ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נפתלי בן גילה
רבה של לובלין חש בהלך הזקן, ציווה על העגלון לעצור את העגלה, והזמין אליה את ההלך. לאחר שעלה הזקן והניח את שקו בעגלה, חזר הרב לפלפל בהלכה עם הדיין היושב לידו. הם התווכחו והתחדדו בסברא של תוספות ובדיוק מסוים ברמב"ם. הרב דובריש סיפר לדיין על דברי רמב"ם מופלאים שאין להבינם כלל. הדיין ניסה להסביר את הרמב"ם, והרב סתר את דבריו מיד.
דממה השתררה במרכבה. שני המתפלפלים לא שמו לבם לזקן שביקש מהעגלון שיעצור לו כעת כי דרכו נפרדת מדרכם. כאשר קם, פלט, כבדרך אגב, כי לפי משנה מסוימת במסכת טהרות, דברי הרמב"ם מובנים מאוד.
הרב דובריש קפץ ממקומו. כל הדרך לא שם לבו כלל להלך הזקן, שחשבו לאיש קשה-יום שבקושי מכיר חומש, ולפתע הוא שומע מפיו, בדרך אגב, חידוש עצום שרק גאון עצום יכול לחדש. הרי עידן ועידנים שהוא עמל להבין את דברי הרמב"ם הללו, וכבר הציע את הקושיה בפני גדולי הדור שלא הצליחו ליישבה, והנה זקן עני ואלמוני מפצח את התעלומה כלאחר יד...
הרבי מלובלין רצה לעכבו, לתהות על קנקנו ולהשתעשע עמו בדברי תורה, אבל הזקן סרב, ואמר כי הוא ממהר לדרכו.
"תגידו לפחות מה שמכם", התחנן הרב.
הזקן השיב "אלעזר השתוי", ונעלם בין השיחים הקוצניים...
אותו הלך זקן היה חסיד של הרבי מקוצק. כאשר הגיע לחצר הרבי, לא סיפר לאיש על פגישתו עם הרב מלובלין, שהיה ידוע בהתנגדותו העזה לחסידים בכלל ולחסידי קוצק בפרט.
באותה עת הגיע אל הרב מלובלין חסיד קוצק צעיר, וביקש שימנהו למשרת שוחט ובודק שהתפנתה. הרב אמר בתוקף: "שוחט צריך להיות תלמיד חכם ובקיא בהלכה, למדן שיש לו המלצה מרב גדול בתורה!".
החסיד נפל לחלישות דעת, ואז פגש בקוצק את אלעזר מביאליסטוק. כדי לפרוק את צערו, שח לו על התנגדותו של הרב מלובלין למנותו לשוחט. אלעזר אמר לו: "אתן לך כתב המלצה לרב של לובלין. זה יעזור!".
החסיד צחק בפה מלא. מי מכיר את ר' אלעזר מחוץ לכותלי בית-המדרש של קוצק? הרי חסידי קוצק שנואים ביותר בביאליסטוק, ומה תועיל המלצתו?! אולי זה טוב כמהתלה פורימית, אבל מה לעשות שפרנסת משפחתו ופרנסת משפחת שארו, השוחט המנוח, תלויים לו מנגד...
החסיד התהלך מספר ימים בקוצק כשהוא אובד עצות. בלית ברירה פנה שוב לר' אלעזר. זה רשם לו דבר-מה על נייר, ותחבו במעטפה. החסיד הודה לו בחיוך, כשהוא חושב בלבו: אם המלצתו לא תביא לי את המשרה המיוחלת, לפחות תגרום לקצת בדיחות הדעת...
מרוב סקרנות הוא פתח את המכתב, ועיניו חשכו. בסיומו של כתב ההמלצה נחתם: "אלעזר השתוי"...
כמובן, החסיד החליט שלא למסור את המכתב, הרי לשם מה יעשה מעצמו צחוק ויושם ללעג וקלס? הרב דובריש יחשוב כי הוא מטורף המביא לו מכתב מאדם שתוי. הוא בא ללובלין מיואש לחלוטין, מקפיד בלבו על הרב ושבעת טובי העיר על כך שעליו להסתיר את זהותו בפניהם כחסיד קוצק ולהביא מכתבים מרבנים מפורסמים.
החסיד נואש לחלוטין מהמשרה המיוחלת, והחליט שלפחות יתנקם ברב כאשר יביא לו מכתב המלצה משיכור אלמוני, וכך יוכיח לו שאין הוא מחשיב את הרבנים המתנגדים...
לאחר שמסר את המכתב לשמשו של הרב דובריש, חמק במהירות מהבית. הוא החל לחשוב שהרב יקפיד עליו מאוד ויצווה לעשות בו שפטים, ולכן רץ במהירות ברחוב, מבלי שאיש רדף אחריו.
כעבור כמה ימים קיבל החסיד, לתדהמתו, מינוי מרבהּ של לובלין להיות שוחט ובודק. פרנסי העיר התנגדו בטענה שמדובר בקוצקאי, אבל הרב דרש בתוקף כי יקבל את המינוי, מפני ש"גאון אדיר המליץ עליו"...
החסיד הצעיר עשה את דרכו לקוצק מלא השתאות, ומיהר להיפגש עם ר' אלעזר כדי לדעת מה פשר החתימה התמוהה וההמלצה שבאה בעקבותיה. החסיד הוותיק השתיקו, ואמר בחיוך: "אם תגלה שהרב מלובלין טועה בי, יגלו אחרים שהוא טעה בך..."
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?













