ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
הבטחת כל הארץ לאברהם - ימה וקדמה וצפונה ונגבה נאמרה בפרשת לך לך לאברהם אבינו רק אחרי שהתנתק מן החברה הרעה שנדבקה אליו:
"וה' אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוט מֵעִמּו שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקום אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה. כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה ראֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עולָם"
כדברי רש"י:
"אחרי הפרד לוט - כל זמן שהרשע עמו היה הדבור פורש ממנו".
מאז ואילך, מייד לאחר התנקות / התנתקות זו מאירה השכינה את פניה לאברהם. מאז, ה' עמו. מאז, אברהם השתחרר מתפיסה של 'לחוץ להחזיר את העולם כולו בתשובה' - כי הוא מבין שלהיות רדוף בשאלה 'כמה כבר יש אתי' זה פחות נכון ואמיתי מהתביעה העצמית המתמדת 'כמה אמת כבר יש בתוכי'. כי כשיש אתך את האמת טוב לך עם עצמך כי ה' עמך. מעתה הם יחזרו אליו בגלל מה שהוא כי הבריות רוצות טוב והן ידעו בעצמם את הסוד של 'טעמו וראו כי טוב ה' '. אברהם מקרין את זה מתוך השקט הפנימי בו הוא הולך וקורא בשם ה', שכבר זה לבד מלקט אליו את הזקוקים לקרבתו.
אם היה משדר שהוא צריך אותם - לא היו מבקשים את קרבתו.
מרכז העולם
בהמשך אותו פסוק מסביר רבי מאיר שמחה ה'משך חכמה' על פי דברי הזוהר הקדוש את מרכזיותו של אברהם אבינו ומרכזיותה של ארץ ישראל, שנאמר: "שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקום אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם" - מן המקום הזה רואים הכל - כי הוא המרכז, מן המקום " מִן הַמָּקום אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם" רואים הכל - כי אתה במרכז: "כי מן ארץ הקדושה נבראו כל גבולות הארץ וזה מרכז העולם ולכן נתנה לאברהם מרכז היצורים ותכלית הנבראים" (המשך חכמה).
מרכז במרכז נגע - ומשם כל השאר הוא כבר התפשטות והתענפות.
דברי הזוהר אותם מביא המשך חכמה -
"כד מטא לגו נקודא דאמציעותא דישובא... וידע דהא כמה דמההיא נקודא אמציעותא דישובא מיניה אשתיל כולי עלמא לכל סטרוי הכא נמי ידע דהא חילא דשרי עלה מתמן נפקו כל שאר חילין דממנן על כל סטרי עלמא"-
(כשהגיע לנקודת המרכז של הארץ וידע שכמו שמאותה נקודת מרכז נשתל כל העולם כך גם ידע שאותה עוצמה ששורה עליו משם נובעים שרשי הכוחות של המופקדים על מרחבי העולם) - דברי הזוהר הללו על מרכזיות אברהם נראים כאילו האירו גם לרמב"ם בביטויו הידוע על אברהם כשהוא מתאר את העולם שלפני אברהם:
"ועל דרך זה היה העולם הולך ומתגלגל עד שנולד עמודו של עולם והוא אברהם אבינו" (היד החזקה, ריש הלכות עבודה זרה)
הפסיכולוגיה של ה'מרכזניק'
אברהם אבינו זה, מה שמאפיין אותו הוא המיקוד, הדיוק, ההתכוונות אל דבר אחד, אל מרכז אחד שממנו כל שאר המעשים, אל עמוד אחד שכל הדעות המעשים והדיבורים הם רק התענפויות ממנו. זה לא דבר קל. זה מצריך הכרעה אסטרגית! אברהם אבינו, הגם שהוא עמודו של עולם, אינו מתיימר להקיף את כל המציאות, לכלול את הכל, לדעת את הכל. הוא ויתר, כביכול על מקסם הקפת הכל. לכל זה הוא יכול להגיע, בשלוה, בנחת, ואולי בכלל לא - נראה, איך ה' ירצה. אבל על דבר אחד אברהם לא מתפשר, לטעות אחת הוא לא יתמכר - לכוללניות רדודה, לפוסטמודרניזם חלול, עקר, קר ומנוכר כזה שאומר בנונשלאנטיות כמו אינטלגנטית - 'אין מרכז, הכל במרכז, הכל נכון, בכל דבר יש משהו'.
כל זה יכול להיות נכון טוען אברהם אבינו, אבל זה יהיה באמת נכון רק אם במרכז כל מסת הידע, במרכז היקום, בלב כל התובנות תעמוד תובנת היסוד, 'עמוד העולם' - לכן הוא לא מוותר, ולא מתפזר ולא מהמר הוא ממורכז בתובנה ובעשייה שהיא מייצרת שעל כן הוא הולך והולך וקורא בשם ה', וזו לא תובנה תלויית מסורת דתית או פחד קמאי, זהו יסוד ראציונאלי הכרחי, כדברי הרמב"ם בראש ספרו: "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון" - וזהו יסודה של החכמה!
הכח לעמוד בניסיון- ולנצח!
כך יובן מאין שאב אברהם את הכח לעמוד בניסיון שהיווה את פסגת חייו הרוחניים - העקידה.
הקריאות בשם ה' בבאר שבע לפני העקידה יחד עם הקריאה בשם ה' בהר המוריה מייד לאחר עקידת האיל 'מחבקות' את הניסיון הנורא לפניו ולאחריו. ככה אברהם ניצח את הסיגים הנשרכים על הענפים, כי כשאתה מהודק אל השורש, אל המרכז של הכל שממנו בא הכל הרי באמת באמת אתה חי את הידיעה ש'טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו'.
ומכאן גם להיפוך. כי סחור סחור לכל רוח ילך כל עם, תצעד כל תרבות, תאבד כל אומה - באין לנשמתה מרכז ממנו היא מפריטה את כל תולדותיה, החלטותיה, עקרונותיה, ערכיה ודרכי חינוכה את בניה. לכן, שמע ישראל: ה' אלוקינו - ה' אחד! זהו היסוד, מכאן השאר הוא פירוט, מכאן לשאר יש מקור עמוק, מכאן יש תוכן לכל, מכאן יש נצח למעשים, מכאן יש ניצחון לבורא כל הברואים!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

















