ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- כללי מלאכות
כיצד לוקחים חפץ מן הטבע והופכים אותו לחפץ שנמצא בשימוש של בני אדם?
אם לוקחים אבן ומשייפים אותה לצורה מסוימת ומדויקת, ודאי שהיא כבר מוכנה לשימוש. אך אין תמיד צורך בהכנה שכזו. נניח שאדם זקוק לאבן שתחזיק את הדלת פתוחה. אין לו צורך שהאבן תהיה נקיה או חלקה. הוא בסך הכל זקוק לאבן במשקל מתאים ובצורה מתאימה לשימוש.
לכאורה אפשר להציע שלוש דרכים לייעד עצמים טבעיים לשימוש בשבת:
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
2 - טעמי איסור טלטול מוקצה וכלים שמלאכתם לאיסור
3 - כיצד מייעדים אבן לשימוש?
4 - ייעוד אבנים לשימוש – הלכה למעשה
טען עוד
על ידי שימוש חד פעמי קודם השבת.
על ידי פעולה על העצם המכינה אותו לשימוש.
לכאורה האפשרות השלישית היא החזקה ביותר. שינוי החפץ באופן המאפשר את השימוש זו הדרך החזקה ביותר להוציא את החפץ ממצבו הטבעי והכנסתו לכלל השימוש האנושי. בין שתי האפשרויות האחרות יש מקום להתלבט. מצד אחד, לכאורה מעשה חזק יותר ממחשבה. מצד שני, עלינו לשים לב לאיזה מעשה מדובר. אדם הולך לטיול ביום חול בחורשה, ועוצר לנוח. הוא מתיישב על אבן מזדמנת. באותו רגע הוא עשה מעשה: הוא ישב על האבן, ובכך הגדיר אותו ככסא. בהזדמנות אחרת מזדמן לו לטייל באותו החורש בשבת. האם נכון לומר שבגלל שהזדמן לו פעם אחת לשבת על האבן הזאת, היא נקבעה ככסא גם להבא? אם חושבים על זה כך, יש מקום לטענה שכוונה ומחשבה שהאבן הזו תשמש כמושב חזקה יותר מפעולת הישיבה המזדמנת ללא כוונה להשתמש באבן זו בעתיד.
שאלה זו, של ההיררכיה בין האפשרויות, נתונה במחלוקת בין הראשונים:
בעלי התוספות והרשב"א אכן סבורים ששימוש חד פעמי הוא פחות יעיל ממחשבה המייעדת את החפץ לשימוש מסוים.
בעל המאור והרמב"ן חולקים, ומבארים שמחשבה היא דברים שבלב, ולא ברור שזה מספיק בכדי להוציא את הכלי ממעמדו המוקצה. לעומת זאת, שימוש חד פעמי מגדיר את החפץ כראוי לשימוש, שהרי הנה ניכר שהיה בו שימוש!
נספר מספר סיפורים מהגמרא, ובשבוע הבא נסדר אותם ומשמעותם:
במסכת שבת (דף קכה עמוד ב) מסופר על רבי יהודה הנשיא שרצה להעביר שיעור מחוץ לבית המדרש. לפני השבת הוא קרא לתלמידיו בכדי להכין את האבנים שבשדה לישיבה. כמובן שאפשר לשבת על האבנים כמות שהם בשבת, אך מכיוון שהוא עמד להעביר שיעור, סביר שהתלמידים ירצו להזיז את האבנים עליהם הם יושבים (לפחות מעט). יש מחלוקת מה רבי הורה לתלמידיו.
רבי זירא בשם רבי חנינא סיפר שרבי אמר לתלמידיו לחשוב על האבנים עליהם הם ירצו לשבת. משמע שדי במחשבה בלבד.
רבי יוחנן אמר בשם רבי חנינא שרבי אמר לתלמידיו לעשות מעשה. אך גם בדברי רבי יוחנן ישנה מחלוקת: רבי אמי אומר שרבי הורה לתלמידיו לשייף את האבנים. מדבריו עולה שיש צורך במעשה משמעותי המכין את האבנים לישיבה. רבי אסי בשם רבי יוחנן סיפר שרבי אמר להם לשפשף את האבנים מהאבק שעליהם. כלומר, אמנם יש צורך במעשה שמכין את האבנים לישיבה, אך דיינו במעשה הכנה מינימלי.
מחלוקת נוספת מופיעה במסכת שבת (דף מט עמוד ב) אודות חריות דקל שנלקטו בשביל הסקה, אך לפני שבת רצה להשתמש בהם כספות לישיבה עליהן בגינה. הגמרא פותחת במחלוקת תנאים, וממשיכה למחלוקת אמוראים: רב אמר: קושר, שמואל אמר: חושב, רב אסי אמר: יושב. כלומר, לפי רב עליו לבצע פעולה המכינה את העצים בכדי שיתאימו יותר לישיבה, לפי שמואל דיו שחשב על שינוי הייעוד של העצים, ולפי רב אסי אם במקרה ישב עליהם (גם אם לא התכוון להשתמש בהם לישיבה בהמשך) דיו בכך.
בהקשר של האבנים רב אסי אמר בשם רבי שיש לעשות פעולה של הכנת האבנים לישיבה, ואילו בהקשר של העצים רב אסי אומר שדיו שישב עליהם באופן חד פעמי. האם יש סתירה בין הדברים? האם יש הבדלים בין עצים לבין אבנים? בעזרת ה' בשבוע הבא נסדר את הסוגיות ונציג את ההלכות העולות מכך.
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך עושים קידוש?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך מגדירים כללי מלחמה?
מה מחבר שמיים וארץ?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
