לא להתנגד למתנגדים | הרב אריה הנדלר | בית המדרש

מדורים
חסידים מספרים

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

מלכה בת יצחק ליפא

3 דק' קריאה

חסידים מספרים כי בימיו האחרונים של המגיד נתגברה איבתם של המתנגדים אל החסידים במידה מרובה כל כך, עד שכינו אותם בשם דור הפלגה ונידו אותם ואסרו להתחבר עמהם ולהתחתן בהם ולאכול מפתם ולשתות מיינם. תלמידי המגיד ממזריטש קבלו על כך לפני רבם בכל שלוש הסעודות של שבת, אבל המגיד שתק שלוש פעמים כאילו אינו שומע את קובלנתם. והנה נתחברו במוצאי שבת עשרה תלמידים ופתחו את בית המדרש, ושם ערכו השבעה חשאית והטילו חרם על המחרימים. בשלוש שעות אחר חצות הלילה נשלם מפעלם, והלכו אל חדר המשכב. בארבע שעות שמעו על פני הרצפה של חדר המשכב את קול נקישת הקביים שהלך בהם המגיד זה כמה שנים בשל מחלת רגליו. מיד קמו מעל משכבם, רחצו את ידיהם ועמדו לפני רבם. אמר להם: "בני, מה עשיתם?" השיבו לו: "כשל כח הסבל". אמר הרבי: "איוולת עשיתם ואת ראשכם הפסדתם". באותה שנה נפטר המגיד.

לסיפור שלנו תשתית מציאותית רחבה ביותר. תקופתו של המגיד ממזריטש שהיה יורשו של הבעש"ט בהנהגת התנועה החסידית מאופיינת בפעילות ענפה של החסידים להפצת תורת החסידות במחוזות השונים של אוקראינה, רוסיה ופולין.

פעילות זו הביאה לפעילות נגדית של מתנגדי החסידות שחשו בסכנה עצומה הטמונה בתפיסה החדשה ההולכת וכובשת לעצמה מעמד בציבורים היהודיים הרבים. ריחה של התנועה השבתאית עדיין עמד בחלל האוויר והמתנגדים חשו שעליהם להגן על היהדות כדי שלא תינזק בשנית כדרך שניזוקה ממפעלו של שבתאי צבי.
ההבנה כי החשש הזה הוא שעמד בבסיס תנועת ההתנגדות לחסידות, יכולה להסביר לנו את הקיצוניות שאחזה בתנועת התנגדות זו. תחושת הסכנה העצומה שחשו המתנגדים הביאה אותם לגזור גזירות של נידוי וחרם על החסידים, החל מאיסור קבלה אל תוך הקהילה, איסור סמיכה על שחיטתם, איסור נישואין עמם, וכלה באיסור קבורה של חסידים. המחלוקת היתה קשה והמתנגדים לא בררו את הכלים בהם השתמשו על מנת להצר את צעדיהם של החסידים.

חסידים מספרים (93)

הרב אריה הנדלר

34 - התחלה חדשה

35 - לא להתנגד למתנגדים

36 - ריקוד של קדושה

טען עוד

הסיפור שלנו מביא אותנו אל בית המדרש החסידי, אל התחושות הקשות המלוות את החסידים בשל ההתנגדות המסיבית שהם נתקלים בה בחייהם היומיומיים ובניסיונותיהם להפיץ את תורת החסידות.

התלמידים מעלים את קובלנתם לפני המגיד ממזריטש במהלך שלוש הסעודות של השבת. המגיד איננו מאזין להם כלל. השבת מסמלת את היום העומד מעל למסגרת החולין של ימי השבוע. נראה שהמגיד נמצא בעולם אחר, עולם שכולו שבת ומנוחה. החסידים מנסים להכניס את צרתם אל תוך העולם האידיאלי שהמגיד מצוי בו. המגיד איננו שומע. האם המגיד איננו חש את המועקה העולה מן השטח? האמנם שרוי המגיד בעולם אחר ואין מצוקתם של החסידים גלויה לפניו?

במוצאי השבת בעת החזרה לעולם החולין, כשהמציאות העגומה שבה ומתייצבת בפני החסידים, הם מתוועדים על מנת להשיב מלחמה שערה. התשובה החסידית איננה מלחמה פיזית עם המתנגדים בקולות גדולים של מחלוקת נגדית, אלא היא בעלת משמעות רוחנית. לצורך פעולת החרם הנגדי הם מגייסים עשרה מבני החבורה. הם פותחים את בית המדרש ומפעלם נמשך עד לאחר חצות.

לפנינו שימוש בשלשה מישורים בהם על פי תפיסת החסידות, מופיעה הקדושה: עולם, כלומר המקום, שנה, כלומר הזמן, נפש, כלומר בני האדם. קדושת הנפשות במעמד החרם מסומלת בעשרת החסידים העושים את המעשה. עשרה יהודים מביעים תמיד את העקרון של השראת השכינה כמאמר חז"ל "כל בי עשרה שכינתא שריא". קדושת המקום מסומלת בבית המדרש אותו פותחים החסידים על מנת להחרים את מתנגדיהם. קדושת הזמן מסומלת בשעות הלילה שאחר חצות, שעות המביעות על פי התפיסה החסידית זמן של גילוי הארה וחסדים מרובים.

מן הסיפור כולו עולה כי אין דעתו של המגיד נוחה ממעשיהם של החסידים. כך ביחסו אליהם במהלך סעודות השבת, כך בעובדה שאין הוא מוכנס בסוד ענין החרם הנגדי, וכך בעובדה שבסופו של דבר הוא גוער בהם ומסביר להם בעצם כי במעשיהם קרבו את קיצו שלו.

נראה כי המגיד רואה במצב הנוכחי מצב שאין לפעול לשנותו. יתירה מכך, בשל הפעולה הרוחנית שנעשתה על מנת לשנות את המצב הפסידו החסידים את חיי רבם. נראה שהתנהגותו של המגיד עשויה להאיר באור שונה ומיוחד את יחסו אל המחלוקת הגדולה סביב החסידות. המגיד אינו רואה במחלוקת ובהתנגדות דבר שלילי. המגיד מבין כי כל תנועה חדשה, המביאה בכנפיה רעיונות חדשים צריכה לברר את עצמה באש של התנגדות. צריכה היא להעמיד את עצמה למבחן ולביקורת גם אם הביקורת קשה היא מנשוא. רק לאחר שהתנועה תעבור את כור ההיתוך של ההתנגדות אליה, תוכל לזקק את עצמה מן הסיגים שדבקו בה ולהיות מוכשרת לבוא בקהל. הנסיון לברוח מן ההתנגדות על ידי הטלת חרם נגדי הוא בעצם נסיון שלא לעמוד למבחן וממילא גם להפסיד את התועלת שיש במבחן, כמאמרו של המגיד עצמו: "איוולת עשיתם ואת ראשכם הפסדתם".

-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.

חסידים מספרים