ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ"
(במדבר ל"ג נג, עיינו ברש"י, ברמב"ן ובהשגות הרמב"ן על ספר המצוות לרמב"ם).
חטא המרגלים בפרשתנו גרר אחריו, בדור הבא, את הצורך במשלוח המרגלים על ידי יהושע. יהושע, חברו של כלב, שיחד שרדו את ניסיון המרגלים.
לכאורה הלקחים הופנמו בתקופתו של יהושע בן נון, תלמידו של משה. עם ישראל לא חשש לצאת כנגד שבעת העממים וכבש את הארץ שהובטחה עוד לאבות, אברהם יצחק ויעקב.
זכו הדורות האחרונים, עם ישראל חזר לארצו והתיישב בה. זכה דורנו וניסיונן של ארבע מדינות ערביות לחסל את מדינת ישראל הקטנה, לא צלח. בסופם של ששה ימים ישב צבא ההגנה לישראל, בסייעתא דשמיא אדירה ובניסי ניסים, מגבול החרמון ועד לתעלת סואץ (שהקצה הצפוני שלה זהה עם השלוחה הפילוסית של הנילוס - נַחְלָה מִצְרָיִם).
שאלת ההתנחלות בכל מרחבי ארצנו, עלתה מאז על שולחנם של חכמים ומנהיגים. יש בתוכנו שאין להם הסבלנות הדרושה כדי להשלים את המהלך מכל הבחינות ויש כאלה הטוענים:
"לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ" (במדבר י"ג לא).
הבה ונבדוק מה היה המצב בימיו של יהושע בן נון, החברותא של כלב בן יפונה, שהכריז בפרשתנו:
"עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ" (שם, שם ל).
מבט ראשון בספר יהושע מלמד, כי לאחר הכניסה לארץ, כיבוש יריחו והעי (פרקים ו-ח), ניצח יהושע את ברית מלכי הדרום (פרק י') ואת ברית מלכי הצפון (פרק י"א). שלושים ואחת ערים בדרום ובצפון נפלו בידי יהושע ועם ישראל (פרק י"ב). לכאורה, ארץ ישראל השלמה הייתה בידי עם ישראל.
עיון בהמשך הספר מגלה את התמונה השלמה. הקב"ה שולח אל יהושע את המסר הבא:
"וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלָיו אַתָּה זָקַנְתָּה בָּאתָ בַיָּמִים וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה הַרְבֵּה מְאֹד לְרִשְׁתָּהּ: זֹאת הָאָרֶץ הַנִּשְׁאָרֶת..." (יהושע י"ג א אילך).
גם בהמשך הספר רווח הביטוי: "וְלֹא יָכְלוּ ... לְהוֹרִישׁ" (כגון שם, י"ז יב).
בהמשך מובא:
"וַיִּוָּתְרוּ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא חָלְקוּ אֶת נַחֲלָתָם שִׁבְעָה שְׁבָטִים: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אָנָה אַתֶּם מִתְרַפִּים לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם יְקֹוָק אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם" (שם, י"ח ב-ג).
למרות המנהיגות של יהושע בן נון, הנבואה והסייעתא דשמיא, "ארץ ישראל נקנית ביסורין". משימה חשובה זו היא משימה לדורות. כנראה שסבלנות היא מידה שחייבים להתאזר בה כאשר באים לבחון את מצבנו בתחום זה.
יתכן וגם זה לקח שיש ללמוד כאשר עוסקים בחטא המרגלים שמאסו ב"ארץ חמדה".
אנחנו קודש למענך
איך מותר להכין קפה בשבת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה המשמעות הנחת תפילין?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך עושים קידוש?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
