בית המדרש

  • מדורים
  • הרב אברהם שפירא
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב אברהם אלקנא שפירא זצ"ל

אש של תורה

חיוניות עצומה של אהבת תורה ושמחתה שהקרינה בכל עת.

undefined

הרב אברהם לוי מלמד

ב חשוון תשס"ח
3 דק' קריאה
לדמותו של מורנו ורבנו הגר"א שפירא זצ"ל
במשך עשרות שנים נישא השם "ר' אברום" בהערצה רבה בקרב עולם הישיבות הירושלמי, הציוני דתי, בעולם הרבנות ובבתי הדין הרבניים.
ר' אברום שפירא היה חלק מנופה של ישיבת "מרכז הרב" במשך יובל שנים, עמוד התורה וגדול התורה אשר הרביץ תורה עשרות בשנים בשיעורי תורה, בתשובות לשאלות, ומעבר לכל בהקרנת דמותו הגדולה של ענק תורה, החי באש של תורה וקדושה בכל שעות היממה.
העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה. ואכן, מהתמדה גדולה בתורה בילדותו, גידול אצל גדולי ישראל וירושלים בימי נעוריו, ואחר כך בהתקשרותו למשפחת הרב רענן זצ"ל ומשפחת מרן הראי"ה קוק זצ"ל (הוא היה גיסו של הרב נתן שלום רענן, חתן מרן הראי"ה זצ"ל), זכה לחסות בצילם של גדולי ישראל בדורנו, להמשיך את דרכם הגדולה, ולהיות בעצמו נושא דברה של תורה, תורת ארץ ישראל.
הרב שפירא היה אש של תורה. הייתה בו חיוניות עצומה של אהבת תורה ושמחתה שהקרינה בכל עת. מאור הפנים המיוחד שלו הקרין בכל עת. השמחה המיוחדת בעת אמירת שיעורי התורה הקרינה על כל השומעים. הוא היה ארי של תורה ושל גבורה אשר ממנו יצאה תורה: מחידושי תורה עמוקים ועד הדרכות הנוגעות לכל תחומי החיים. ואחר כך נתעלה בקודש ועלה לשמש ברבנות הראשית לישראל כרבה הראשי של ארץ ישראל, ועסק בענייני כלל ישראל וארץ ישראל והדרכתם הנכונה על פי תורת אמת, תורת אלוקים חיים.
אין זה מקרה שהפסק האחרון הציבורי הידוע של מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל היה הפסק שלא להשתתף בעקירת יישובי ישראל בחבל קטיף ובצפון השומרון (וכן המסמך האחרון שחתם לפני כניסתו לבית החולים היה נגד התוכניות לוותר חס וחלילה על חלקים מארצנו הקדושה), כי הוא היה נושא דיגלה של ארץ ישראל לאחר פטירתם של שני גדולי ישראל ענקי הרוח, מרן הרצי"ה קוק זצ"ל וראש הישיבה הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל.
היה הוא נושא דברה של ארץ ישראל ומחזק גיבוריה וחלוציה אשר ביהודה, שומרון וחברון. כן קרא להשתתף בבחירות האחרונות, ושלל את הגישה של ההימנעות מבחירות. יש לנו ערבות ואחריות לכלל ישראל, וחייבים אנו לעשות הכל כדי לחזק את הצביון היהודי והתורני של מדינת ישראל.
כנער שלמד ב"ישיבת ירושלים לצעירים" בצידה של ישיבת "מרכז הרב" זכיתי מעט להתחמם מהאש הגדולה של רבנו. זכורה לי היטב "ברכת הכוהנים" המיוחדת שלו בתפילת שחרית, בחיות ובקול גדול ובעוצמה גדולה הנובעים ממקור הברכה לברך את עמו ישראל באהבה. וכן כשהיה מסיים את תפילת שחרית והיה הולך לכיוון היציאה (היה הולך דרך המדרגות) היינו מיד קמים שהרי ל'גדול הדור' קמים כמלוא עיניו. הוא היה הולך בזריזות ובנחישות כאדם היודע לאן דרכו, להמשיך עבודת הקודש של לימודה של תורה, הגדלתה והאדרתה.
זהו כוחה של תורה הנותנת חיים, צעירות ורעננות ללומדיה ועוסקיה.
צעיר היה כל ימיו והתקיים בו "וכימיך דבאך", שכל ימיו היו צעירים. וכפי שהתבטא אחד מבוגריה של ישיבת "מרכז הרב" שהוא היה ה"צעיר" שבינינו
מו"ר ר' אברום שפירא המשיך כראש ישיבת "מרכז הרב" כחצי יובל שנים לאחר פטירת מרן הרצי"ה קוק זצ"ל, וזכה לגדל דור של תלמידי חכמים גדולי תורה ויראה המפיצים אורה של תורה במוסדות החינוך, בישיבות וביישובים ובכל רחבי ארץ ישראל. עוצמתה הפנימית של התורה אשר קרנה ממנו, חיזקה ונתנה את הכוח והרוח לכל התלמידים ובוגרי ישיבת "מרכז הרב" להמשיך בכל עוז ותוקף במשימת הקודש להגדיל תורה ולהאדירה, להיות דבקים בה, מתמידים בה, עמלים בה, ומתוך כך מאירים אורה לעם ישראל.
יהי רצון שהתעלותו למרום של מורנו ורבנו הגדול תביא להתעוררות לתורה ויראת שמים, לחיזוקה של תורה, התמדתה ועמלה, ומתוך כך להופעת הגאולה השלימה לעם ישראל בארצו.


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il