ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
חסידים מספרים כי על הפסוק "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו" המשיל ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב משל: איש הנוסע בעגלה במעלה ההר והגיע לאמצע ההר, והוא מוכרח לעמוד מפני שהסוסים עייפים ויגעים והם צריכים לפוש. מי שאין לו שכל, עגלתו עלולה ליפול מטה, ואילו הפיקח נוטל אבן ושם אותה תחת הגלגל כל זמן שהעגלה עומדת. משיסיימו הסוסים לנוח יוכל להמשיך במסעו אל ראש ההר. מי שאינו נופל בשעה שהוא אנוס להפסיק את העבודה, אלא יודע לעמוד – הוא יעלה בהר ה'.
לשון הפסוק עליו המשיל ר' מיכל את המשל טומנת בחובה ניגודיות מסוימת: מצד אחד "מי יעלה בהר ה'" – תיאור של תנועה, עלייה והתקדמות, ומצד שני "מי יקום במקום קדשו" – שעניינו עמידה, יציבות וסטטיות. אם כן, מהי המידה הנחוצה בעלייה של אדם אל ראש ההר, דינמיות ותנועה או שמא יציבות ועמידה? בנקודה זו בא המשל.
המשל שלנו מתאר אדם הנוסע אל ראש ההר. כדי להגיע אל ראש ההר יש להיות בתנועה מתמדת – המעבר ממקום נמוך למקום גבוה דורש תנועה. יחד עם, זאת אין זה קל להתמיד במצב של תנועה. הסוסים מתעייפים לפעמים, ויש צורך לנוח. המשל מתאר את מה שבספרי החסידות נהגו לכנות בשם 'רצוא ושוב'.
המושג 'רצוא ושוב' מתאר שני מצבים בתהליך ההתקדמות של האדם: מצב של רצוא, כשהמגמה היא התקדמות, תנועה והסתערות קדימה. ברור לכל שאין אפשרות לשמור על מתח מתמיד בתהליך העלייה הרוחנית, ולעתים הסוסים מתעייפים, האדם אינו מסוגל לעמוד במתח הרוחני שדורשת ממנו העלייה והוא זקוק למנוחה, פיזית ונפשית; אחרי ה'רצוא' בא 'שוב'. האדם נעצר לפרק זמן מסוים כדי לנוח ולצבור כוחות. זוהי הדרך שבה התבוננו החסידים בשינויים שעברו עליהם במהלך התקדמותם הרוחנית. עליות ומורדות בעבודת ה' אינם תופעה מוזרה, אלא חלק מתהליך רציף של עלייה ומנוחה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
38 - סעודתה של בת המלך
39 - מי יעלה בהר ה'
40 - ארץ ישראל בתיאוריה
טען עוד
מי שזקוקים למנוחה הם הסוסים דווקא. הסוסים הם היסוד הדינמי של העגלה, הם הדואגים לכך שהיא תנוע למעלה, אבל דווקא משום כך הם זקוקים מדי פעם למנוחה.
לכאורה הכל טוב ויפה, אלא שכאן מונחת הסכנה. המנוחה, העמידה במקום, עלולה להביא את האדם לידי הפסד של כל ההתקדמות והעלייה. כשאדם איננו פועל דבר, כשאדם מאפשר לעצמו לנוח, הוא בעצם אינו מתקדם, ואז הסיכון להידרדר הוא עצום. צריך לשים אבן מתחת לגלגלי העגלה.
האבן התקועה תחת הגלגלים מסמלת את היציבות הנפשית של האדם. על האדם לגייס את יציבותו כשהוא נח, על מנת שלא ייפול חזרה למקום שממנו החל את מסע העלייה שלו. למרות שהאדם נאלץ לאבד את הדינמיות של התקדמותו, אל לו ליפול בייאוש או בחוסר אמון עצמי. עליו להשתמש באבני הבניין של אישיותו על מנת לייצב את עמידתו בהישגים שהשיג כבר, גם אם עלייתו נבלמה לרגע בשל הצורך הנפשי במנוחה.
נחזור לרגע קט אל המשל של ר' מיכל. מנין נלקחות האבנים שאותן ישימו תחת גלגלי העגלה? אבנים אלו נמצאות על אם הדרך. לגבי הדוהרים במעלה ההר הן אבני נגף, אולם למי שזקוק ליציבות כדי שעגלתו לא תחליק מטה הן עוזרות.
שני כוחות משמשים חליפות באישיותנו: מצד אחד הכוח המסתער הדינמי ומצד שני הכוח היציב והקבוע. צריכים אנו לדעת מתי להשתמש בכל אחד מן הכוחות הללו. כשאנחנו במהלך של פריצה קדימה, עלינו להשתמש בכוחות הדינמיים של אישיותנו. אז צריך לדחוק הצדה את הכוחות הקוראים לנו לעמוד, כוחות העלולים להפוך לאבן נגף בתהליך התקדמותנו. אולם בעת שמתעורר הצורך לעצור על מנת לאגור כוחות, עלינו להשתמש באותם יסודות יציבים של הנפש, כדי שיקנו לה עמידה מפני הנפילה הבאה בדרך כלל בעקבות עצירה.
מי שכל אישיותו נשענת על היסוד הדינמי בלבד, ימצא את עצמו נע בתנועה מתמדת: למעלה ולמטה וחוזר חלילה. למעשה הוא נע כל העת, אבל אינו מתקדם. מי שכל אישיותו נשענת על היסוד היציב בלבד, ימצא את עצמו תקוע בנקודה אחת כל העת, אינו נופל לעולם אך גם אינו מתקדם. לכן שתי מגמות קוראות לנו בעת עבודתנו בקודש: "מי יעלה" ו"מי יקום", רצוא ושוב.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
סוד ההתחדשות של יצחק
איך ללמוד גמרא?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
