ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
נפסק בהלכה כי ראוי לכל ירא שמים להיות מיצר ודואג על חורבן המקדש. ובספר חידושי הרי"ם על התורה כותב כי הלכה זו מודגשת במיוחד לכל ירא שמים, ומי שאינו כזה ידאג בראש ובראשונה לעצמו לבנות את שיעור קומתו הרוחנית, ולדאוג על מקדשו הפנימי של האדם. והוא האמור "זה אלי ואנוהו" וכפירוש רש"י: אונקלוס תרגם לשון נוה "ואבני לה מקדשא", שהאדם עצמו יהיה מקדש לשכינה ובכך נהיה כלי נאה לפני ה', לא רק נוי חיצוני אלא נוי פנימי, שופריה דיעקב ושופריה דיוסף, ויש קשר בין תורה למקדש, שאין להסיח דעתנו מהם.
בגיל הצעיר עיקר הדגש מיוחד ל"את הנפש אשר עשו בחרן", להיבנות ולהתגדל בתורה. אמנם נכון שיש גם לעסוק בחסד, אבל אין הכוונה להפסיק מהלימוד, הראש צריך להיות מונח בתורה, ולא להסיח דעת ממנה (עי' רא"ש תחילת מסכת תמיד), להתגדל עוד ועוד, להיות תלמיד חכם, לפתח את השכל ואת הלב - והכוונה לשכל של התורה - ומכח העיון נצמח לאדם דעת של תורה (כמו שכתב הרמב"ם בפירוש המשניות בחגיגה, וכרבינו אברהם מן ההר שם). באגרות הרמב"ן בשם רב האי גאון כתוב שלא תמצא מדות טובות אלא במי שעוסק בתורת רבינא ורב אשי, ובמכילתא יש ביטוי - "ניתנה תורה וכל כליה", כל מקצועות התורה יונקים מהש"ס, (ולכן מי שנמצא בתהליך גידולו בתורה ישנם לגביו הלכות אחרות בנוגע להפסקות בלימוד, עי' 'מורשה' עמוד קצ"ג).
הגיל הזה שלכם זו נקודת התחלה, "הרחב פיך ואמלאהו - ההוא בדברי תורה כתיב". בהמשך החיים נתקלים בכל מיני עניינים שיש להתמודד איתם, אבל בגיל הנעורים - תורה! ללכת ללמוד בישיבות (שהורתן ולידתן בקדושה...), הרמי"ם שמכירים אתכם יוכלו להדריך אתכם גם בעניינים אישיים ובבעיות אישיות שכולנו נפגשים בהם, הכל מתוך תורה. כיום, שלצערי יש גם לי לדאוג על כמה וכמה דברים ועניינים, על כן אני מרגיש צורך גם להיפגש עמכם לדבר על הנושא הגדול הזה. אבל לו הייתי עכשיו בגילכם מסופקני אם הייתי באמת מפסיק באמצע הלימוד הרי זה שיגעון להפסיק באמצע. ישנם כאלו שמתלבטים האם אצליח בלימוד וכו' וכו', התשובה לכך היא, הִכנס פנימה, תנשום את הלימוד ואת התורה בעצמך, בפנימיותך לא בהסתכלות מבחוץ, לא מתוך שבוע ישיבה, גם בני ישראל במעמד הר סיני יַראו מן האש הגדולה (עיין תוס' שבת פ"ח) אולם קיבלו תורה ונהיו לעם.
כשחוזרים התלמידים לביתם צריך להיזהר ביותר בענייני כיבוד אב ואם. לגבי התלמידים זהו בבחינת הלכות חג בחג, הלכות הקשורות בכל עת ובמיוחד בזמן המנוחה, וגם ההורים בוודאי יודעים לתת לבניהם את הזמן על מנת להפנים פנימה את רכושם הרוחני שקלטו במשך השנה, ולעודדם להמשך הזמנים החדשים, והישיבות אליהם הם פונים.
ויהי רצון שנזכה ללמוד וללמד, לשמור ולעשות את כל דברי תלמוד תורתך באהבה, וימים אלו יהפכו לכל בית ישראל לששון ולשמחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
