ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- סוכות
נהגו חסידים להשתדל לחגוג את תקופת החגים בחצר האדמו"ר שלהם. ביחד עימו ועם שאר בני החבורה, סופגים קדושה ורוחניות ומתעלים טפח מעל הקרקע. ועוד נוהגים, שבמוצאי החג, ניגשים כולם אל האדמו"ר ומקבלים ממנו את ברכת הדרך לנסיעה הביתה ולהמשך השנה.
פעם אחת, כך מספרים, המתין האדמו"ר במוצאי החג לחסידיו, אך איש מהם לא בא לקבל את ברכת הדרך. האדמו"ר התפלא מאוד ושאל את משמשו – מה אירע לחסידים? מדוע אינם באים?
ענה לו המשמש – לחסידים היה כל כך טוב בתקופת החגים אצל הרבי, שהם מסרבים להיפרד. הם רוצים להמשיך ולהישאר בחצר הרבי.
אמר לו האדמו"ר – לך ואמור לחסידים, שהאלוקים של 'אתה בחרתנו' (התפילה שאומרים בימי החג) הוא גם האלוקים של 'אתה חוננתנו' (התפילה שאומרים לצאת החג)...
סיפור זה בא ללמדנו, שעניינם של החגים, שאת הקדושה שאנו סופגים בהם ניקח עימנו לכל ימות השנה. ובאמת, עניין זה יכול גם להעמיק לנו את המפגש עם כל תקופת החגים – יום כיפור, סוכות ושמחת תורה.
נפתח ביום כיפור, ומתוך הבנת עניינו נעמיק גם את הבנת חג הסוכות.
רוב האנשים מבינים את יום כיפור, כיום שעיקרו תשובה על חטאי השנה הקודמת, שמכוחה אנו באים נקיים לשנה החדשה, וכיוון שאנו נקיים מחטא, ה' נותן לנו שנה טובה ומתוקה.
הקושי בתפיסה זו, שלפי זה יום כיפור היה צריך לחול לפני ראש השנה, שהרי כבר בראש השנה קיבלנו את הכוחות לשנה החדשה, ולתפיסה זו עלינו להגיע נקיים מחטא כבר לראש השנה. (ובאמת, תפיסה זו היא תפיסה קצת רדודה, ויש להעלות אותה, אך היא מתאימה לחודש אלול שחל בסוף השנה, ופחות מתאימה ליום כיפור).
לכן יש אפשרות להסתכל על כל תקופת החגים בדרך אחרת. בראש השנה אנו מקבלים את הכוחות לשנה החדשה. לאחר שקיבלנו את הכוחות החדשים, עלינו ללמוד להפנים ולהפעיל כוחות אלו באופן טוב וטהור, כשמגמתנו שבימי שנה השגרתיים והרגילים נופיע את כוחותינו מתוך דבקות בה'.
אולם, כמו כל דבר חדש שלומדים בחיים, כדי לדעת להופיע את הכוחות החדשים באופן הטוב והראוי, עלינו לתרגל זאת קודם.
משל למה הדבר דומה לחיילים היוצאים להילחם. לפני המלחמה, עליהם לתרגל רבות את אופן השימוש הנכון בנשק ועוד ועוד. גם בתרגילים – קודם עושים תרגיל 'יבש', כלומר תרגיל שבו רצים וקופצים עם הנשק בלי לירות בו בפועל, כי עדיין חוששים שירי יסכן את חיי שאר הלוחמים. רק לאחר שברור שהחייל עשה תרגיל 'יבש' טוב ואין סכנה, עושים תרגיל 'רטוב', שבו יורים בפועל.
הנמשל לכך הוא, שיום כיפור הוא התרגיל ה'יבש', וסוכות הוא התרגיל ה'רטוב', וימי החול הם המלחמה בפועל. ונבאר.
מסכת יומא חותמת - "אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מיטהרין מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר (יחזקאל ל"ו) וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם, ואומר (ירמיה י"ז) מקוה ישראל ה', מה מקווה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל".
כלומר, רבי עקיבא משווה את טהרת יום כיפור לטבילה במקווה, והוא מביא לכך כמקור חלק מהפסוק "מקווה ישראל ה' – מושיעו בעת צרה". עיון בפסוק שממנו למד רבי עקיבא, מעלה תמיהה גדולה – הרי כוונת המילה 'מקווה' בפסוק היא מלשון תקווה, שהתקווה של עם ישראל היא שה' יושיע אותנו בעת צרתנו, ואין הכוונה למקווה מים מטהרים? ומדוע רבי עקיבא שינה מפשט לשון הכתוב?
דומה שרבי עקיבא מלמד אותנו כאן שני עניינים –
א. טהרת יום כיפור עניינה לתת תקווה להמשך השנה, וכפי שכתבנו כאן שמהותו של יום כיפור הוא לא רק כפרה על העבר, אלא נתינת תקווה להמשך השנה.
ב. טהרת יום כיפור דומה לטבילה במקווה מים. אמירה זו שיום כיפור דומה לטבילה במים, ובחינת ההבדל בין יום כיפור לסוכות תבאר לנו את מהותם של ימים אלו.
לגבי סוכות, ידועים דברי הגר"א על הפסוק "בשלם סוכו ומעונתו בציון", שיש דמיון בין מצוות הסוכה (סוכו) למצוות ארץ ישראל (ציון), שאלו שתי המצוות היחידות שאדם נכנס אליהם עם הנעליים.
לעומת זאת, במקווה האדם פושט את נעליו, ונכנס למצווה ללא הנעליים.
כלומר, ביום כיפור אנו משילים מאיתנו את הנעליים והבגדים, כלומר משילים את החיים החומריים והחיצוניים, ופוגשים את ה' רק בחלקים הרוחניים שלנו.
לעומת זאת, בסוכות אנו כבר מתעלים ופוגשים את ה' גם עם הנעליים, כלומר פוגשים אותו גם בחיים החומריים, כי בסוכות היהודי "אוכל ושותה וישן ומטייל בסוכה", כלומר כל החיים הרגילים וחומריים הופכים למצווה.
נמצאנו למדים, שביום כיפור אנו מתרגלים 'על יבש', חיים עם ה' רק בחלק הרוחני. בסוכות אנו כבר מתרגלים 'על רטוב', חיים עם ה' את כל מרחבי החיים. ואחר כך הולכים לשנה הרגילה, וחיים עם ה' בעצם החיים.
שנזכה לחוש את ה' תמיד...
חג שמח!
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
משמעות המילים והדיבור שלנו
הלכות יום טוב שחל במוצאי שבת
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד גמרא?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך עושים קידוש?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
