ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
יציאת ישראל ממצרים עוררה אצל העמים תחושות שונות - מצד אחד פחד "אילי מואב יאחזמו רעד", ומצד שני שנאה עמוקה. הם פחדו ממלחמה חזיתית נגד עם ישראל, לאחר ששמעו את כל הניצחונות הגדולים שקדמו, ולכן החליטו להתחכם ולהשתמש בכוחות מיסטיים של קללות, הזכרת עוונות וניסיונות להפיל את ישראל מכיוונים אחרים. בלק הזמין את בלעם, שהיה התיאולוג הראשון בעולם העתיק, כדי שיקלל וישפיל את עם ישראל. מתוך ברכותיו למדו חז"ל מה הייתה כוונתו העיקרית בתחילה, ורק ההשגחה העליונה הפכה את קללתו לברכה. בראשית דבריו בלעם נאלץ להודות בגדולתו של עם ישראל, וכן ראה את כושר ההישרדות שלו בין העמים כמידת שמירתו על יחודו התרבותי והערכי. כפי שהמפרשים מסבירים את הפסוק "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" - אם עם ישראל לבדד, כלומר אם הוא יודע לשמור על יחודו ותפקידו הבלעדי בעולם - אזי ישכון, כלומר, אומות העולם יעריכו אותו ויתנו לו לשכון במנוחה. אולם אם בני עמנו ינסו לטשטש את הלאומיות, ולנסות לחקות את תרבות הגויים ולהתקרב אליהם - הם יזלזלו בו ויתנכלו לו. כך היה בגלות מצרים, שמאז שהפרו את ברית המילה וניסו להתקרב למצרים אומר הפסוק בתהילים "ויהפוך ליבם לשנוא עמו להתנכל לעבדיו". כשרואה בלעם שאינו מצליח לקלל את ישראל, הוא משיא עצה למלך מואב להחטיא את ישראל. הרשע יודע שעיקר חוסנו של עם ישראל הוא במידת דבקותו בקדושה באלוקי ישראל, וכשהמדד הערכי הזה קורס ניתן לפגוע בו. לצערנו עצת בלעם פעלה את פעולתה ואכן גרמה למגפה קשה בעם, ורק בזכות פינחס הצדיק שמסר את עצמו למען הצלת כלל ישראל נבלמה המגפה.
לדורות אנו צריכים לדעת שהגויים לא זנחו את כל הדרכים לפגוע בעמנו. לכן מלבד ההתנכלויות הרגילות שמטרידים את תושבי הארץ, הם מחדירים את התרבות הקלוקלת לארץ, וחלק מעמנו נגרר אחריה. לדוגמה מצעד "הגאווה", שנותן לגיטימציה לפריצת גדרי הצניעות המקובלים בעמנו זה אלפי שנים, תופעות שעלולות לפגוע בחוסן הלאומי וכושר עמידתנו מול כל אויבנו מסביב. אנו מצדנו צריכים להתחזק הן בתחום קדושת ישראל, והן לטפח אהבה וחיבה לחבלי ארצנו הקדושה, לבל ימסרו לידים נוכריות. ובזכות הגברת הקדושה נזכה בקרוב לראות בישועת ה' על עמו ועל נחלתו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












