ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- ליקוטים ג
- הלכות צומח ובעלי חיים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- צומח ובעלי חיים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
כידוע הקב"ה ברא מיני אילנות שונים, מהם עצי פרי ומהם עצי סרק, ובין עצי הפרי ישנם עצים שונים כתפוחים, תפוזים, שקדים, אפרסקים וכד', וכל מין שונה מחבירו בטעם פירותיו ובצורת ענפיו ועליו. וכמובן שלכל עץ ועץ שברא הקב"ה בעולם ישנו תפקיד וייעוד מיוחד, וכבר אמרו חז"ל (ב"ר י, ו): "אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה עליו ואומר לו גדל". נצטוונו שלא להרכיב שני מיני עצים זה על זה שנאמר (ויקרא יט, יט): "את חקתי תשמרו, בהמתך לא תרביע כלאים, שדך לא תזרע כלאים". משמעות הציווי הוא לשמור את החוקים שחקק הבורא בטבע, שלא לזווג מין חיה אחד על מין חיה אחרת ושלא להרכיב שני מינים שונים ממיני הצומח זה על זה: לא עצים ממינים שונים, ולא מיני ירקות ממינים שונים, וכן שלא להרכיב עץ על ירק או ירק על עץ (רמב"ן שם, חינוך רמ"ד).
תחילה צריך לבאר, שרק שני מינים שונים אסור להרכיב זה על זה, אבל עץ ממין אחד שיש בו זנים שונים, מותר להרכיבם זה על זה. ולכן מותר להרכיב זן של תפוח אדום ומתוק על זן של תפוח ירוק וחמוץ, ששניהם מיני תפוחים, אבל אסור להרכיב אפרסק על שקד, שהם שני מינים שונים. גם עצי סרק נחשבים כמין בפני עצמו ולפיכך אסור להרכיב עץ פרי על עץ סרק. אבל מותר להרכיב עץ סרק אחד על חבירו מפני שלכל עצי הסרק ישנו מכנה משותף מרכזי, והוא שאינם מניבים פירות, וכיוון שהם נחשבים למין אחד, מותר להרכיב את הסוגים השונים שבעצי הסרק זה על זה 1 .
המניע המרכזי להרכבת האילנות הוא הרצון לצרף ולנצל את התכונות הטובות שבשני עצים. למשל ישנו עץ בעל שורשים איתנים ועמידות גבוהה כנגד מחלות שפירותיו אינם טעימים במיוחד, ואילו לעץ אחר ישנם פירות טעימים מאוד אבל שורשיו חלשים והוא נוטה לקלוט מחלות ולמות. אם כן לוקחים את הכנה 2 מהעץ בעל השורשים החזקים ומרכיבים עליו רוכב מהעץ בעל הפירות הטעימים, וכך מקבלים עץ חזק שמניב פירות טעימים. אם הכנה והרוכב ממין אחד - מותר להרכיבם זה על זה ואם הם ממינים שונים - הדבר אסור מהתורה.
אחת השאלות המרכזיות בדיני כלאיים היא, כיצד קובעים את החלוקה בין המינים השונים. תחילה יש להדגיש שהחלוקה ההלכתית אינה כפי החלוקה המדעית. באופן כללי אפשר לומר שהחלוקה המדעית נוטה להתמקד באפיון מסוים שמבטא את הקו השולט במחקר המדעי באותה תקופה, וכיוון שהדגשים המחקריים משתנים מעת לעת, גם החלוקה המדעית למינים משתנה בהתאם. אולם החלוקה ההלכתית מתייחסת אל כלל העץ כפי שהוא נראה לפנינו, על פי צורת הפרי, עליו, טעמו ואופי גידולו וחכמים קבעו מה נחשב מין אחד ומה שני מינים.
כשעם ישראל חי על אדמתו והסנהדרין הגדולה היתה מכריעה בכל שאלה וספק, היתה ההלכה ברורה וידועה, אולם במשך הזמן וברבות הגלויות התעוררו ספקות לגבי מינים שונים, שאיננו יודעים בוודאות האם הם שני מינים שונים או שמא הם שני זנים של אותו מין. למשל נחלקו גדולי ישראל האחרונים בשאלה האם עץ התפוח הרגיל בעל הפירות הטעימים והתפוח היערי בעל השורשים החזקים - נחשבים כמין אחד או כשני מינים. לדעת ה'לבושי-שרד' כיוון שהתפוח היערי אינו טעים הוא אינו בן מינו של התפוח ואסור להרכיבם. ואילו לדעת ה'משכנות-יעקב' הם נחשבים כמין אחד ומותר להרכיבם, וכן המנהג (פ"ת יו"ד רצה, ב). גם לגבי עצי הדר, כגון אשכוליות ותפוזים ולימונים, ישנו ספק אם הם מינים שונים 3 .
הרכבה והכלאה
ישנו הבדל משמעותי בין הרכבה להכלאה: בהרכבה לוקחים עץ שצומח באדמה, חותכים אותו באופן מיוחד, והוא נקרא 'כנה', ועליו מחברים ענף מעץ אחר שנקרא 'רוכב', וחובשים את שני החלקים ביחד עד אשר הם מתאחים. וכך הם צומחים, כאשר השורשים ותחילת הגזע שייכים למין אחד, ואילו המשך הגזע והענפים והפירות שייכים למין אחר. כאן חשוב להדגיש, למרות ששני העצים חוברו, כל חלק ממשיך לתפקד לפי תכונותיו הטבעיות. הכנה המחוברת לאדמה מפעילה את שורשיה כפי טבעה, והרוכב מוציא פירות לפי טבעו, כך שאין כמעט הבדל בין הפירות הגדלים על הרוכב שהורכב על מין אחר לבין רוכב שגדל באופן טבעי באדמה. נמצא שההרכבה היא זיווג של שני מיני עצים שונים שיש ביניהם חיבור חיצוני בלא שום התמזגות.
הכלאה נעשית על ידי האבקנים. לכל צמח ישנה פריחה. בפריחה יש אבקנים זכרים ושחלה נקבית ועל ידי החרקים, הפרפרים והרוח נפגשים האבקנים הזכריים עם השחלה הנקבית ונוצר הפרי והזרע שממנו אפשר לגדל עץ נוסף. ואם יקחו אבקנים זכריים מעץ ממין אחד ויפגישו אותם עם שחלה נקבית ממין אחר - תיווצר הכלאה של שני מינים שונים, כאשר הפרי שיצמח יהיה בעל תכונות גנטיות משותפות של שני 'ההורים' שלו. יש לציין שאם יכליאו שני מינים, כמעט מכל הכלאה יצא סוג פרי שונה במקצת, שכן בכל פעם מרכיבים אחרים מן הרצף הגנטי של כל מין יבואו לידי ביטוי, ויווצר מיזוג חדש.
בדרך כלל הכלאה של שני מינים אינה מצליחה, פעמים שהאבקנים הזכריים והשחלה אינם מתמזגים ומפרים זה את זה, ופעמים שמפרים אבל הפרי שנוצר אינו מוצלח, אבל לפעמים מצליחים ליצור זיווג מוצלח שיוצר פרי בעל טעם מיוחד, או עץ בעל סגולות מיוחדות, המסוגל, למשל, לצמוח באקלים שלפני כן לא היה יכול להתקיים בו. לשם כך שוקדים מדענים רבים על יצירת הכלאות שונות ומשונות.
אם ההכלאה מתבצעת בין שני סוגים של עץ ממין אחד, ברור שאין איתה שום בעיה, השאלה היא האם מותר ליצור הכלאה בין אבקנים לשחלה ממינים שונים? למעשה, פסק הרב ישראלי זצ"ל, שאין בזה איסור וטעמו - רק פעולה של חיבור שני עצים זה עם זה אסרה התורה ולא פעולה של הכלאה. ועוד שאיסור ההרכבה הוא הדבקת שני מינים שונים באופן שיחיו זה עם זה, אבל בהכלאה אין כאן שני עצים ממין שונה, שכן ההתמזגות נעשתה כבר בעת ההפרייה של האבקנים עם השחלה. אמנם ראוי לציין שיש רבנים שהורו לאיסור, וסברו שכשם שאסור להרכיב שני מיני ענפים זה על זה, כן אסור להכליא שני מיני אבקנים.
אולם לכל הדעות ברור, שלאחר שנוצר זן חדש, בין אם על ידי הכלאה טבעית ברגלי הדבורים, בין אם על ידי מדענים, אין איסור להמשיך ולהשתמש בזן החדש שנוצר, שכן גם אם עברו והרכיבו שני עצים זה על זה, הענפים והפירות הגדלים על העץ מותרים, ומותר אף לזורעם או לנוטעם ולהצמיח מהם עצים נוספים (קובץ התורה והארץ ח"ג 120).
^ 1 כן דייקו הר"ש והרא"ש מהירושלמי (כלאים א, ז), והביאם הב"י רצה, ג. וכן פסק הרמ"א רצה, ו, והש"ך ג', ושלא כחת"ס יו"ד סו"ס רפז שנוטה להחמיר כנגד שאר הפוסקים שמקילים.
^ 2 עיין בפרק הבא "הרכבה והכלאה", בו מבוארות ההגדרות השונות (העורך).
^ 3. כיום אין אפשרות לגדל פרדסי הדר בלא להשתמש בעצים מורכבים ממין הדר אחד על מין הדר אחר. ולכן אף שדעת הרב קוק במשפט כהן כ"ה נוטה להחמיר שתפוזים ואשכוליות הם שני מינים. מקובל להקל כדעת החזון איש (כלאים ג, ז) שפירות ההדר נחשבים כספק מין אחד ספק שני מינים. ואם כן אף שליהודי אסור להרכיבם שספיקא דאורייתא לחומרא, מכל מקום מותר לומר לגוי להרכיבם, ואח"כ היהודי יכול להמשיך לקיימם ולטפל בהם. ונהגו להקל כיוון שזו שעת הדחק, שאם לא נקל לא נוכל כמעט לגדל פירות הדר, שכולם מורכבים ממין הדר אחד על חבירו.
^ 2 עיין בפרק הבא "הרכבה והכלאה", בו מבוארות ההגדרות השונות (העורך).
^ 3. כיום אין אפשרות לגדל פרדסי הדר בלא להשתמש בעצים מורכבים ממין הדר אחד על מין הדר אחר. ולכן אף שדעת הרב קוק במשפט כהן כ"ה נוטה להחמיר שתפוזים ואשכוליות הם שני מינים. מקובל להקל כדעת החזון איש (כלאים ג, ז) שפירות ההדר נחשבים כספק מין אחד ספק שני מינים. ואם כן אף שליהודי אסור להרכיבם שספיקא דאורייתא לחומרא, מכל מקום מותר לומר לגוי להרכיבם, ואח"כ היהודי יכול להמשיך לקיימם ולטפל בהם. ונהגו להקל כיוון שזו שעת הדחק, שאם לא נקל לא נוכל כמעט לגדל פירות הדר, שכולם מורכבים ממין הדר אחד על חבירו.

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

למה ללמוד גמרא?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

איך עושים קידוש?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

מה המשמעות הנחת תפילין?

לו הייתי רוטשילד

אנחנו קודש למענך
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."

אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.

אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.



















