ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק א
פרק א, פסקה ט
התכלית היא יחוד האור האלהי הכללי והאור הלאומי, יחוד שהיראה כלולה בו באהבה.
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
זיווגא שלים דכנסת ישראל בקודשא בריך הוא היינו השתוות הרצון שמתגלה באומה בכללה, ביסוד נשמתה, עם התגלות הנטיה האלהית ביסוד ההויה בכללה. וכל שיוצא יותר אל הפועל התגלות כנסת ישראל, ושיוויה אל האור האלהי של חפץ שלמות ההויה, כן ההתאמה יותר נפלאה. וכל פעולה טובה שנעשית מכל אחד מישראל מכשרת את היחיד ואת הכלל להתנשא אל ההתאמה העליונה הזאת, והתנשאות ההתאמה מכשרת יותר את הגילוי של הנטיה האלהית בכלל ההויה ושכלול שלמותה, ונותנת עז לאלהים. ובמעלה העליונה של כנסת ישראל לא יש שום הפרש בין הנטיה שמתגלה ע"י ההשפעה של החיים האלהיים בכלל ההויה למה שהוא מושג בכללות האומה. ולשם זה אנו שואפים בכל פעלינו: יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, ומתלבשים אנו אהבה ע"י הנטיה הקוסמית בכללות ההויה, שהיראה בטלה בה לגבי האהבה, כי כללות ההויה רחוקה היא משינויים לרעה, רק "עז וחדוה במקומו", ומצד כנסת ישראל הננו מתלבשים ג"כ יראה, שלא יסתם האור ממנה, ובהתנשאנו ליסוד היחוד הננו מתמלאים אהבה ויראה בחוברת אחת, והכח הנעלם החודר בפנימיות ההויה ובכל הנשמות, העולה למעלת כל המגמות, פועל עלינו באור אחדותו, בשם כל ישראל.
יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה
זיווגא שלים דכנסת ישראל בקודשא בריך הוא היינו השתוות הרצון שמתגלה באומה בכללה, ביסוד נשמתה, עם התגלות הנטיה האלהית ביסוד ההויה בכללה. וכל שיוצא יותר אל הפועל התגלות כנסת ישראל, ושיוויה אל האור האלהי של חפץ שלמות ההויה, כן ההתאמה יותר נפלאה.
כאמור למעלה, מסעיף ז' ואילך הרב התחיל לבאר את המושגים של "אורייתא קודשא בריך הוא ושכינתיה חד הוא". בסעיף ז' התייחס הרב לאורייתא וקודשא בריך הוא, וכאן הוא מתייחס לקודשא בריך הוא ושכינתיה, מושג אותו אנו מזכירים לפעמים קודם עשיית דברים שבקדושה.
כותב הרב שכוונת הביטוי "קודשא בריך הוא" בהקשר זה היא הנטיה האלוקית, שנמצאת ביסוד ההויה בכללה. כבר הסברנו שיסודה של כל הויה שיש בעולם הוא רצון ה' הטמון בעצם בריאתה על ידו, וממילא כל הויה יכולה להיות מחוברת לאותו רצון, שהוא הדבר השלם ביותר שיש, האור הראשון שהתגלה בעולם, והוא הבסיס לכל מציאות שהיא. כל הויה, כשהיא עומדת לעצמה, הינה מאוד מוגבלת ומצומצמת מעצם היותה נבראת, ועל כן לא ניתן לראות את האור הגדול הזה בכל מציאות, אלא אם כן מתייחסים אל המציאות הזו כחלק מכלל ההויה. רק אז יכול להתגלות בה אותו אור אלקי אינסופי. זהו פירוש המושג קודשא בריך הוא - לכל דבר בהויה יש שייכות לאור האלקי הזה, והמשמעות של התגלות קודשא בריך הוא היא, שהמציאות הזו היא חלק מכלל ההויה. ומה היא "שכינתיה" ? זו כנסת ישראל . כשם שהקדוש ברוך הוא ברא את כלל ההויה, הוא ברא גם מציאות שנקראת "כנסת ישראל", והיא מתגלית בצורה של אומה בעולם הזה, אומה בעלת נטיות ותכונות מסוימות, בעלת נשמה. חלק עיקרי במהותה של כנסת ישראל הוא כלות נפשה לאלקים, הרגשת המתק והנעם העליון בעומק נשמתה. זוהי אומה שאינה יכולה לסבול דברים חלקיים, ועל כן היא נמשכת כמו מגנט אל דברים אלקיים, אל האור הכללי הבלתי מוגבל.
כיון שמהות נשמתה של כנסת ישראל היא התשוקה לזיווג עם קודשא בריך הוא, עלינו לשאול – מדוע בכלל הם נחשבים כשני אורות נפרדים, שצריך לזווגם? ניתן לבאר זאת בשתי אפשרויות:
א. אכן בשורש נשמתה של האומה קיים חפץ לכלות נפשה לאלקים, אך בסופו של דבר היא מתלבשת בלבושים טבעיים, כאומה מן העולם הזה, ועל כן יש לה שפה משלה וקוי-אופי משלה המחברים אותה אל הטבעיות. נמצא שהקושי של הזיווג נובע מכך שקודשא בריך הוא כל כולו אור כללי, לעומת כנסת ישראל המתלבשת כאומה טבעית מוגבלת. בקושי זה עוסק סעיף י.
ב. כאן הרב אומר "... ביסוד נשמתה". כלומר, נראה שכאן מדובר על קושי אחר, שאינו נובע מהלבוש של האומה אלא דוקא מיסוד נשמתה של האומה, שהוא כלות נפשה לאלקים. עם ישראל נמצא בעולם הזה ונפגש בהויה, כשבעצם ההויה חסרה השלמות האלקית. אולם, התכונה הפנימית של עם ישראל איננה התעסקות בעולם הזה ותיקונו, להביא את כל ההויה למצב של שלמות הכוללת את כל חלקיה, אלא הוא רוצה להתעסק בתכונות הפנימיות שבקרבו, כמו התשוקה לאלקים (גם בסעיף ה' מצאנו שהרב מפריד בין האהבה העצמית של ישראל לבין אהבת כנסת ישראל את ההויה כולה). ההגעה למצב שבו אין סתירה בין שני הדברים, וההתעסקות עם הנשמה הפנימית שלנו תתאים להתעסקות עם יסוד ההויה, היא העבודה של זיווג קודשא בריך הוא ושכינתיה. כביכול אפשר לומר שכנסת ישראל היתה רוצה מצד עצמה רק להתפלל כל היום ולהיות דביקה באלוקות ללא הפסק, אך תכליתה היא לגלות את הטוב והשלמות בכל ההויה כולה, וזוהי התגלותה בפועל בעולם הזה.
וכל פעולה טובה שנעשית מכל אחד מישראל מכשרת את היחיד ואת הכלל להתנשא אל ההתאמה העליונה הזאת, והתנשאות ההתאמה מכשרת יותר את הגילוי של הנטיה האלהית בכלל ההויה ושכלול שלמותה, ונותנת עז לאלהים.
בחסידות משתמשים רבות במושג "עוז לאלהים", בו סיים הרב את המשפט. כביכול, הקדוש ברוך הוא צריך אותנו, את עבודתנו, כדי שהוא יוכל להתגלות בעולם 1 . כשעלה ברצונו של הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם הוא רצה שיתגלה בו האור הזה. לישראל כאומה ניתן הכוח והתפקיד להיות שליחים או שותפים לקדוש ברוך הוא להכשיר את העולם, כדי שהנטיה האלקית תוכל יותר להתגלות בו.
המעלה העליונה – איחוד מוחלט
ובמעלה העליונה של כנסת ישראל לא יש שום הפרש בין הנטיה שמתגלה על ידי ההשפעה של החיים האלהיים בכלל ההויה, למה שהוא מושג בכללות האומה. ולשם זה אנו שואפים בכל פעליו: יחוד קודשא-בריך-הוא ושכינתיה, ומתלבשים אנו אהבה על ידי הנטיה הקוסמית בכללות ההויה, שהיראה בטלה בה לגבי האהבה, כי כללות ההויה רחוקה היא משינויים לרעה, רק "עז וחדוה במקומו", ומצד כנסת ישראל הננו מתלבשים גם כן יראה, שלא יסתם האור ממנה, ובהתנשאנו ליסוד היחוד הננו מתמלאים אהבה ויראה בחוברת אחת, והכח הנעלם החודר בפנימיות ההויה ובכל הנשמות, העולה למעלת כל מגמות, פועל עלינו באור אחדותו, בשם כל ישראל.
בחלק הראשון של הסעיף הרב עסק בזיווג כנסת ישראל וקודשא בריך הוא, ברצון לגלות את האור האלקי בעולם הזה. אולם, במעלה העליונה של כנסת ישראל לא מדובר על השאיפה של עם ישראל לגלות את האור האלוקי, אלא כנסת ישראל כלל אינה מחולקת מהאלקות. כלומר, יש מצבים בהם אנו כל כך מפשיטים את הלבוש הלאומי עד שהוא הופך ללבוש אלקי, ואז נהיה מצב של ייחוד. תיאור זה דומה לתיאור החיבור בין איש ואשה, שמתחיל ברצון להיות יחד, והתוצאה היא היותם מציאות אחת. מכוח פעולת הזיווג מגיעים למצב הסופי של האחדות.
משמעות האחדות בין האור האלוקי לבין העולם הזה אינה שהאור האלוקי עצמו מתלבש במלבושים נגלים, אלא שהוא מתגלה בעולם הזה, מקרין עלינו ופועל את פעולתו.
בנים, עבדים ואחים
הרב אומר שהמצב של האחדות השלמה מתגלה ביחס שבין האהבה ליראה. אנו פוגשים שלוש מערכות יחסים שיש בין כנסת ישראל לקדוש ברוך הוא: א. בחינת עבדים. ב. בחינת בנים. ג. בחינת אחים, שזו בחינת האחדות השלמה עליה מדבר הרב בסעיף זה. ונפרט:
א. עבדים – "כי לי בני ישראל עבדים" 2 . במדרגה זו אין לנו מציאות עצמית, וכל מציאותנו נובעת מהאור האלקי. האור האלקי הוא אור אינסוף, וכדי להתקרב אליו אנו צריכים להתבטל כלפיו, כיון שאנחנו מוגבלים מאוד. התבטלות זו נעשית על ידי היראה: אנו לא יכולים לתת למציאות שלנו לבוא לידי ביטוי, כדי שלא תסתור את האור האלוקי. בחינת העבד היא ביטול העצמיות באופן מוחלט. היראה מרחיקה ומדחיקה את האורות הקטנים בפני האור האינסופי.
ב. בנים – "בנים אתם לה' אלוקיכם" 3 . אנחנו כבר מגיעים להכרה שהקדוש ברוך הוא אוהב אותנו. כלומר, הקדוש ברוך הוא נטע בנו תכונות אלקיות, ומבחינת הקדוש ברוך הוא אנחנו כביכול נציגיו בעולם, אחראים לגלות את מציאותו בעולם. כשאנו נזכרים בכך אנו באים לידי אהבה. גם בבחינה זו האדם עדיין נותן מקום לעצמו, אלא שבשונה מהיראה - כדי להתקרב לקדוש ברוך הוא האדם מבטל את עצמו, אלא רואה את עצמו כבן של הקדוש ברוך הוא. לפי תפיסת המהר"ל 4 , עיקר עבודת התפילה היא שהאדם נעשה כעבד . בחינת הבן שייכת יותר לתורה, עליה אמרו חז"ל "אנא נפשית כתבית יהבית" 5 , ובלימודה אנחנו יכולים להרגיש שהקדוש ברוך הוא מקרב אותנו אליו.
ג. אחים – "למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך" 6 , "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" 7 . הזוהר אומר שהאחים הם הקדוש ברוך הוא ועם ישראל שיושבים יחד 8 . זו המדרגה של מציאות של בית המקדש, של השראת שכינה, של ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה. אנו מגיעים למדרגת מקומו של הקדוש ברוך הוא. בשתי המדרגות הראשונות אנו נמצאים בבחינת 'רצוא ושוב' 9 - האהבה אינה כוללת את היראה. אנו מצויים תמיד במתח שבין היותנו בנים להיותנו עבדים. גם במדרגת הבן יש צורך להיות 'קצת' עבד, וגם במדרגת העבד יש צורך להיות 'קצת' בן. כאן אנו מתנשאים למדרגה כל כך כללית, שבה האהבה אינה מוגבלת, ועל כן היא יכולה לכלול את היראה. תחילה מתאר הרב שהיראה מתבטלת כלפי האהבה, אך לאחר מכן הוא מתאר שהיראה והאהבה הן בחוברת אחת.
יש להסביר את דברי הרב, שהיראה היא הכוח שבו האדם נוקט על מנת לבטל כל מיני כוחות חיים, ויראה זו מתבטלת כשמטפסים למדרגה של גילוי הטוב במלואו, כיון שהיא סותרת את הנטייה הטבעית הקיימת ביסוד ההויה, שכל דבר יכול להשתייך לשלמות. היראה שהרב מדבר עליה בהמשך, המחוברת עם האהבה, אינה יראה של צמצום אור, אלא זו יראת הרוממות, במובן שכל אור מחשיב את האחר מתוך הכרה שלכל אחד ישנה ייחודיות משלו. בדרך כלל, פגישה של אדם עם דבר גדול גורמת לו למעט את עצמו על מנת להתחבר לגדלות הזו, אך כאן מדובר על יראה שמביאה רק לידי החשבת האור האחר, ולא לידי צמצום העצמיות. יראה כזו מסוגלת לשמש בחוברת אחת עם האהבה.
^ 1 עיין בפירוש רב ניסים גאון לברכות לב ע"א (נדפס על הדף).
^ 2 ויקרא כה, נה.
^ 3 ויקרא יד, א.
^ 4 נתיבות עולם, תחילת נתיב העבודה.
^ 5 שבת קד ע"א – את עצמי כתבתי ונתתי.
^ 6 תהלים קכב, ח.
^ 7 תהלים קלג, א.
^ 8 פרשת ויקרא, דף ז ע"ב: "פתח ואמר הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, זכאין אינון ישראל דלא יהב לון קודשא בריך הוא לרברבא או לשליחא אלא ישראל אחידן ביה והוא אחיד בהו, ומחביבותא דלהון קרא לון קודשא בריך הוא עבדין הדא הוא דכתיב כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם, לבתר קרא לון בנים הדא הוא דכתיב בנים אתם לה' אלהיכם, לבתר קרא לון אחים הדא הוא דכתיב למען אחי ורעי וגו', ובגין דקרא לון אחים בעא לשוואה מדוריה בהו ולא יעדי מנייהו, כדין כתיב הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד..."
^ 9 על פי יחזקאל א, יד "והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק".
^ 2 ויקרא כה, נה.
^ 3 ויקרא יד, א.
^ 4 נתיבות עולם, תחילת נתיב העבודה.
^ 5 שבת קד ע"א – את עצמי כתבתי ונתתי.
^ 6 תהלים קכב, ח.
^ 7 תהלים קלג, א.
^ 8 פרשת ויקרא, דף ז ע"ב: "פתח ואמר הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, זכאין אינון ישראל דלא יהב לון קודשא בריך הוא לרברבא או לשליחא אלא ישראל אחידן ביה והוא אחיד בהו, ומחביבותא דלהון קרא לון קודשא בריך הוא עבדין הדא הוא דכתיב כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם, לבתר קרא לון בנים הדא הוא דכתיב בנים אתם לה' אלהיכם, לבתר קרא לון אחים הדא הוא דכתיב למען אחי ורעי וגו', ובגין דקרא לון אחים בעא לשוואה מדוריה בהו ולא יעדי מנייהו, כדין כתיב הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד..."
^ 9 על פי יחזקאל א, יד "והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק".
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית

שיעורים בספר יהושע סוד האבנים וחציית הירדן
יהושע פרק ד'
השיעור עוסק בחציית הירדן בספר יהושע ובשילוב שבין הנס להשתדלות האנושית הבא לידי ביטוי בנשיאת ארון הברית בידי הכהנים. דרך ניתוח הקמת שלוש מערכות של 12 אבנים – בירדן, בגלגל ובעבר הירדן – נבחנים היחסים בין אחדות האומה, ייחודיות השבטים וזיקת התורה לאומות העולם.

הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה הלכות הדלקת נרות שבת
השיעור עוסק בטעמי מצוות הדלקת נרות שבת — כבוד שבת, עונג שבת ושלום בית — ובמנהגים השונים לגבי מספר הנרות שמדליקים. בנוסף, נידונה המחלוקת ההלכתית האם קבלת השבת חלה בעצם ההדלקה, בברכה או באמירה מפורשת, וכיצד נוהגים למעשה בשבת וביום טוב.

מידות הראי"ה תיקון פגם הברית ומידת הגאווה
ברית ג' - גאווה א'
השיעור עוסק בהשלכות הרוחניות של פגם הברית, הגורם להחשכה פנימית ולניתוק מחוכמת התורה, ובדרך לתקן זאת באמצעות תשובה מאהבה ועיון באגדה המהפכים זדונות לזכויות. בחלקו השני מוסבר כיצד סילוק אבק הגאווה מתוך הכרה שכלית וטהורה מביא לשלמות, לשפלות רוח אמיתית ולשמחה פנימית שאינה תלויה בהשוואה לאחרים.

תולדות סגולת יעקב, צמאון ולימוד תורה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות
השיעור עוסק בהבדל המהותי שבין הטבע הרוחני של יעקב לבין החיצוניות של עשיו, וכן במשמעות הפנימית של חפירת הבארות של יצחק כרמז לבתי המקדש. בנוסף, הרב מדגיש את הצורך בצמאון אמיתי לדבר השם, וקורא לתלמידים להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה מתוך שמחה גם בימי החנוכה.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.

תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.














