ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- ביטחון בה'
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
נלע"ד שבאופן עקבי בדברי חז"ל, ביטחון בה', אינו מתפרש כפי הנתפס אצל רוב האנשים כוודאות שיקרה דבר מה, אלא פירושו של המושג הוא השענות על ה' וקיווי אליו. על דרך השלילה: אדום בוטח בחרבו לא משום שודאי לו שחרבו תושיעו, אלא שמשם הוא רואה את תקוות ישועתו. על כן, כורכים חז"ל באופן עקבי את הביטחון, עם תפילה לה', עד כדי החשבת בתפילה כביטוי האולטימטיבי לביטחון (לדוגמא במכילתא דרבי ישמעאל בשלח - פרשה ב). וכן על אף מצוות הביטחון מדריכים חז"ל את האדם לפחוד תדיר מעבירות שבידו - כיון שעבירות אלו עלולים להשפיע על שיקוליו של ה' להושיעו. אין בזה כל חוסר ביטחון, להפך, כיון שהאדם מבין שמה' היא ישועתו, יותר יש לו לפחוד ממעשים שהם נגד רצון ה'.
על גבי הנ"ל, בא שלב ב', והוא שמי שאכן רואה כך את המציאות - מובטח לו, שבשכר זה, שה' יגן עליו (וזה מכמה טעמים שאכ"מ לפרטם).
נמצא שכאשר האדם נמצא בעת צרה, אין לו להתרכז בכך שהכל יהיה ורוד, אלא יש לו ליתן את מחשבתו ולהתרכז בכך שה' שליט בעולם, ואין אדם נוקף אצבע מלמטה אלא אם כן הכריזו עליו מלמעלה. אם אכן יראה יפנים באמת את המציאות הזו, אזי ישמש לו דבר זה כזכות בעיני ה' - ויושיעו.
עם כל זה, אין התורה שוללת את ההשתדלות הגשמית, אדרבה השתדלות זו היא חלק ממצות ה' החפץ בעולם וחוקי הטבע שהוא ברא. אלא שיש לעשות את ההשתדלות הגשמית בתור שכזו, ולזכור שאין אנו תולים שהשתדלותנו תכריע את המציאות, אלא שבקיימנו את רצון ה' במישורים רוחניים וגשמיים כאחד, נמצא חן בעיניו, ויושיענו.
ניתן שתי דוגמאות קיצונייות על מנת להמחיש את השינוי בגישה:
אדם אחד חלה במחלה ממארת והולך לעשרה רופאים ממוחים שירפאו אותו, ודרך אגב גם ביקש שיעבירו את שמו לרב שיתפלל עליו. לעומת חבירו הלך לעשרה חכמים וצדיקים שיתפללו עליו, וגם ביקש שיעבירו את האבחון הרפואי שלו לרופא אחד שימליץ על דרכי טיפול.
בדוגמאות קיצוניות אלו ניכר ההבדל בין מי ששם את תקות בטחונו בה' למי ששם תקותו בבשר ודם. אע"פ ששניהם פעלו בשני המישורים.
לאור כל האמור, באה פרשתנו ומזהירה לזכור שה' הוא הנלחם לנו, והוא הנותן לנו כח לעשות חיל. אין זה הרגעת פחד גרידה, אלא לימוד על כלי מלחמה. אדם שיבין שהכרעת הקרב היא על פי רצון ה', וכל השתדלותנו היא רק כי ה' ציווה לפעול גם במישורים גשמיים - אדם זה הרי הוא בוטח בה', ובשכר זאת ה' עימו!
דברים פרק ז פס' יז-יח, כא:
כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם: לֹא תִירָא מֵהֶם זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אלוקיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָיִם:... לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כִּי ה' אלוקיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא:
דברים פרק ט, פס' א-ג:
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם: עַם גָּדוֹל וָרָם בְּנֵי עֲנָקִים אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם כִּי ה' אלוקיךָ הוּא הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא יַשְׁמִידֵם וְהוּא יַכְנִיעֵם לְפָנֶיךָ וְהוֹרַשְׁתָּם וְהַאֲבַדְתָּם מַהֵר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לָךְ:
כאשר נראה כך את פני הדברים, מובטחים אנו להיות מוגנים, ולא נבהל מיתרון מספרי או מכל יתרון של אויבנו, שהרי ה' הוא הנלחם לנו - אל גדול ונורא!
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
טעינה למחשבה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
