ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- יסודות האמונה
- מדורים
- רביבים
בשבוע שעבר יצא מהדפוס ספרי החדש 'אמונה ומצוותיה' בשני חלקים במסגרת סדרת 'פניני הלכה'. כיאה לטור אישי, ראוי לשתף את קוראיי בעיקרי הדברים שכתבתי בפתיחת הספר:
"האמונה בה' היא תמצית חיי האדם, היא שאיפתו העליונה לשמי שמיים, אליה הוא נכסף עד אין סוף, ובה הוא נעזר למימוש שאיפותיו הארציות. האמונה הטהורה מופנית לה' אחד, אולם כיוון שה' אחד מעל ומעבר לכל הגדרה, והאדם חפץ להגדיר, לראות ולמשש את מושא אמונתו ואת מקור עזרתו, הוא נוטה להגשים את אמונתו וכך הוא מגיע לעבודה זרה ונעזר בכשפים, קסמים וחוזי עתידות כדי להשיג את שאיפותיו הארציות. בדורנו שאלות האמונה מול תרבויות ודתות זרות הולכות ונעשות גדולות ונפוצות יותר, ועל כן יש צורך בגישה מערכתית כוללת לכלל השאלות המחשבתיות וההלכתיות, וזוהי מגמת ספר זה".
מצוות התורה שמבוארות בספר
"מצוות רבות בתורה עוסקות באמונה ובטיהורה מסיגיה, ובכלל זה כל איסורי עבודה זרה וכל איסורי הכשפים. כך יוצא שבספר זה מתבררות כחמישים ושלוש מצוות מתוך מניין תרי"ג מצוות התורה. תשע מהן הובאו ברמב"ם בהלכות יסודי התורה, וארבעים וארבע מהן בהלכות עבודה זרה. מתחילה חשבתי לקרוא לספר 'אמונה וסיגיה', כי אכן כל חטאי העבודה זרה, הכשפים והאמונות הטפלות הם סיגים של האמונה. אולם רבים אמרו לי שהשם לא יובן, על כן קראתי לספר 'אמונה ומצוותיה'".
הסדר הפנימי של הספר
"אסקור את הנושאים תוך ניסיון לתאר את הסדר הפנימי של הספר. הפרק הראשון עוסק בביאור רחב של אמונת ישראל, והשני בביאור היצר לעבודה זרה, מתוך כך בפרק ג' מתבארים כללי איסורי עבודה זרה. לרוב חשיבות האמונה וחומרת עבודה זרה, עיקר מצוות מסירות נפש היא על אמונת הייחוד, כמבואר בפרק ד. פרקים ה-ט, עוסקים באיסור עבודה זרה לבני נח, וביחס היהדות לנצרות, אסלאם, דתות המזרח ועתיד הדתות. לאחר מכן חמישה פרקים, י-יד, על הלכות איסורי עבודה זרה לישראל, ובהם איסורי ההנאה ואיסור הפנייה וההתקרבות לעבודה זרה. פרק טו עוסק בסייגים שקבעה התורה לאיסור עבודה זרה, ועיקרם איסור עשיית צורת אדם, מלאכים, שמש וירח. בכך מסתיים הכרך הראשון שעוסק באמונה ובעבודה זרה.
הכרך השני עוסק בהופעותיה השונות של האמונה, פתיחתו בפרקים טז-יז, על הנבואה ורוח הקודש, ופרק יח, שעוסק בטבע ובנס, שהם שתי הופעות של ההנהגה האלוקית. פרק יט עוסק באיסורי הכשפים, בכוחות שבהם המכשפים משתמשים, ובנזק שהם גורמים. מתוך כך פרקים כ-כא, עוסקים בקבלה מעשית וברבנים ובעלי מופת, ובכלל זה היחס לקמיעות והסכנה שבשימוש בניסים. פרקים כב-כג עוסקים במשמעות קללות, ברכות ועין הרע, וההדרכות הקשורות אליהן. פרק כד עוסק באיסורי התורה אודות קסמים וחיזוי עתידות, ופרק כה ביחס לאסטרולוגיה. פרק כו עוסק באיסורי התורה אודות כשפים הקשורים למתים, וכן היחס לשדים. פרק כז עוסק בחלומות, משמעותם וההלכות הקשורות אליהם. פרק כח עוסק באיסורי חוקות הגויים, ופרק כט עוסק בכל המותר לצורך רפואה, ובכלל זה היחס לרפואה אלטרנטיבית. פרק ל, בו מסתיים הספר, עוסק בהתמודדות עם משבר האמונה בדורנו והדרך שמתוכו נצמח לאמונה טהורה וגאולה".
המשקל שבין המשמעות הרוחנית וההלכה למעשה
"בכל ספרי 'פניני הלכה' ביארתי גם את המשמעות הרוחנית, בעיקר בפרקי הפתיחה, ולעיתים גם בפרקי ההלכה בהטעמת הטעמים הרוחניים שלהן. בספר זה, שעוסק באמונה ומצוותיה, מטבע הדברים היה צורך לבאר את יסודות האמונה בהרחבה כפי הנצרך לביאור המצווה הלכה למעשה. כמו כן, גם בשאר המצוות המבוארות בספר, כיוון שהן עוסקות באמונה ובטעויות המסתעפות ממנה, היה צורך לבאר את הלכותיהן והדרכותיהן יחד עם משמעותן הרוחנית. ועדיין שמרתי על מסגרת 'פניני הלכה', היינו שהספר מכוון ללמד את הוראת התורה לחיים".
מרן הרב קוק
"ספר זה מיוסד במידה רבה על דברי מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, גדול הדורות האחרונים, שלא היה כמותו בהעמקת והרחבת ביאור האמונה אל מול אתגרי דורנו. על דברי קודשו זכיתי לגדול מנעוריי, באשר אבי מורי היה תלמידו המובהק של מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ואף שימש כר"ם במשך שנים רבות בישיבת 'מרכז הרב' שייסד מרן הרב קוק. מתוך כך גם אני זכיתי לגדול על ברכי הרב צבי יהודה, שקירב אותי באהבה כילד, כנער וכבחור בעת שלמדתי בישיבת 'מרכז הרב'. מאות שיעורים שמעתי ממנו".
ההתלבטות על כתיבת הספר
"מתחילה התלבטתי אם לכתוב את הספר הזה ואם להרחיב ביחס לדתות השונות, הן מפני האתגר הגדול שבכך, שמחייב לימוד רחב בסוגיות הלכתיות שלא רגילים ללמוד בבתי המדרש, והן מפני שהנושאים הללו מאוד מורכבים, שכן הטוב והרע שבהן מעורב. העבודה הזרה רעה מאוד, אולם בני האדם אהובים ויקרים, ויחד עם זה שהם עובדים עבודה זרה ומרשיעים, יש להם גם כוונות טובות, והם עושים מעשים טובים. השאלה הנוקבת, כיצד מכילים את שני הקטבים יחד, שלשניהם מקורות איתנים בתורה. במיוחד הדבר קשה כלפי הדת הנוצרית, שגרמה סבל נורא לעמנו, ועם זאת גם קידמה את העולם ועודדה רבים לתקן את מידותיהם ולעשות מעשים טובים. כמו כן, חששתי שאם אכתוב בכנות וביושר את עמדת היהדות על הצד החיובי שבדתות השונות, ובמיוחד הנצרות ואולי גם האסלאם, יהיו יהודים נאמנים שהסבל שהן גרמו לעם היהודי צרוב בנפשם, שיתקוממו על שלא גיניתי אותם מכול וכול. מנגד, חששתי שדברי הביקורת שאכתוב על הדתות השונות יגרום צער למאמיניהן, שידוע לי שגם מהם יהיו שילמדו בספר.
"כמעט וחשבתי שלא לכתוב ספר זה, או לפחות שלא לעסוק באופן מפורט בדתות השונות. אולם באחת מדרשות השבת שבה שיתפתי את השומעים בהתלבטות שקרעה את נפשי, רבים עודדו אותי לכתוב את הדברים, כאשר הנימוק העיקרי היה שמדובר בנושאים חשובים שיש הכרח שייכתבו, ושמא לא יימצא תלמיד חכם שייענה לאתגר הזה. בחסדי ה' התחזקתי ושקעתי בבירור הנושא, תוך שנשענתי על דברי מרן הרב קוק, ועמו הרב אליהו בן אמוזג המובאים בפרק ט. פתחתי את הפרק על הנצרות במילים אלו: "מתוך אימה ויראה כלפי חומרת הנושא וזיכרונם של הקדושים שנהרגו על קידוש השם, ומתוך אהבה לכל אדם שנברא בצלם א־לוהים, וכבוד לכל המאמינים בה' ומתפללים לתשובה ולגאולה, אשתדל לבאר את עמדת התורה ביחס לדת הנוצרית".
היחס לעניינים על־טבעיים
"בפרקים העוסקים בכשפים, קסמים, חיזוי עתידות, מופתים וקבלה מעשית (יט-כו), ביארתי על פי חכמי הסוד את השורשים הרוחניים שעל ידם ניתן לפעול בעולם, מצד הקדושה ומנגד מצד הטומאה. עם זאת, כמובן הבאתי את דעת הגאונים והרמב"ם שסוברים שמעשי הכשפים הם שקר, ומן הסתם גם אינם מסכימים לרוב הסברי המקובלים.
"בין הלומדים שעברו על הטיוטות, ובכללם כמה מחברי המכון, היו שביקרו זאת בחריפות, שכן לדעתם די מוסכם בימינו שהעיקר כרמב"ם, ולכן לא היה ראוי לבאר את הכוחות העל־טבעיים ושורשם, ובמיוחד שהנוהים אחריהם נוטים לטעות ביסודות האמונה והמוסר, וגורמים לבעיות קשות, ולכן לא ראוי לתת לזה מקום.
"אולם משלוש סיבות הרחבתי בביאור העניינים העל־טבעיים: האחת, עמדתי העקרונית, שאין לפסול דעה חשובה, כי בכל דעה חשובה יש אמת. כך בהלכה וכך במחשבה. גם כאשר נראה לי בבירור שצריך לפסוק כדעה אחת, יש להזכיר את הדעה השנייה ולבארה כראוי, כי בלעדיה הסוגיה חסרה. ורק אחרי שמביאים ומבארים אותה כראוי, יש לנמק מדוע אין לפסוק כמותה.
"שנית, מעבר לעיקרון, דעתי נוטה לדעת הרמב"ן, המקובלים והחסידים, שאפשר בכוחות הקדושה או להבדיל כוחות הטומאה לשנות דברים בעולם ולדעת עתידות. כמבואר בספר, יש שאף מבארים שהרמב"ם מסכים להם במקצת. אומנם כיוון שמדובר בכוחות על־טבעיים שקשה למדוד אותם, רבו המשקרים בעניינים אלו. עם זאת הבאתי את דעת הרמב"ם ודעימיה בכבוד הראוי, כדי שכל מי שדעתו נוטה אליהם, יחוש בנוח אם אינו מקבל כלל את דעת הרמב"ן והמקובלים.
"שלישית, דווקא מתוך הכרה בכוחות אלה וביאורם כראוי, ניתן להבין מדוע לא נכון ולא כדאי להשתמש בהם, וכעמדת רוב חכמי הסוד. כך יוצא שלמעשה ההדרכה הראויה מוסכמת על רוב ככל חכמי ישראל".
מסירות נפש
"הספר נכתב בימי מלחמה קשה, כאשר רוב תלמידי ישיבתנו לחמו בחזית ברציפות כל המלחמה, וכמאתיים וחמישים גברים בעלי משפחות ביישוב שירתו במשך מאות ימים בחזיתות השונות. בפרק ד' עסקתי במצוות מסירות הנפש ובמעלת מקדשי השם. בהלכה ב' הבאתי את דברי חכמים (סנהדרין קי, ב): '"אספו לי חסידיי" - אלו צדיקים שבכל דור ודור, "כורתי בריתי" - אלו חנניה, מישאל ועזריה שמסרו עצמם לתוך כבשן האש, "עלי זבח" - אלו רבי עקיבא וחבריו שמסרו עצמם לשחיטה על דברי תורה'. בהשראת גבורתם של גיבורי דורנו, כתבתי: 'ראוי להמשיך לדרוש בימינו את הפסוק "ויגידו שמים צדקו" - אלו החיילים והמתיישבים שחירפו נפשם על הגנת העם והארץ'.
"הספר מוקדש לעילוי נשמת כל הגיבורים שלחמו על הגנת העם והארץ, בתוכם תלמיד הישיבה אילן כהן הי"ד, שהתנדב ועלה לארץ ללמוד בישיבה ולשרת בצבא. וכן קרוביי, האחים היקרים, נעם וישי סלוטקי הי"ד. בבוקר שמחת תורה, כששמעו על ההתקפה הקשה על היישובים בגבול עזה, נחלצו מיוזמתם להצלת אחיהם ונפלו בקרב גבורה על הגנת קיבוץ עלומים. נועם וישי הם בניהם של הרב שמואל וטליה סלוטקי. טליה היא בת דודי הרב איתן איזמן שליט"א.
מתוך העיתון 'בשבע'
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
האם מותר לפנות למקובלים?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הקשבה בזמן של פילוג
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מהפרי ועד הגאולה
איך המזוזה שומרת עלינו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
