פרשני:בבלי:שבת קלא ב

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שבת קלא ב

חברותא[edit]

אמר ליה אביי: אדרבה. הרי הסברא נותנת כי משום דאין להם זמן  כל שעתא ושעתא זמניה הוא, וכל רגע שמשהה את טליתו בלי ציצית עובר בעשה. (וקאי למאן דאמר במנחות מא א טלית חובת בגד  1 ).

 1.  והר"ן פירש דלא קאי אלא אמזוזה, משום דלא קיימא לן טלית חובת בגד. ועיין ברשב"א ובשפת אמת.
אלא אמר רב נחמן אמר רב יצחק, ואיתימא רב הונא בריה דרב יהושע: הטעם באלו שאינם דוחים שבת, הואיל ובידו להפקירן, ומשיצאו מרשותו אין חובתם מוטלת עליו.  2 

 2.  במנחת חינוך (מוסך השבת קושר) הקשה למה לנו הטעם הואיל ובידו להפקיר, הרי יכול לעשות את הקשרים של הציצית על מנת שיתירם לאחר השבת, ואינו חייב לעשות חילול שבת כדי לקיים את המצוה? ועיין בביאור הלכה ריש סי' שי"ז שכתב שבקשר שהרגילות לעשותו לימים רבים לא מועילה מחשבה להתירו. ובמנחת חינוך שם כתב שאפשר לומר שחיובו לא משום קושר, אלא משום מכה בפטיש שהרי זה גמר מלאכת הבגד, שללא הציצית הוא אינו ראוי ללבישה.
אמר מר: לולב וכל מכשיריו דוחין את השבת, דברי רבי אליעזר.
והוינן בה: מנא ליה לרבי אליעזר הא?
אי יליף ב"במה מצינו" מעומר ושתי הלחם שמכשיריהם דוחים את השבת (וכדמפרשינן לעיל).
איכא למיפרך: מה לאלו, שכן צורך גבוה, שהם קרבן, ולכן דוחים את השבת.
ומבארינן: אלא מהכא ילפינן לה:
אמר קרא "ולקחתם לכם ביום הראשון". ומדלא כתיב "בראשון", וכתיב "ביום", ילפינן אפילו בשבת.
ומוכיחה הגמרא: ולמאי הלכתא מרבינן אפילו בשבת?
אילימא להתיר את טלטול הלולב, ללמדך שאינו אסור מצד מוקצה.
לא יתכן. וכי איצטריך קרא למישרי טלטול? והרי טלטול לא נאסר מן התורה, אלא רק מדברי סופרים.
אלא האי "ביום" בא לרבות מכשיריו, שמותר לקוצצו מן הדקל בשבת.  3 

 3.  הפרי מגדים בסי' תרנ"ג מסתפק אם אפשר לצאת מצות לולב במחובר, ובצל"ח כאן כתב שיוצאין במחובר, ועיין בשדה חמד שהקשה עליהם מדברי הרש"י כאן שמוכח שאין יוצאים במחובר, שהרי אם יוצאים למה לי לקוצצו? פירות תאנה.
ורבנן סבירא להו: ההוא "ביום" מיבעי ליה למידרש שזמן נטילת לולב הוא ביום ולא בלילה.
ורבי אליעזר, האי דרשא ביום ולא בלילה - מנא ליה?
ומבארינן: נפקא ליה מדכתיב "ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים". ודרשינן: ימים, ולא לילות.
ורבנן אמרו לך: האי קרא איצטריך.
כי סלקא דעתך אמינא: נילף גזירה שוה "שבעת ימים" דכתיב בלולב, מ" שבעת ימים" דכתיב בסוכה. מה להלן מצות סוכה נוהגת בימים ואפילו בלילות, אף כאן בלולב מצותו נוהגת בימים ואפילו בלילות.
קא משמע לן.  4  ומקשינן: וליכתוב רחמנא בלולב שמכשיריו דוחין את השבת. וניתו הנך, עומר ושתי הלחם, ונילפו מיניה? ולמה לי דכתבינהו בכולהו?

 4.  הקשו התוספות והלא אין אדם דורש גזירה שוה מעצמו אלא אם קבלה מרבו, ותירצו דקיבלו גזירה שוה "שבעת ימים" מ"שבעת ימים", וסלקא דעתן דשבעת ימים היינו דכתיב גבי לולב, (עפ"י מהר"ם, ועיין שפ"א).
ומתרצינן: משום דאיכא למיפרך: מה ללולב, שכן טעון ארבעה מינים, ולכן הוא דוחה,  5  אבל הני לא לידחו. להכי קאתי קרא לרבותם.

 5.  אפשר לבאר את דברי הגמרא בשני אופנים. א. בלולב על ידי דחיית שבת מקיים ד' מצוות ולכן הוא דוחה שבת. ב. מצוה שאינה מתקיימת אלא בצירוף עוד ג' מינים חשיבא טפי. ובשפת אמת כתב שמדברי התוס' ד"ה שכן מוכח כההסבר השני, וכתב שהסברא אינה מובנת. ופלפל בדברי התוס'.
אמרינן לעיל: סוכה וכל מכשיריה דוחין את השבת, דברי רבי אליעזר.
והוינן בה: מנא ליה לרבי אליעזר הא?
אי יליף מעומר ושתי הלחם.
איכא למיפרך: מה לעומר ושתי הלחם, שכן צורך גבוה הוא.
אי יליף מלולב, איכא למיפרך: שכן טעון ארבעה מינים.
אלא, רבי אליעזר גמר גזירה שוה "שבעת ימים" דכתיב בסוכה, מ" שבעת ימים" דכתיב בלולב. מה להלן, בלולב, מכשיריו דוחין את השבת, אף כאן בסוכה נמי מכשיריו דוחין את השבת.
(ואף שגזירה שוה זו אינה מופנית, מכל מקום הואיל וכבר ריבתה התורה בעומר ושתי הלחם ולולב, סגי בגילוי מילתא. רש"י).
ומקשינן: וליכתוב רחמנא בסוכה, וניתי הנך, וניגמור מינה?
ומתרצינן: משום דאיכא למיפרך: מה לסוכה שכן מצוותה נוהגת בלילות כמו בימים.
אמרינן לעיל: מצה וכל מכשיריה דוחין את השבת, דברי רבי אליעזר.
והוינן בה: מנא ליה לרבי אליעזר הא?
אי יליף מעומר ושתי הלחם, איכא למיפרך: מה להנהו שכן הם צורך גבוה.
אי יליף מלולב, איכא למיפרך: מה ללולב שכן טעון ארבעה מינים.
אי יליף מסוכה, איכא למיפרך: מה לסוכה, שכן נוהגת בלילות כבימים. תאמר במצה שחובתה לילה ראשון בלבד.
אלא, רבי אליעזר גמר גזירה שוה "חמשה עשר" דכתיב במצה, מ"חמשה עשר" דכתיב בחג הסוכות. מה להלן, בסוכה, מכשיריה דוחין את השבת. אף כאן במצה, מכשיריה דוחין את השבת.
ומקשינן: וליכתוב רחמנא במצה, וניתו הנך כולהו וליגמור מיניה.
ומתרצינן: משום דאיכא למיפרך: מה למצה שכן נוהגת בנשים כבאנשים, ואינה ככל מצות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות, משום דדרשינן "כל שישנו באיסור לא תאכל חמץ, ישנו בחיוב אכילת מצה".
אמרינן לעיל: שופר וכל מכשיריו דוחין את השבת, דברי רבי אליעזר.
והוינן בה: מנא ליה לרבי אליעזר הא?
אי יליף מעומר ושתי הלחם, איכא למיפרך: מה להני שכן צורך גבוה.
אי יליף מלולב, איכא למיפרך: מה ללולב שכן טעון ארבעה מינים.
אי יליף מסוכה, איכא למיפרך: מה לסוכה שכן נוהגת בלילות כבימים.
אי יליף ממצה, איכא למיפרך: מה למצה שכן נוהגת בנשים כבאנשים.
אלא מהכא דריש לה: אמר קרא: "יום תרועה יהיה לכם". ודרשינן: תוקעין ב"יום", ואפילו בשבת.
ומוכיחה הגמרא: ולמאי דרשינן שדוחה שבת?
אילימא לתקיעה שהיא מותרת בשבת.
לא יתכן. כי הא תנא דבי שמואל: כתיב (במדבר כט א) "כל מלאכת עבודה לא תעשו". והיינו מלאכה של טורח - יצתה תקיעת שופר ורדיית הפת, שהיא חכמה ואינה מלאכה. ואם כן, לא צריך פסוק להתיר תקיעה בשבת, כיון שאינה מלאכה דאורייתא.
אלא, האי "יום" קאתי לרבות מכשירין שהם דוחין את השבת.
ורבנן אמרו לך: ההוא "יום" מיבעי ליה למידרש, שמצות תקיעה היא ביום ולא בלילה.
ורבי אליעזר: הך דרשא ביום ולא בלילה, מנא ליה?
ומבארינן: נפקא ליה מדכתיב: "ביום הכפורים תעבירו שופר בכל ארצכם". והיינו ביום ולא בלילה. וגמרי ראש השנה ויום הכפורים מהדדי, דכתיב ביום הכפורים "בחדש השביעי", והך קרא אייתר משום שכבר נכתב בכמה מקומות בתורה שיום הכפורים הוא בחדש השביעי. ובא ללמד: שיהיו כל תרועות של חדש השביעי שוות, בכך שיהיו ביום ולא בלילה.
ומקשינן: וליתו כולהו הנך, וליגמרו מינה?
ומתרצינן: מתקיעת שופר דראש השנה ליכא למיגמר, שכן תקיעה זו, מכנסת זכרונות של ישראל לאביהן שבשמים.
מתקיעות שופר דיום הכפורים של יובל, ליכא למיגמרי, כיון שיש להן חשיבות מיוחדת. דאמר מר: תקעו בית דין בשופר, נפטרו עבדים, והולכין לבתיהם. ושדות חוזרות לבעליהן.
(אמר מר) מילה וכל מכשיריה דוחין את השבת, דברי רבי אליעזר.
והוינן בה: מנא ליה לרבי אליעזר הא?
אי מכולהו, מאחת מכולן גמר. איכא למיפרך בכל חד וחד כדאמרינן לעיל.


דרשני המקוצר[edit]

מסכת שבת בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב | דף צב ע"א | דף צב ע"ב | דף צג ע"א | דף צג ע"ב | דף צד ע"א | דף צד ע"ב | דף צה ע"א | דף צה ע"ב | דף צו ע"א | דף צו ע"א | דף צו ע"ב | דף צז ע"א | דף צז ע"ב | דף צח ע"א | דף צח ע"ב | דף צט ע"א | דף צט ע"ב | דף ק ע"א | דף ק ע"ב | דף קא ע"א | דף קא ע"ב | דף קב ע"א | דף קב ע"ב | דף קג ע"א | דף קג ע"ב | דף קד ע"א | דף קד ע"ב | דף קה ע"א | דף קה ע"א | דף קה ע"ב | דף קו ע"א | דף קו ע"ב | דף קז ע"א | דף קז ע"א | דף קז ע"ב | דף קח ע"א | דף קח ע"ב | דף קט ע"א | דף קט ע"ב | דף קי ע"א | דף קי ע"ב | דף קיא ע"א | דף קיא ע"ב | דף קיא ע"ב | דף קיב ע"א | דף קיב ע"ב | דף קיג ע"א | דף קיג ע"ב | דף קיד ע"א | דף קיד ע"ב | דף קטו ע"א | דף קטו ע"א | דף קטו ע"ב |דף קטז ע"א | דף קטז ע"ב | דף קיז ע"א | דף קיז ע"ב | דף קיח ע"א | דף קיח ע"ב | דף קיט ע"א | דף קיט ע"ב | דף קכ ע"א | דף קכ ע"ב | דף קכא ע"א | דף קכא ע"ב | דף קכב ע"א | דף קכב ע"ב | דף קכב ע"ב | דף קכג ע"א | דף קכג ע"ב | דף קכד ע"א | דף קכד ע"ב | דף קכה ע"א | דף קכה ע"ב | דף קכו ע"א | דף קכו ע"ב | דף קכו ע"ב | דף קכז ע"א | דף קכז ע"ב | דף קכח ע"א | דף קכח ע"ב | דף קכט ע"א | דף קכט ע"ב | דף קל ע"א | דף קל ע"ב | דף קלא ע"א | דף קלא ע"ב | דף קלב ע"א | דף קלב ע"ב | דף קלג ע"א | דף קלג ע"ב | דף קלד ע"א | דף קלד ע"ב | דף קלה ע"א | דף קלה ע"ב | דף קלו ע"א | דף קלו ע"ב | דף קלז ע"א | דף קלז ע"ב | דף קלז ע"ב | דף קלח ע"א | דף קלח ע"ב | דף קלט ע"א | דף קלט ע"ב | דף קמ ע"א | דף קמ ע"ב | דף קמא ע"א | דף קמא ע"ב | דף קמא ע"ב | דף קמב ע"א | דף קמב ע"ב | דף קמג ע"א | דף קמג ע"ב | דף קמד ע"א | דף קמד ע"ב | דף קמה ע"א | דף קמה ע"ב | דף קמו ע"א | דף קמו ע"ב | דף קמז ע"א | דף קמז ע"ב | דף קמח ע"א | דף קמח ע"א | דף קמח ע"ב | דף קמט ע"א | דף קמט ע"ב | דף קנ ע"א | דף קנ ע"ב | דף קנא ע"א | דף קנא ע"ב | דף קנב ע"א | דף קנב ע"ב | דף קנג ע"א | דף קנג ע"א | דף קנג ע"ב | דף קנד ע"א | דף קנד ע"ב | דף קנה ע"א | דף קנה ע"ב | דף קנו ע"א | דף קנו ע"ב | דף קנז ע"א | דף קנז ע"ב |