ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

זריזות – איכות של חיים ;">

בית מדרש חגים וזמנים ל"ג בעומר רשב"י Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word האזן לשעור (24 ד') הורד mp3
שלח לחבר

ל"ג בעומר תשס"ו

זריזות – איכות של חיים


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל

לימוד זכות על כלל ישראל
הגמרא 1 מספרת שפעם אחת ישבו יחד רבי יהודה, רבי יוסי ורבי שמעון בר יוחאי. רבי יהודה שיבח את מלכות רומי על כך שתיקנו מרחצאות, שווקים וגשרים, ואילו רשב"י אמר שכל מה שעשו לא עשו אלא לצרכם, למטרות אישיות. באמירתו זו רשב"י מסתכן ואכן הרומאים רצו להורגו, ולכן הוא התחבא במערה במשך שתים עשרה שנים. שואל הרבי מסאטין, מדוע רשב"י סיכן את עצמו? והוא משיב שדרכו של רשב"י היתה תמיד להגן על ישראל מפני הדינים, והוא זה שאמר "יכול אני לפטור את כל העולם מהדינים", כלומר בעצמי אשא את כל הצרות הללו. כידוע, כאשר גוים עושים דברים טובים יכול הדבר לעורר קטרוגים על עם ישראל שאינם עושים כך, וחז"ל אמרו שזו הסיבה לכך שיונה הנביא לא רצה לנבא על נינוה, שהרי אם הם יחזרו בתשובה יהיה קטרוג על ישראל. ולכן גם ביחס למעשיהם של הרומאים, בא רשב"י ואמר שכוונותיהם לא היו ישרות.
ודבריו של הרבי מסטאין טעונים הסבר, מה התועלת בקטגורו של רשב"י? אם רשב"י צודק אין כל צורך בקטרוג, ואם הוא לא צודק מה יעזור הקטרוג? התשובה לכך היא, שכח ההסברה בתורה בעולם הזה קובע מה יהיה בשמים. וכך מספרת הגמרא 2 שאליהו התגלה לרבה בר שילא ואמר לו שהקב"ה אומר דברי תורה בשם כל החכמים, חוץ מרבי מאיר, משום שרבי מאיר למד תורה מפי אחר (אלישע בן אבויה, שיצא לתרבות רעה). שאלו רבה בר שילא, והרי רבי מאיר "רמון מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק!" כלומר, רבי מאיר לא הושפע לרעה מאחר, אלא ידע לברור את הדברים הטובים מתוך הדברים השליליים. אמר לו אליהו שעכשיו אומר הקב"ה דבר תורה בשם רבי מאיר. למדנו מכאן שבשמים מתחשבים במה שאומרים בארץ, ובדרך זו היה נוהג רשב"י לסלק קטגורים מעם ישראל.
כידוע, רשב"י היה המגלה של התורה הפנימית בישראל. הרב הנזיר עומד על כך שגם בעולם ההלכה, רשב"י תמיד הולך אחרי הכוונה. רבי שמעון פוטר על עשיית מלאכה שאינה צריכה לגופה, בפועל האדם עושה מלאכה אולם כוונתו אינה למלאכה עצמה. דוגמא נוספת - אם אדם שחט עם כוונה שאינה ראויה השחיטה פסולה, למרות שאין שום פגם במעשה השחיטה עצמו; וכן בנושאים רבים נוספים. כך גם ביחס לרומאים הלך רבי שמעון אחרי כוונתם, ואומר שכיון שכוונתם שלילית אין ערך למעשה. לעומתו, רבי יהודה הלך אחרי מעשיהם בפועל. כשם שבעולם ההלכתי מחייב רבי יהודה על עשיית מלאכה שאינה צריכה לגופה, כי בפועל המלאכה נעשתה, כך אומר רבי יהודה שכיון שהרומאים עושים שווקים המועילים לעולם, לא מתחשבים בכוונתם.

כל קושי מצמיח מדרגה חדשה

מהסיפור על רשב"י שהתחבא במערה אנו יכולים ללמוד, שלפעמים מתוך הקשיים יכולה לצמוח תורה עליונה. רשב"י חי בתקופה קשה מאוד לעם ישראל, כמה עשרות שנים אחרי חורבן בית המקדש, אחרי חורבן ביתר ואחרי כשלון מרד בר כוכבא, תקופה שבה במבט שטחי היה קל מאוד להתייאש ולחשוב שכבר אין סיכוי לתקן, והנה, דוקא אז מתגלית התורה היותר עמוקה. בהמשך מספרת הגמרא שלאחר שרשב"י יוצא מהמערה רואה אותו רבי פנחס בן יאיר והנה כל גופו מלא סדקים, והוא אומר לו - אוי לי שראיתיך בכך! עונה לו רשב"י 'אשריך שראיתני בכך, שאילו לא ראיתני כך לא מצאתני כך'. למדנו מכאן שיסורים מעלים את האדם, ואצל רשב"י היסורים גרמו לו להופיע במדרגה חדשה של תורה.
דברים אלו נכונים גם בתקופה שלנו, ויש לדעת שיסורים רוחניים אינם פחותים מיסורים פיזיים. כל הקשיים שאנו עוברים הם גדרי יסורים, והתקופה הזו בכללותה היא תקופה של התמרקות, שאפשר להוציא ממנה – וודאי שנוציא ממנה - עליות רוחניות גדולות. לא תמיד אפשר לזהות את ההתקדמות בתוך תהליך ההתפתחות עצמו, בדרך כלל רק לאחר זמן הדברים הללו מתגלים, ומוכרח שהם יתגלו. זהו המבט שלנו על המציאות שאנו נמצאים בה.

התחזקות בבין אדם לחברו
ימי ספירת העומר הם הזמן לחשוב איך אנחנו עולים במדרגה בישיבה, מתעלים ביחס שבן אדם לחברו ובאהבת הבריות. בכמה מקומות עוסק ספר הזוהר בחשיבות הגדולה שיש לכך שחבורה העוסקת בענינים רוחניים תהיה גם מגובשת יחד. היום שואלים לא מעט אנשים מדוע יש כל כך הרבה מחלוקות בין תלמידי חכמים, ולא רק בין בתי מדרש שונים אלא אפילו בתוך בית המדרש של הרב צבי יהודה זצ"ל. הצער הזה מובן. לאמיתו של דבר, אין כל כך מחלוקות וסכסוכים בתוך בית המדרש, אלא חילוקי דעות והסתכלויות שונות, אנחנו חושבים שאנחנו צודקים והם חושבים שהם צודקים, ובאמת יש להניח שכל דעה כוונתה לשם שמים. מותר וצריך להתווכח בכל הלהט, לחוות דעתנו שדעתו יותר נכונה, יותר מדוייקת, יותר מבטאת את דרך בית המדרש שלנו, אבל יחד עם זאת צריך להבהיר שאין לנו שום מתחים אישיים עם מי שיש לו דעה אחרת.
בימים אלו אנחנו נדרשים במיוחד לגלות דמויות של בני תורה, שאי אפשר יהיה להתווכח על העובדה שהם מצויינים במידות, במעשים ובהתנהגות, עד שיגידו הכל 'כזה ראה וקדש', כפי שאומרת הגמרא במסכת יומא שכאשר רואים תלמיד חכם שהנהגתו מתוקנת והכל אומרים 'פלוני שלמד תורה אלו מעשיו' הרי זה קידוש השם. הדוגמא האישית היא הדרך החינוכית הבסיסית ביותר.

זריזות – איכות של חיים
היום היה יום השנה לחותני. הוא היה אישיות מיוחדת, ובצוואתו כתב שאינו רוצה הספדים ושבחים, ואף חושב שהדבר מזיק. לכן התכנסנו במשפחה וחשבנו מה אפשר ללמוד ממעשיו. דיברנו על כך שמידות הזהירות והזריזות היו אצלו באופן יוצא מהכלל. בתקופה שהיה מנהל סמינר 'אפרתה' היתה מגיעה אליו כל יום ערימת מכתבים, והוא סיפר לי שבכל יום הוא היה משיב על כל המכתבים. חשבתי בליבי שאפשר לומר שהוא לא לווה זמן. אומרים שזמן שווה כסף, יש אנשים שיש להם 'אוברדראפט' בבנק והם חושבים שמכך יהיה להם יותר כסף, למרות שבאמת יש להם פחות בגלל הריבית. כך גם בזמן, יש אנשים שדוחים את העשיה שלהם, אומרים על כל דבר 'אולי מחר', אולי אחר כך, הם מכניסים את הזמן לאוברדראפט - אבל בסופו של דבר משלמים על כך ריבית. לדוגמא, אדם מקבל מכתב, קורא אותו פעם אחת ולא עונה, למחרת הוא שוב קורא ואומר לעצמו שיענה מחר, גם אם מחר הוא יענה עליו – יוצא שבסופו של דבר הוא קרא אותו שלש פעמים במקום פעם אחת. אצל חותני, אם היו פונים אליו בבקשה – עוד לפני שסיים לקרוא את הבקשה הוא היה מתקשר למי שצריך. עניינה של הזריזות אינו רק להספיק הרבה, אלא חיים בזריזות הם איכות אחרת. כך אנו רואים אצל גדולי האומה, כאשר אברהם רואה את המלאכים נאמר שהוא רץ לקראתם, לא הולך. אחר כך כשהאורחים באים הוא ממהר לאוהל ואומר גם לשרה 'מהרי', אחר כך 'ואל הבקר רץ אברהם', הכל נעשה במהירות, בריצה ובהתלהבות. כך עושה גם רבקה כשבא אליעזר עבד אברהם 'ותמהר', 'ותרץ' וכו'. הכל נעשה בהתלהבות של שלמות העשייה.
אלו הם הדברים שאנחנו צריכים יחד. לגבש חבורה שיגידו עליה הכל 'כזה ראה וקדש', שתהיה חבורה שמצטיינת במידות במעשים ובתורה, ובזה נמלא תפקידנו בעולמנו, ונלך בדרך הגדולה שהורה רשב"י.


^ 1 שבת לג ע"ב.
^ 2 חגיגה טו ע"ב.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il