ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- קדיש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הקדיש
בתוך השנה
חשיבות זו גדולה בעיקר בתוך השנה הראשונה, וליתר דיוק בתוך שנים עשר חודש, מיום הפטירה והקבורה. על פי מאמרי חז"ל 2 נראה שבתוך שנים עשר חודשים מקבורת האדם הוא עומד לדין של מעלה וחייב לתת דין וחשבון על מעשיו. ואם נתחייב, ח"ו, בעונש הרי עיקר עונשו בתוך שנה זו. יש כח באמירת הקדיש לכפר על הנפטר ולהצילו מצער העונשים המגיעים לו. אמנם, על פי דברי האר"י נראה שיש כח באמירת הקדיש לא רק להציל ולכפר על רשעים, אלא גם להעלות ולרומם את הצדיקים מדרגה אחת לדרגה גבוהה יותר. אמירת הקדיש בשנה הראשונה יש לה כח להעלות את נשמת הנפטר, וגם אחרי השנה הראשונה אם היא נאמרת ביום השנה להסתלקותו.
נתבונן מעט ונבין מהו עניין זה של יום השנה ואמירת הקדיש בו. לשם זה כדאי לזכור מהו עניינו של האדם, חייו ומותו.
יום הולדת
במסכת סנהדרין 3 על הפסוק 4 : "יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו" אמרו חז"ל: "אל השמים מעל"- זו הנשמה, "ואל הארץ"- זה הגוף. האדם מורכב משני חלקים שונים, הנשמה השמימית האלוקית והגוף הארצי הגשמי. הנשמה בהיותה שמימית, ערכה הוא כללי והיא אינה מוגבלת במקום ובזמן, ואם כן היא כללית ואיננה פרטית. לעומתה, הגוף סגור בשטח מסוים שבו הוא נמצא, וכל השפעתו היא רק בסביבה הקרובה אליו ביותר. רגע הלידה הוא הזמן שבו מתחברת הנשמה אל הגוף, והיא חייבת לפעול במסגרתו ועל ידו. אם זכה האדם, הרי שנשמתו מראה את כוחה על גופו, והופכת אותו מגוף גשמי מוגבל לגוף מאיר המקרין על סביבותיו מאורו הפנימי שזכה בו.
ישנם אנשים מעולים שעוד בהיותם בחיי העולם זכו להשפיע ולרומם, להאיר ולהקרין, פעמים לסביבה הקרובה, ופעמים למרחקי מקום ולמרחקי זמן, על עמים וארצות, לשנים ולדורות. בין אלה היו כל גדולי ישראל שלאורם אנו חיים וממשיכים אורה וחיים. לפי זה יש ערך רב ליום ההולדת של אדם גדול, שבזכות אותו יום זכתה הסביבה הגשמית וזכה העולם לקבל לתוכו שפע אורה. על ידי ההתחברות אל הגוף הדומה אל העולם הזה ומסגרותיו התאפשר לאותה נשמה, שפעת אורה עליונה, להאיר ולהשפיע גם על חלשים ועלובים ולמלאם באור לקוח ממרומים.
גם לאדם בעצמו שזכה לפעול ולקדש יום זה הוא יום גדול, כי בו ביום התחילה שרשרת מעשיו, קיום השליחות האלוהית שהוטלה עליו ברדתו מטה. ירידה לצורך עליה שלו, של סביבתו, ואם זכה גם של עולם ומלואו. יום זה איננו מקרי אלא מכוון מלמעלה לצורך השלמת השליחות המיוחדת שלצרכה שלחו יוצר הכל מלך העולם אל עולמו ואל בריותיו.
על פי זה יש ערך לחגיגת יום ההולדת אם הוא נעשה מתוך תחושה של הודאה על העבר ולקבלת אחריות על העתיד. כך כותב החיד"א 5 , שביום ההולדת של האדם יש לו כח גדול והוא מוגן מפגעים ומצרות יותר מכל יום אחר, ובאותו יום טמונים כל גרעיני הצלתו בעולם הזה.
יום המיתה
אם זו חשיבות יום הלידה, מהי חשיבותו של יום המיתה? למדנו משלמה המלך החכם 6 : "טוב שם משמן טוב ויום המוות מיום הוולדו". אם כן, יום הוולדו טוב אבל יום המוות טוב יותר. מדוע?
ההסבר פשוט ביותר: אם יום ההולדת חשוב בהיות הגוף מקבל לתוכו את אור הנשמה המאירה אותו, אף על פי כן אליה וקוץ בה. ההשפעה היא הדדית, הנשמה מאירה אל הגוף אבל הגוף מחשיך ומשפיל את הנשמה. על כרחה היא מוגבלת בגבולותיו, אורה הכללי העצום חייב לעבור רק דרך מסגרות הגוף, המקום והזמן, ואם כן ערכה הכללי הגדול יורד אל הפרט הקטן.
יום המיתה, לפי זה, הוא התעלות מחדש אל הכלל. יום המיתה הוא השתחררות ממסגרות הגוף ועליה מחדש אל הטובה במרומים בלי שכנפי הנשמה מוגבלות. מובן שנשמה שהיתה בגוף שהשפיל והרשיע צריכה זמן רב גם אחרי המיתה כדי שההשפעות המזיקות יחלפו והיא תשוב לאיתנה הקודם. אבל נשמת אדם גדול, שזכר בימי חלדו שהוא בעל נשמה ונזהר בכבודה שלא להשפילה בשפלות גופו, זכר שהיא העיקר ורק נתן לגוף את ההכרח כדי קיומו, אבל בשום אופן לא נתן לו להשתלט על הנשמה. בשבילו יום זה הוא יום גדול שבו יוצא לחירות והריהו דואה מחדש בשמי שמים.
מי שזכה והשפיע ורומם גם אחרים, דוקא על ידי גופו העושה מצוות ועוסק בתורת ה', חכמתו ורצונו, הוא לא רק חוזר הביתה ביום מיתתו, לחופש. הוא מביא איתו גם אוצרות של מעשים טובים שעשה, וברגע פטירתו הוא מרומם אותם יחד איתו למדרגה גבוהה בהרבה ממה שהיתה בחייו.
כך ניתן להבין את גדולי ישראל שהשפעתם העצומה האירה דוקא אחרי פטירתם, יותר מאשר בחייהם. אם בחייהם נדחפו ונעצרו דברי האורות שיצאו מהם, הרי שבעליתם הפרטית מגופם עלו דבריהם, אורותיהם עימהם.
כך היה הרמב"ם, שבחייו סבל מצרות ומחלוקות, ואחרי מאות שנים ככל שעובר הזמן, גדלים דבריו והשפעתם העצומה. כך היה המהר"ל מפראג שרק בדורות האחרונים התחילו דבריו לצבור עוצמה ולהתפשט בבתי מדרשות ובבתי כנסיות, מה שלא זכה בעודו בחיים חיותו, וכך הוא בזמננו מרן הרב קוק זצ"ל, ועוד גדולי ישראל רבים וחשובים.
נשמה אדירה חצובה משמי שמים יורדת לעולם למשך עשרות שנים ופועלת פעולות נשגבות בתורה ובמצוות לא רק למען עצמה ולא רק ליחידים. אלא בכל דרכיה פעלה לבנות את ישראל, העם והתורה והארץ, לגוף עצום וכביר הראוי להיות כסא ה' בעולם. אין זו פעולה עם האדם, זוהי פעולה עם האלוהים. וביום הפטירה משנה לשנה עולים מעשיו ומחשבותיו של אותו הצדיק שפעל עם אלוהים ועם אנשים. אותם מעשים מקבלים את הערך הכללי הרוחני המשוחרר ממסגרות הגוף והחומר.
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד אמונה?
תורה מן השמים
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
