ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- רב ותלמיד
ויכוחים מקומיים כאלה אינם עוסקים בלבו של העניין. הוויכוח איננו על מכירת טבק בקהילה כזאת או אחרת אלא על זכותם של רבנים להביע דעתם בעניינים שנוגעים לבריאות הציבור ורווחתו - תחום שרבנים אינם אמורים לעסוק בו בשום אופן. "תישארו עם הספרים שלכם ותניחו לנו, החכמים, הפוליטיקאים והפרופסורים, לנהל את הכול. תשמרו את הדעות שלכם לעצמכם ותעסקו בעניינים שבהם יש לכם סמכות: כשרות, נישואים, גירושים ושאר פולחנים, אבל אל תעזו לדון בפומבי בכל עניין ציבורי או לאומי מחוץ לנושאים המסוימים שהם בתחום המומחיות שלכם." לפחות כך זה נראה נראה לרב למוד קרבות כמוני.
אולי זאת רק פרנויה מצדי (ידוע שריצ'רד ניקסון אמר "גם אתם הייתם פרנואידים אילו העולם כולו היה נגדכם"), אבל רבנים הם קבוצה נרדפת, בדרך כלל, שנתפסת כאחראית לכל מה שקורה, אבל אסור לה להביע בפומבי דעה על שום דבר.
בתלמוד נאמר שכל עניין שנוגע לרווחת הציבור והקהילה נמצא באחריותו של הרב. ברבות השנים הכלל הזה נשמר יותר בתיאוריה מאשר במציאות. בכל זאת, אין עוררין על כך שרבנים נכבדים משפיעים על המדיניות של מפלגות דתיות שיושבות בכנסת. גם אם לא תמיד אנחנו לא מסכימים עם דעתם ועצתם, בעולם הדתי איש לא יטען שאין להם זכות להביע את דעתם ואת עצתם בפומבי. לאנשים כמו הרב עובדיה יוסף, הרב אליעזר שך המנוח, והרבי המנוח של חב"ד היתה ועדיין יש השפעה גדולה על חלקים מסוימים בציבור הישראלי והיהודי, במדינת ישראל וגם בחברה היהודית בגולה. עם זאת, תמיד יש מחלוקת לא רק על תוכן דבריהם אלא גם על עצם השאלה אם מותר להם לומר את דבריהם בפומבי ובתוקף.
כשהרב שך הביע את דעתו בעניין הסדר עם ערביי יש"ע והסכנה של בידוד מהעולם הלא-יהודי, הוא זכה לביקורת גורפת על כך שהביע את דעתו. "תשאירו את מדיניות החוץ והביטחון למומחים, ואל תתערבו במה שאינו עניינכם." - זאת היתה התגובה הכללית בתקשורת לדבריו. אני דוקא לא חושב שבוויכוח הנוכחי על המדיניות שלנו ועל עתידה של מדינת ישראל יש לדעתו ערך פחות מזה שיש לאלה שמכונים "מומחים", לאלה שתמיד מתראיינים בתקשורת, אך עוד לא מצאו נוסחה מוצלחת לפיתרון הבעיות. לרבנים יש זכות לגיטימית להביע את דעתם בכל עניין שנוגע לציבור.
לא פעם מאשמים רבנים בישראל בהסתה, כאשר הם מביעים את דעתם בעניינים ציבוריים. לעומת זאת, מרצים מן השמאל בארץ שתומכים בחרם על ישראל לעולם אינם מואשמים בהסתה. להם יש את חירות אקדמאית קדושה וזכות לחופש הדיבור. מתברר שהם יכולים לומר כל מה שעולה על רוחם בלי שאיש יאמר להם לעסוק בענייניהם האקדמיים. האם רבנים פחות משכילים או פחות מוכשרים מפרופסורים? אני חושב שלא. אני סבור שהחשש שאנשים באמת יקשיבו לרבנים שמביעים דעות מנוגדות, לא פעם, לתקינות הפוליטית ולתפיסות המודרניות שמקובלות היום, הוא מה שעומד בבסיס ניסיון הצנזורה הצדקני הזה.
למה אסור לרבני אפרת לומר לקהילה שלהם שעישון סיגריות מסוכן ולנסות לשכנע את הסוחרים להפסיק למכור מוות? מאחורי דברי הרבנים יש אלפי שנות מסורת יהודית וניסיון. כל אדם יכול לבחור אם להטות אוזן לעצתם או להתעלם ממנה, אבל אינני סבור שיש למישהו הזכות לקרוא תיגר על עצם זכותם להביע בפומבי את דעתם בעניינים לאומיים, ציבוריים וקהילתיים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.















