראל. אולם, כדי שגוי יחשוש מהיהודי, על היהודי לחיות באמת את מעלתו הגבוהה, ולשם כך עליו לחיות באמת את מהותם של התפילין, המורים על קדושתם של ישראל.
זו הסיבה, שהגויים חששו מהגאון מוילנא, שחי את התפילין בראשו, וחי בשלמות את מהותם הפנימית.
אשרינו, שאנו זוכים להניח מידי יום את התפילין הקדושות בראשינו ובזרועינו, ויהי רצון שנחיה תמיד את קדושת ישראל, ומתוך כך כל הגויים ייראו מפנינו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














