ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
מעשה בהוריו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל, שעלו לארצנו הקדושה. באותם ימים, מעטים היו העולים לארץ, והספינה בה הפליגו מלאה הייתה בצליינים רוסים נוצרים, שבאו לארץ 'להשתטח' על הפגר השוכן בכנסיית הקבר שלהם.
במהלך הנסיעה שאלה אחת הזקנות הרוסיות את אם הראי"ה – אמרי לי גבירתי, אנו נוסעים לארץ הקודש לפגוש את האלוהים שלנו, אבל לשם מה אתם היהודים נוסעים לשם?
ענתה לה אם הראי"ה – 'אתם נוסעים לפגוש אלוהים מתים, ואילו אנו נוסעים לפגוש אלוקים חיים'.
זהו עניינה של ארץ ישראל, שבה האדם יכול לפגוש את האלוקים בחיי היום יום. "אתהלך לפני ה' בארצות החיים – זו ארץ ישראל... ששכינתו שם... וערי ארץ ישראל הם ארצות החיים, ונקראת ארץ ישראל – חיים" (רד"ק תהילים קטז, ט).
עניין זה מתגלה בפרשתינו, עת הברכות והקללות על עבודת האלוקים, עוסקות כולן בחיי העולם הזה. השכר אינו שכר רוחני בעולם הבא, כי אם שכר גשמי בעולם הזה – "ברוך פרי בטנך ופרי בהמתך... יתן ה' את אויביך הקמים עליך נגפים לפניך...". וכמובן, שכר זה מתקבל במלואו רק בארץ ישראל, שהרי האדמה והשפע זו אדמת הארץ, וגם בגלות בוודאי האויבים לא נסים מפנינו, וכפי שכתוב במפורש – "וברכך בארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך".
המפגש עם אלוקים חיים בארץ ישראל, נותן נקודת מבט אחרת גם על תשובת אלול. תשובת אלול הופכת לתשובה לחיים, וכך כינה הראי"ה את "אוצר התשובה – אוצר החיים הנפלא". (אכן, לא לחינם אמרו גדולי החסידות על 'חי באלול', יום הולדת שני המאורות הגדולים - הבעל שם טוב ובעל התניא, שזהו היום שהכניס חיות לאלול. בכך רצו לבטא שיש דרך מיוחדת של תשובה, שהיא תשובה לחיים).
ידוע מה שאמרו הקדמונים 'אלול' – ראשי תיבות: 'אני לדודי ודודי לי'. לכאורה, אמירה זו תמוהה היא – הקשר בינינו ובין הקב"ה מתואר באופנים שונים. אנו אומרים – אבינו מלכנו, בכך אנו מדברים על קשר של קירבה כבן לאב, או קשר מרוחק ומתבטל כעבדים לאב. והנה, דווקא באלול, אנו מתארים את הקשר בינינו לקב"ה כקשר בין דוד ורעיה, איש ואישה. זהו קשר שמבטא את שיא הקירבה והאהבה. ולכאורה – אלול, זמן הפשפוש בחטאים ובכישלונות נותן לנו טעם של ריחוק ויראה ולא טעם של קירבה ואהבה?
הפיתרון נעוץ בתשובה לחיים. הקשר בין איש ואישה יוצר חיים חדשים. זהו מקור החיים. גם תשובת אלול משיבה אותנו באהבה גדולה למקור החיים. באים ראשי התיבות הללו ומלמדים אותנו, שהתשובה בעיקרה איננה בחיפוש הפגמים והכישלונות, כי אם באמונה גדולה בכך שחיי האדם הם טובים ביסודם, וכל הכישלונות והנפילות חיצוניים לו, ובתשובתו הוא חוזר אל חייו הטובים והאמתיים.
היצר הרע מתאמץ להפנות את זרקור התשובה אל החטאים והנפילות. כך הוא מקווה לייאש את האדם, ולגרום לו ליפול עוד יותר. כך הוא גם מקווה שהאדם לא ישוב בתשובה, שהרי אם התשובה קשורה בתודעת האדם לחשיבה שלילית על עצמו, האדם יעדיף לברוח ממנה.
לעומת זאת, התשובה המלאה באמונה בטוב שבחיים, ממלאת את האדם באומץ ובביטחון בתיקון, וגורמת לנו לשמוח בתשובה ולהימנע מנפילות נוספות. בשעה שאנו שבים בתשובה, עלינו לשנן לעצמינו שאלוקים אוהב אותנו ואנו אוהבים אותו. שבעומק חיינו אנו שייכים לו והוא שייך לנו (אני לדודי ודודי לי – לשון שייכות). וכל החטאים והריחוק מאלוקים הם אבק חיצוני חולף, ובכוחנו לנקותם ולהסירם. תשובת אלול משולה לאהבת איש ואישה, כי היא מולידה בנו חיים חדשים, חיים של אהבה לה'.
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד גמרא?
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מי צריך את הערבה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
