פרשני:בבלי:שבת קי א

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שבת קי א

חברותא[edit]


ההוא  בר קשא יהודי ממונה מטעם המלך דפומבדיתא דטרקיה שנשכו חיויא נחש.
הוה תליסר חמרי חיורתא בפומבדיתא, קרעינהו לכולהו ואישתכחו טריפה! הואי חדא חמורה בההוא גיסא בעבר השני דפומבדיתא, עד דאזלי מייתי לה עד שהגיעו לשם להביאה אכלה אריה!
אמר להו אביי: דילמא חיויא דרבנן טרקיה, עבר על נידוי חכמים ולכן נשכו נחש דלית ליה אסותא, שאין לו רפואה. דכתיב "ופורץ גדר ישכנו נחש".
אמרו ליה בני פומבדיתא: אין רבינו! אכן כך היה. דכי נח נפשיה דרב, גזר רב יצחק בר ביסנא שיהיו ממעטים בשמחה אותה שנה, דליכא דלימטייה אסא וגידמי לבי הילולא בטבלא שהיו רגילין להביא לפני החתן והכלה הדס וענפי דקלים בליווי תופים ופעמונים, וגזר שיביאו ללא ליווי התופים והפעמונים. ואזל איהו אמטי אסא וגידמי לבי הילולא בטבלא ועל כך טרקיה חיויא ומית.
האי מאן דכרכיה חיויא נכרך הנחש סביבותיו - לינחות למיא ירד לתוך המים, וליסחוף דיקולא ארישא יהפוך סל על ראשו של הנחש. ולהדקיה מיניה יקרב הסל מעט מעט לצד הנחש ויעלהו עליו. וכי סליק עילויה כשיעלה הנחש על הסל - לישדיה למיא וליסלוק, ימהר להשליכו במים ויברח לו (שאם ינתק את הנחש מעצמו בידים יכעס וישכנו).
האי מאן דמיקני ביה חיויא הנחש כועס ורודף אחריו ע"י שמריח עקבותיו - אי איכא חבריה בהדיה חבירו נמצא לידו, לירכביה ארבע גרמידי ירכיבנו ארבע אמות על כתפו כדי להפסיק את העקבות.
ואי לא, אם אין לו חבר לידו, לישואר נגרא ידלג על חריץ מים.
ואי לא, ליעבר נהרא שהמים מפסיקים העקבות.
ובליליא לותביה לפוריא אארבעה חביתא ישים מטתו על ארבעה חביות כדי שהנחש לא יריח את ריחו מיד, וניגנו בי כוכבי יישן תחת כפת השמים שלא יעלה הנחש דרך הגג ויפיל עצמו עליו. ולייתי ארבעה שונרי חתולים וליסרינהו בארבעה כרעי דפורייה יקשרם לארבעה כרעי המטה ולייתי שחפי דקני ענפים וקסמים וכל דבר המקשקש ולישדי התם ליד החתולים דכי שמע קלי כשיבא הנחש ירגישו החתולים ע"י הקשקוש ואכלי ליה.
האי מאן דרהיט אבתריה הנחש רודף אחריו - לירהיט בי חלתא יברח לחולות ששם הנחש לא יכול לרוץ.
האי איתתא דחזיא חיויא ולא ידעה אי יהיב דעתיה עילוה אם הנחש מתאוה לה לתשמיש - תשלח מאנה ונשדייה קמיה תפשוט בגדיה ותשליכם לפניו. אי מכרך בהו אם כורך עצמו בבגדיה דעתיה עילוה. ואי לא, לא יהיב דעתיה עילוה. מאי תקנתה אם נתן דעתו עליה? תשמש קמיה עם בעלה ותתגנה עליו. איכא דאמרי: אל תעשה כן דכל שכן דתקיף ליה יצריה של הנחש. אלא תשקול ממזיה ומטופרה תקח משערה וצפרניה ותשדי ביה תזרוק עליו ותימא: דישתנא אנא! דרך נשים לי (ולחש בעלמא הוא, רש"י). האי איתתא דעייל בה חיויא מרוב תאוה נכנס כולו באותו מקום, ליפסעה יפסקו את רגליה זו מזו ולותבה אתרתי חביתא יושיבוה על שתי חביות רגל אחת על זו ורגל אחת על זו כדי שיפתח רחמה. וליתי בישרא שמנה ולישדי אגומרא ישים על גחלים כדי שיעלה ריח, וליתי אגנא דתחלי סל מלא שחליים וחמרא ריחתנא יין ריחני, ולותבו התם ישימם תחת מושבה. וליטרוקינהו בהדי הדדי יקיש זה לזה את היין והשחליים כדי שיעלה הריח, ולינקוט צבתא בידה יעמוד הכן עם צבת, דכי מירח הנחש ריחא נפיק ואתי. ולישקליה וליקלייה בנורא ישרפנו באש. דאי לא, הדר עילוה יחזור אליה. שנינו במשנה: כל האוכלין אוכל אדם לרפואה. ומבארינן: "כל האוכלין" - לאיתויי מאי? לאיתויי טחול שמועיל לשינים ומזיק לבני מעיים. וכרשינין כרתי שמועיל לבני מעיים ומזיק לשיניים.
וסלקא דעתין שכיון שהם מזיקים אין הדרך לאוכלן אלא לרפואה ויאסר לאוכלן בשבת, קמשמע לן דהוי מאכל בריאים ומותר. והא דקתני "כל המשקין שותה" אדם לרפואה לאיתויי מאי? לאיתויי מי צלפין פרי ששמו צלף בחומץ. אמר ליה רבינא לרבא: מהו לשתות מי רגלים בשבת?
אמר ליה רבא: תנינא במתניתין "כל המשקין שותה". ומי רגלים לא שתו אינשי!
שנינו במשנה: חוץ ממי דקלים.
תנא: "חוץ ממי דקרים".
ומבארינן: מאן דתנא "מי דקרים" לפי שהם דוקרים את המרה.
ומאן דאמר "מי דקלים" לפי שיוצאין מן שני דקלי.
וכדמפרש: מאי מי דקלים?
אמר רבה בר ברונא: תרתי תלאי דקלים איכא במערבא, ונפקא עינא דמיא מעין מבינייהו.
כסא קמא מהמים הללו מרפי את הזבל שבמעיים במקצת למי ששותה מהם.
אידך, כוס שני, משלשל מאד.
ואידך כוס שלישי, כי היכי דעיילי - הכי נפקי! המים יוצאים צלולין כפי שנכנסו, כי המעיים כבר נקיים לגמרי.
אמר עולא: לדידי שתי שיכרא דבבלאי, ומעלי מינייהו הם מועילין יותר לנקיון המעיים ממי דקלים.
והוא דלא רגיל ביה ארבעין יומין! השיכר מועיל רק כאשר לא שתה ממנו בארבעים יום האחרונים.
רב יוסף אמר: מי דקרים הוא זיתום המצרי (ונקרא כן לפי שדוקר את המחלה).
ומהו זיתום המצרי? שורין יחד תילתא שערי שליש שעורים ותילתא קורטמי כרכום ותילתא מילחא.
רב פפא אמר: תילתא חיטי ותילתא קורטמי ותילתא מילחא.
וסימניך לזכור מי אמר חיטים ומי אמר שעורים: סיסאני כלי שנותנים בו תמרים ששמו כן, הוא הסימן שיש בו שני סמכי"ן, ורב יוסף ושעורים בשניהם יש סמ"ך (שי"ן מתחלף בסמ"ך).
ושתי להו בין דבחא לעצרתא בין פסח לעצרת, ורפואתו: דקמיט מי שסובל מעצירות מרפי ליה. ודרפי הסובל משלשול קמיט ליה גורם לעצירות.
שנינו במשנה: וכוס עקרין.
ומבארינן: מאי כוס עקרין? אמר רבי יוחנן: לייתי מתקל זוזא קומא אלכסנדריא שרף אילנות של אלכסנדריא במשקל זוז ומתקל זוזא גביא גילא, ומתקל זוזא כורכמא רישקא כרכום הגן ולישחקינהו בהדי הדדי.
לזבה שתתרפא מהזוב, תשתה תלתא שלשת המינים הללו בחמרא, ולא מיעקרא אינה נעשית עקרה לפי שהיין מפיג את חוזק הסממנים.
לירקונא חולה צהבת, ישתה תרין שתים מתוך השלשה בשיכרא, ומיעקר מלהוליד, אעפ"י שהוא מתרפא מהחולי.
והדרינן להא דאמרן: לזבה תלתא בחמרא ולא מיעקרא.


דרשני המקוצר[edit]

מסכת שבת בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב | דף צב ע"א | דף צב ע"ב | דף צג ע"א | דף צג ע"ב | דף צד ע"א | דף צד ע"ב | דף צה ע"א | דף צה ע"ב | דף צו ע"א | דף צו ע"א | דף צו ע"ב | דף צז ע"א | דף צז ע"ב | דף צח ע"א | דף צח ע"ב | דף צט ע"א | דף צט ע"ב | דף ק ע"א | דף ק ע"ב | דף קא ע"א | דף קא ע"ב | דף קב ע"א | דף קב ע"ב | דף קג ע"א | דף קג ע"ב | דף קד ע"א | דף קד ע"ב | דף קה ע"א | דף קה ע"א | דף קה ע"ב | דף קו ע"א | דף קו ע"ב | דף קז ע"א | דף קז ע"א | דף קז ע"ב | דף קח ע"א | דף קח ע"ב | דף קט ע"א | דף קט ע"ב | דף קי ע"א | דף קי ע"ב | דף קיא ע"א | דף קיא ע"ב | דף קיא ע"ב | דף קיב ע"א | דף קיב ע"ב | דף קיג ע"א | דף קיג ע"ב | דף קיד ע"א | דף קיד ע"ב | דף קטו ע"א | דף קטו ע"א | דף קטו ע"ב |דף קטז ע"א | דף קטז ע"ב | דף קיז ע"א | דף קיז ע"ב | דף קיח ע"א | דף קיח ע"ב | דף קיט ע"א | דף קיט ע"ב | דף קכ ע"א | דף קכ ע"ב | דף קכא ע"א | דף קכא ע"ב | דף קכב ע"א | דף קכב ע"ב | דף קכב ע"ב | דף קכג ע"א | דף קכג ע"ב | דף קכד ע"א | דף קכד ע"ב | דף קכה ע"א | דף קכה ע"ב | דף קכו ע"א | דף קכו ע"ב | דף קכו ע"ב | דף קכז ע"א | דף קכז ע"ב | דף קכח ע"א | דף קכח ע"ב | דף קכט ע"א | דף קכט ע"ב | דף קל ע"א | דף קל ע"ב | דף קלא ע"א | דף קלא ע"ב | דף קלב ע"א | דף קלב ע"ב | דף קלג ע"א | דף קלג ע"ב | דף קלד ע"א | דף קלד ע"ב | דף קלה ע"א | דף קלה ע"ב | דף קלו ע"א | דף קלו ע"ב | דף קלז ע"א | דף קלז ע"ב | דף קלז ע"ב | דף קלח ע"א | דף קלח ע"ב | דף קלט ע"א | דף קלט ע"ב | דף קמ ע"א | דף קמ ע"ב | דף קמא ע"א | דף קמא ע"ב | דף קמא ע"ב | דף קמב ע"א | דף קמב ע"ב | דף קמג ע"א | דף קמג ע"ב | דף קמד ע"א | דף קמד ע"ב | דף קמה ע"א | דף קמה ע"ב | דף קמו ע"א | דף קמו ע"ב | דף קמז ע"א | דף קמז ע"ב | דף קמח ע"א | דף קמח ע"א | דף קמח ע"ב | דף קמט ע"א | דף קמט ע"ב | דף קנ ע"א | דף קנ ע"ב | דף קנא ע"א | דף קנא ע"ב | דף קנב ע"א | דף קנב ע"ב | דף קנג ע"א | דף קנג ע"א | דף קנג ע"ב | דף קנד ע"א | דף קנד ע"ב | דף קנה ע"א | דף קנה ע"ב | דף קנו ע"א | דף קנו ע"ב | דף קנז ע"א | דף קנז ע"ב |