ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
הרמב"ם (הלכות מלכים פרק י הלכה ב) פוסק שאין עונשים חרש שוטה או קטן נכרי.
עולה כאן מחשבה מעניינת שאיננו בהכרח ערים לה: יש מושג של 'קטן' נכרי.
לכאורה מושג זה אינו אמור להפתיע אותנו: הנכרים מצווים בשבע מצוות בני נח. על פניו קשה לצפות מתינוק בן יומו לקיים את המצוות, להאמין בקב"ה ולהקים מערכת משפטית ועוד. עולה השאלה באיזה גיל הקב"ה מצפה מבני נח לשמור מצוות.
נשים לב שהרמב"ם אינו עונה ישירות על שאלה זו: הוא קובע שבן נח 'קטן' אינו נענש. אך אינו מפורש באיזה גיל הוא יוצא מכלל 'קטן' ונעשה גדול.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
71 - חמדת הברכות: בצילו חימדתי וישבתי
72 - חמדת הברכות: בר מצווה לבני נח
73 - חמדת הברכות: ברכת השוקולד
טען עוד
במסכת נזיר (דף סב ע"א) מביאים את דרשות חז"ל המורות על כך שגם נכרים יכולים לנדור ולנדוב כישראל. הגמרא מביאה דרשה "איש כי יפליא נדר" – לרבות את ה'מופלא הסמוך לאיש'. כלומר – לאפשר גם למי שטרם מלאו לו י"ג שנה לנדור, בתנאי שהוא מבין את משמעות נדרו. הגמרא מעירה שלפי חלק מהתנאים אין תוקף לשבועת קטן מן התורה (גם אם הוא מופלא סמוך לאיש). הגמרא אומרת שלפי שיטתם, דין זה יחול רק על 'מופלא סמוך לאיש' נכרי.
ראה זה פלא: עולה שיש מחלוקת תנאים אם ישראל שטרם מלאו לא י"ג שנים יכול לנדור. אך אין חולק שנכרי שטרם הגיע לגיל י"ג יכול לנדור!
בהמשך הסוגיה מוצג הצד השני של אותו המטבע – לומדים מהפסוק שנכרי גדול שאינו מבין את מהות הנדר, נדרו אינו נדר.
אם כך, לפי שיטות התנאים הללו יש שני הבדלים בין נדריו של ישראל ושל נכרי:
א. נכרי קטן המבין את נדריו – נדריו תקפים.
ב. נכרי גדול שאינו מבין את נדריו – אין נדריו תקפים.
הראשונים מציגים תימוכין לכך שיתכן שדינו של קטן נכרי יהיה חמור יותר מדינו של קטן ישראל. אך הרא"ש אומר אמירה מעניינת. הוא תולה את הדברים בעתיד: ישראל עתיד להתחייב במצוות ואיסור "לא יחל דברו" יחול עליו. הנכרי לעולם לא יגיע למידה זו, ועל כן אין טעם להמתין.
ולכאורה יש לשאול – מדוע זה משנה? מדוע זה שהנכרי אינו עתיד להגיע לכלל 'בל יחל' מחייב אותו לקיים את נדריו מוקדם יותר?
קרן אורה (על אתר) מציע שבעצם אין לבן נח גיל חיוב מוגדר. הוא מציע את המהלך הבא: בן נח מתחייב גם ללא התראה. אם התראה נועדה לוודא שהמותרה מודע לכך שהוא עובר על עבירה, הרי שהמשמעות היא שבן נח מתחייב גם ללא מודעות לכך שהוא עובר על איסור. ישראל קטן פטור ממצוות מכיוון שאין לו מודעות מספקת לקיום מצוות. אך בן נח מתחייב גם ללא מודעות, ולכן הוא מתחייב עוד לפני גיל המצוות (ברם, ביחס לנדרים יש צורך שיבין את מעשיו, אחרת אין תוקף לנדר).
אך הוא מציין שלכאורה מסקנה זו סותרת את דברי הרמב"ם, הפוסק שנכרי קטן פטור. על כן הוא אומר שיש להבחין בין קטן ישראל וקטן נכרי. ביחס לישראל התמעט קטן מגיל י"ג, ואילו ביחס לנכרי התמעט קטן שאינו בר דעת.
הנצי"ב (בפירושו מרומי שדה על אתר) האור שמח (איסורי ביאה פרק ג הלכה ב) והמנחת חינוך (מצווה קצ אות ה) מקבלים את מסקנת דבריו, אך ללא הדיון הראשוני. הם אומרים שביחס לבן נח אין את ההלכה למשה מסיני הדוחה את חיוב המצוות עד לגיל שלוש עשרה. בהעדר הלכה למשה מסיני, נותרנו עם ההגדרה האנושית – אדם נחשב בר דעת כאשר הוא מבין את משמעות מעשיו.
נשים לב שזה מבאר גם את החלק השני של הסוגיה: נדרו של נכרי הקטן מגיל שלוש עשרה חל אם הוא מבין את נדרו; ונדרו של נכרי הגדול מגיל שלוש עשרה אינו חל אם הוא אינו מבין את נדרו. ביחס לנכרי מעניין אותנו דבר אחד בלבד – האם הוא מבין את נדרו.
דברים אלו עושים לנו סדר בסוגיה, אך הבחנה זו עדיין דורשת ביאור: מדוע שתהיה הבחנה שכזאת בין ישראל ובני נח?
בכדי לענות על שאלה זו, לכאורה יש מקום להעלות תמיהה הפוכה:
אנו בעצם אומרים שיתכן שנער הקטן מגיל שלוש עשרה הוא בר דעת דיו בכדי להבין את נדרו, ועל פניו הוא עשוי להיות בר דעת דיו בכדי לקיים את שאר המצוות. באה ההלכה למשה מסיני וקבעה שאף על פי כן, הוא אינו מצווה לקיים את המצוות.
אם מעשית הוא בר דעת, מדוע הוא פטור מן המצוות?
לכאורה יש לבאר את הדברים כך:
הקב"ה בחר בעם ישראל בכדי לקיים את רצונו. בכדי לקיים את רצונו כראוי, עלינו לעמוד במאבק בין יצר הטוב ויצר הרע, ולבחור בטוב. המאבק הזה מקבל משמעות כאשר אדם מגיע לגיל מצוות. קודם לכן אין מאבק משמעותי בין יצר הטוב ויצר הרע.
לעומת זאת, מבואר במספר מקומות שמטרת מצוות בני נח היא לקיים את העולם. מצוות בני נח תובעות מוסר בסיסי המאפשר לנהל חברה תקינה. ביחס אליהם, לא מדובר ברצון אלוקי נשגב, אלא ברצון פשוט – שהעולם יתנהל.
אם הדברים נכוחים, ההבחנה ביחס לגיל מצוות מובנת גם היא:
משמעות עבודת ה' של איש ישראל מקבלת תוקף כאשר הוא נמצא בתוך המאבק היצרי. ביחס אליו הורה לנו משה רבינו מפי הגבורה שמאבק זה מקבל משמעות בגיל שלוש עשרה.
לעומת זאת, תפקידו של בן נח הוא לקיים את החברה. המאבקים הפנימיים שלו אינם נשוא קיום מצוות בני נח. מעת שהוא יכול להבין אותם ולעמוד בהם, עליו לקיים אותם.
ראוי לציין שבנחל יצחק (סימן ז ענף ב) מבקש להרחיב ולומר שגם ישראל קטן חייב במצוות שמקיימות את העולם. הרב אשר וייס חולק על הרחבה זו, מפני שהלכה למשה מסיני שישראל קטן אינו חייב דבר. לפי הדברים הנ"ל יש מקום להבין את משמעות דברי הנחל יצחק: אמנם עבודת ה' שבקיום המצוות מתחילה מגיל שלוש עשרה, אך מעבר לכך על כל אדם המסוגל לכך לעשות כדי יכלתו בכדי לקיים את העולם.
ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה הכל אסור בתשעה באב?!
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תהיו חמים!
מה עניינו של ט"ו בשבט?
האם מותר לפנות למקובלים?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה עובדים כל כך קשה לפני פסח?
איך עושים קידוש?
איך מותר להכין קפה בשבת?
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
