ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- סוכות
נהגו חסידים להשתדל לחגוג את תקופת החגים בחצר האדמו"ר שלהם. ביחד עימו ועם שאר בני החבורה, סופגים קדושה ורוחניות ומתעלים טפח מעל הקרקע. ועוד נוהגים, שבמוצאי החג, ניגשים כולם אל האדמו"ר ומקבלים ממנו את ברכת הדרך לנסיעה הביתה ולהמשך השנה.
פעם אחת, כך מספרים, המתין האדמו"ר במוצאי החג לחסידיו, אך איש מהם לא בא לקבל את ברכת הדרך. האדמו"ר התפלא מאוד ושאל את משמשו – מה אירע לחסידים? מדוע אינם באים?
ענה לו המשמש – לחסידים היה כל כך טוב בתקופת החגים אצל הרבי, שהם מסרבים להיפרד. הם רוצים להמשיך ולהישאר בחצר הרבי.
אמר לו האדמו"ר – לך ואמור לחסידים, שהאלוקים של 'אתה בחרתנו' (התפילה שאומרים בימי החג) הוא גם האלוקים של 'אתה חוננתנו' (התפילה שאומרים לצאת החג)...
סיפור זה בא ללמדנו, שעניינם של החגים, שאת הקדושה שאנו סופגים בהם ניקח עימנו לכל ימות השנה. ובאמת, עניין זה יכול גם להעמיק לנו את המפגש עם כל תקופת החגים – יום כיפור, סוכות ושמחת תורה.
נפתח ביום כיפור, ומתוך הבנת עניינו נעמיק גם את הבנת חג הסוכות.
רוב האנשים מבינים את יום כיפור, כיום שעיקרו תשובה על חטאי השנה הקודמת, שמכוחה אנו באים נקיים לשנה החדשה, וכיוון שאנו נקיים מחטא, ה' נותן לנו שנה טובה ומתוקה.
הקושי בתפיסה זו, שלפי זה יום כיפור היה צריך לחול לפני ראש השנה, שהרי כבר בראש השנה קיבלנו את הכוחות לשנה החדשה, ולתפיסה זו עלינו להגיע נקיים מחטא כבר לראש השנה. (ובאמת, תפיסה זו היא תפיסה קצת רדודה, ויש להעלות אותה, אך היא מתאימה לחודש אלול שחל בסוף השנה, ופחות מתאימה ליום כיפור).
לכן יש אפשרות להסתכל על כל תקופת החגים בדרך אחרת. בראש השנה אנו מקבלים את הכוחות לשנה החדשה. לאחר שקיבלנו את הכוחות החדשים, עלינו ללמוד להפנים ולהפעיל כוחות אלו באופן טוב וטהור, כשמגמתנו שבימי שנה השגרתיים והרגילים נופיע את כוחותינו מתוך דבקות בה'.
אולם, כמו כל דבר חדש שלומדים בחיים, כדי לדעת להופיע את הכוחות החדשים באופן הטוב והראוי, עלינו לתרגל זאת קודם.
משל למה הדבר דומה לחיילים היוצאים להילחם. לפני המלחמה, עליהם לתרגל רבות את אופן השימוש הנכון בנשק ועוד ועוד. גם בתרגילים – קודם עושים תרגיל 'יבש', כלומר תרגיל שבו רצים וקופצים עם הנשק בלי לירות בו בפועל, כי עדיין חוששים שירי יסכן את חיי שאר הלוחמים. רק לאחר שברור שהחייל עשה תרגיל 'יבש' טוב ואין סכנה, עושים תרגיל 'רטוב', שבו יורים בפועל.
הנמשל לכך הוא, שיום כיפור הוא התרגיל ה'יבש', וסוכות הוא התרגיל ה'רטוב', וימי החול הם המלחמה בפועל. ונבאר.
מסכת יומא חותמת - "אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מיטהרין מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר (יחזקאל ל"ו) וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם, ואומר (ירמיה י"ז) מקוה ישראל ה', מה מקווה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל".
כלומר, רבי עקיבא משווה את טהרת יום כיפור לטבילה במקווה, והוא מביא לכך כמקור חלק מהפסוק "מקווה ישראל ה' – מושיעו בעת צרה". עיון בפסוק שממנו למד רבי עקיבא, מעלה תמיהה גדולה – הרי כוונת המילה 'מקווה' בפסוק היא מלשון תקווה, שהתקווה של עם ישראל היא שה' יושיע אותנו בעת צרתנו, ואין הכוונה למקווה מים מטהרים? ומדוע רבי עקיבא שינה מפשט לשון הכתוב?
דומה שרבי עקיבא מלמד אותנו כאן שני עניינים –
א. טהרת יום כיפור עניינה לתת תקווה להמשך השנה, וכפי שכתבנו כאן שמהותו של יום כיפור הוא לא רק כפרה על העבר, אלא נתינת תקווה להמשך השנה.
ב. טהרת יום כיפור דומה לטבילה במקווה מים. אמירה זו שיום כיפור דומה לטבילה במים, ובחינת ההבדל בין יום כיפור לסוכות תבאר לנו את מהותם של ימים אלו.
לגבי סוכות, ידועים דברי הגר"א על הפסוק "בשלם סוכו ומעונתו בציון", שיש דמיון בין מצוות הסוכה (סוכו) למצוות ארץ ישראל (ציון), שאלו שתי המצוות היחידות שאדם נכנס אליהם עם הנעליים.
לעומת זאת, במקווה האדם פושט את נעליו, ונכנס למצווה ללא הנעליים.
כלומר, ביום כיפור אנו משילים מאיתנו את הנעליים והבגדים, כלומר משילים את החיים החומריים והחיצוניים, ופוגשים את ה' רק בחלקים הרוחניים שלנו.
לעומת זאת, בסוכות אנו כבר מתעלים ופוגשים את ה' גם עם הנעליים, כלומר פוגשים אותו גם בחיים החומריים, כי בסוכות היהודי "אוכל ושותה וישן ומטייל בסוכה", כלומר כל החיים הרגילים וחומריים הופכים למצווה.
נמצאנו למדים, שביום כיפור אנו מתרגלים 'על יבש', חיים עם ה' רק בחלק הרוחני. בסוכות אנו כבר מתרגלים 'על רטוב', חיים עם ה' את כל מרחבי החיים. ואחר כך הולכים לשנה הרגילה, וחיים עם ה' בעצם החיים.
שנזכה לחוש את ה' תמיד...
חג שמח!

לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז הרש"י האחרון בתורה: למה משה שבר את הלוחות?
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.

לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז איך מונעים נשירה? דיני חינוך הילד מההלכה ועד הבית
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

















