ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
שלושה חלקים לסיפור שלפנינו. הראשון הוא סיפור המסגרת על ר' דוד מללוב, ההולך בדרך ומגיע למקום שאין מכירים אותו, ואישה מכה אותו בטעות; השני הוא דברי הניחומים שאומר ר' דוד לאישה המכה, שלא אותו היכתה אלא את בעלה; והשלישי הוא המסקנה שמסיק ר' דוד מהמקרה, כי לעתים קרובות מכים אדם משום שחושבים שהוא בעצם אחר.
את עיסוקנו בסיפור נתחיל דווקא מן החלק האחרון, מסקנתו של ר' דוד. האישה המכה חשבה שר' דוד הוא בעלה הבורח, ומשום כך היכתה אותו. ההכאה יסודה בטעות, בראייה חיצונית רגעית של המציאות, בזיהוי לא נכון של הנפשות הפועלות.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
10 - נשמה שנתת בקרבי
11 - להסתכל פנימה באמת
12 - הסוס נגד השבת
טען עוד
מכאן אנו פונים אל החלק השני של הסיפור, והוא דברי ההרגעה של ר' דוד לאישה שהיכתה אותו מתוך טעות. ר' דוד אומר לה שאין לה על מה להצטער, משום שסוף סוף לא אותו היכתה אלא את בעלה. ר' דוד שופט את הדברים מזווית הראייה של האישה, ומזווית ראייה זו צדקה האישה במעשה שעשתה וכוונתה היתה נכונה.
הדברים הללו משלימים את הנקודה בה פתחנו. ההבנה כי אין למהר לגנות אדם, משום שייתכן כי בעומק אישיותו הוא אדם אחר ממה שנראה מבחוץ עלולה להביא לכך שלא נגנה שום תופעה. אנו עלולים לקבל בסלחנות כל מעשה, גם כזה שבאמת אינו ראוי. כלפי סכנה זו אומר ר' דוד שאין צורך להצטער על המכות שספג, שכן בסופו של דבר היכתה את בעלה, והוא אכן היה ראוי למכות.
כוונתה של האישה לא היתה להכות את ר' דוד אלא את בעלה. כוונתה של האישה היתה לגנות ולמחות על מה שבאמת מן הראוי היה למחות כנגדו. היא טעתה בזיהוי האדם שכלפיו עליה להפנות את זעמה המוצדק, אולם הביקורת לכשעצמה צודקת היא.
כאן המקום לשוב אל סיפור המסגרת על ר' דוד מללוב, שהוכה משום שאישה חשבה שהוא בעלה שעזבה לאנחות. סיפור מסגרת זה מזכיר לנו את תיאורה של כנסת ישראל בנבואות רבות, ובעיקר במגילה איכה. "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה", לא אלמנה אלא כאישה שהלך בעלה למדינת הים והוא עתיד לחזור אצלה.
אם נחבר את סיפור המסגרת שלנו עם דבריו של ר' דוד מללוב על כך שלעתים אנו כועסים משום שאנו חושבים מישהו או משהו לדבר אחר, נוכל לומר כי יש כאן גם אמירה כלפי האישה, החושבת כי בעלה באמת עזב אותה, החושבת שהיא כאלמנה, המפתחת רגשות קשים כלפי בעלה כשבעצם אין הדברים כפי שהיא רואה אותם מבחוץ.
אמירתו של ר' דוד מללוב יש עמה לקח גדול בבואנו לשפוט את התופעות העוברות על כנסת ישראל. לעתים אנו חשים נבגדים, נעזבים. אנו כועסים, אנו בוכים, אנו מטיחים. אולם כאן מזדקרת לעומתנו אמירתו של ר' דוד מללוב, על פעמים רבות כל-כך שאנו מכים משום שנדמה לנו שהדברים הם אחרים ממה שהם.
צריכים אנו להבין שאין המדובר בבעל מרדן שעזב את אשתו מתוך קשיות לב, אלא בר' דוד שהתפרסם בזכות טוב לבו ואהבתו הגדולה לכל ברייה. צריכים אנו להבין את הטעות שבהסתכלות על "בשצף קצף הסתרתי רגע פני ממך", ולחשוף את עומק החסד של "ובחסד עולם רחמתיך, אמר גואלך ה'".
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
