ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- ליקוטים ג
- ברכות השבח והראיה
- מדורים
- רביבים
תשובה : נבאר את הדין כולו, ומתוך כך נסיק את ההלכה למעשה. אמרו חכמים (ברכות נח, ב) שהרואה בתי ישראל ביישובם, יברך: "ברוך אתה ה' א־לוהינו מלך העולם מציב גבול אלמנה". וכן נפסק להלכה (שולחן ערוך אורח חיים רכד, י).
ברכה זו נתקנה כברכת הודאה לה' על חזרת ישראל לארצם, שהיא הצבת גבול אלמנה. כלומר לאחר שחטאנו לפניו, גלינו מעל אדמתנו והיינו ללעג וקלס בגויים, עד שנדמינו כאישה אלמנה הנודדת שבורה וגלמודה, שאין לה עוד סיכוי לשוב לגבולה ולבנות את ביתה. והנה עתה ריחם ה' עלינו והשיבנו לארצנו, לבנות בה בתים ולישב בהם בשלווה ובביטחון, והחלו להתקיים בנו דברי הנביא ישעיהו: "כי ימין ושמאול תפרוצי וזרעך גויים יירש וערים נשמות יושיבו. אל תיראי כי לא תבושי ואל תיכלמי כי לא תחפירי, כי בושת עלומייך תשכחי וחרפת אלמנותייך לא תזכרי עוד. כי בועלייך עושייך ה' צב־אות שמו, וגואלך קדוש ישראל א־לוהי כל הארץ ייקרא" (נד, ג-ה).
ברכה על קיום מצוות יישוב הארץ
במשך שנות הגלות הקשה, אף שתמיד היו יהודים שגרו בארץ, לא בירכו על בתיהם ברכה זו. היישוב היהודי בארץ היה מצוי בצרה, מצוקה והשפלה, וקשה היה להגדיר את יישובם יציב, ולא הייתה בו נחמה כל כך. ואולם כשהתחילה ההתיישבות היהודית בארץ להתרחב, ביציאתם של בני היישוב הישן מחומות ירושלים ובעליית חובבי ציון, במגמה לקיים את מצוות יישוב הארץ, התחילו לברך ברכה זו על היישובים החדשים. כך מסופר על רבי שמואל סלנט שבירך על 'פתח תקווה', ועל רבי מרדכי גימפל יפה שבירך על 'יהוד'.
לכתחילה טוב לברך 'מציב גבול אלמנה' תוך ראיית בית הכנסת שביישוב (כדעת הרי"ף), אולם למעשה אין זה מעכב (ר"ח, רמב"ם ושולחן ערוך שם), שכן חכמים תיקנו ברכות אלה על מצוות יישוב הארץ, ואף שבית הכנסת הוא מרכז היישוב, גם בשאר הבתים מיישבים את הארץ.
על אילו מקומות אין מברכים
לכאורה לפי זה היה צריך לברך על כל עיר או כפר בשפלה, מנהריה ועד אשקלון. ואולם למעשה אין לברך עליהם, הואיל ובחסדי ה' כבר שנים רבות חבלי ארץ אלו מיושבים בערים ובכפרים, ועל כן נשכח מהם צער הגלות, והרואה את בתי ישראל שבהם אינו שם ליבו ליישוב הארץ שנעשה על ידם, וכבר לא ניכר שהוצב שם גבול אלמנה. וכלל יסודי בברכות הראייה, שרק על דבר שיש חידוש בראייתו מברכים. לפיכך בכל האזורים המיושבים כראוי בהמוני בית ישראל אין מברכים 'מציב גבול אלמנה'.
יהודה, שומרון, בקעת הירדן והגולן
למעשה יש לברך 'מציב גבול אלמנה' על בתים באזורים שעוד צריך להתאמץ כדי לקיים בהם את מצוות יישוב הארץ, כדי שתהיה בידינו ולא ביד אומה אחרת ולא שממה. וכל הרואה שם את בתי היהודים שנבנו, ומתרגש מראיית הבתים שעל ידם עם ישראל זוכה לחזור ולקיים את מצוות יישוב הארץ - מברך.
בכלל האזורים הללו: יהודה, שומרון, בקעת הירדן והגולן.
הנגב והגליל
בנגב ובגליל יש לברך על היישובים שנמצאים באזורים שבהם היישוב היהודי צריך חיזוק מחמת שרוב תושבי האזור הם ערבים שתומכים בעמדותיהם של אויבי ישראל, ומתנגדים לקיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי.
יישובים ותיקים באזורים הללו
על פי תקנת חכמים יש לברך 'מציב גבול אלמנה' על כל יישוב יהודי בארץ ישראל שרואים בפעם הראשונה, ולאחר מכן כל שלא ראה אותו 30 יום וראה אותו מחדש - צריך לחזור ולברך (שולחן ערוך רכד, י; יג).
אולם הברכה תלויה בהתרגשות שמלווה את הראייה, וכפי הדין בכל ברכות הראייה, שרק מי שמתרגש מהמראה שהוא רואה מברך עליו 'עושה מעשה בראשית' או 'שככה לו בעולמו' (שולחן ערוך אורח חיים רכה, ט; רמ"א רכד, א; משנה ברורה ג; פניני הלכה ברכות טו, ד; יג).
לפיכך, גם הרואה בפעם הראשונה יישוב ותיק באזורים שעוד צריכים חיזוק במצוות יישוב הארץ, רק אם הוא מתרגש מעט מראיית היישוב, יכול לברך. אבל אם לא יתרגש כלל, לא יברך אף בפעם הראשונה. ואם יעבור זמן רב עד שיבקר שם שוב, ויראה שבינתיים בנו שכונה חדשה או לפחות כמה בתים חדשים, ויתרגש מעט - יברך. אבל אם לא יתרגש אפילו מעט מהשכונה החדשה - לא יברך.
יישובים חדשים
ביישובים חדשים שבאותם האזורים (בני פחות מ־20 שנה), מן הסתם ההתרגשות גדולה יותר, ולכן רבים מהרואים אותם בפעם הראשונה מתרגשים לכל הפחות מעט, ועל כן ככלל יש לברך על ראייתם. וכן לגבי ראייה שנייה לאחר שעברו 30 יום, כיוון שניכר בהם יותר חידוש ההתיישבות, יש יותר התרגשות מראייתם, ואם הרואה מתרגש שוב - יברך. ובמיוחד כאשר בנו שם בינתיים בתים נוספים, הרואה אותם צריך לברך.
חנוכת בית וחנוכת שכונה
לפני כ־15 שנים העברתי שיעור על סוגיה זו, וזכיתי שגם הרב משה לוינגר זצ"ל השתתף בו. לאחר שביססתי את היסוד שברכת 'מציב גבול אלמנה' נתקנה על קיום מצוות יישוב הארץ, הוסיף הרב לוינגר וחידש שכאשר עורכים מסיבה לכבוד חנוכת בית חדש ביישובים שבהם עוד צריך להתאמץ על מצוות יישוב הארץ, יש מקום שיברכו 'מציב גבול אלמנה' במסיבה.
אכן כך נכון לנהוג, והמברך צריך להיות אורח שלא היה ביישוב 30 יום, ובא להשתתף בחנוכת הבית. קל וחומר כאשר חוגגים חנוכת שכונה, שנכון שהאורח הנכבד יברך בקול רם 'מציב גבול אלמנה'.
הברכה על חזרת המתיישבים לבתיהם
מכל מה שלמדנו עולה שיש לברך 'מציב גבול אלמנה' על ראיית בתים בגבול הצפון וסמוך לרצועת עזה, שלאחר שנעזבו למשך זמן תושביהם חזרו לחיות בהם. גם אם לא היו נעזבים, רוב היישובים הללו מצויים באזורים שצריכים חיזוק בהתיישבות, וכפי שלמדנו המתרגש מראייתם צריך לברך על ראייתם בפעם הראשונה, ובפעם השנייה לאחר 30 יום, אם יראה בהם דבר חידוש וממש יתרגש מראייתם.
כיום מסתבר שכל אדם שמצוות יישוב הארץ יקרה בעיניו, מתרגש מאוד מראיית הבתים שהחיים חזרו לפעם בהם, ומצווה שיברך עליהם 'מציב גבול אלמנה'. אם עורכים מסיבה לכבוד חזרת התושבים, צריך לדאוג שאחד המשתתפים, שלא ראה את המקום 30 יום, יברך בקול בעבור כולם 'מציב גבול אלמנה'.
עצה למסתפקים
המסתפק לגבי מקום אם הוא באזורים שצריכים חיזוק, או אם הוא מתרגש מספיק, יאמר את הברכה בלשון של לימוד הגמרא: "תנו רבנן: הרואה בתי ישראל ביישובן, אומר - ברוך אתה ה' א־לוהינו מלך העולם מציב גבול אלמנה". ועל ידי כך מצד אחד יאמר את הברכה כהלכה, ומצד שני לא יהיה בחשש ברכה לבטלה, שכן יש סוברים שתוך כדי לימוד הגמרא מותר לומר ברכה שלמה (יעב"ץ).
דיין האמת
שאלה : האם צריך לברך 'דיין האמת' על ראיית בתים שנפגעו קשות בהפצצות על היישובים שבעוטף עזה ובגבול הצפון?
אמרו חכמים (ברכות נח, ב) שהרואה בתי ישראל שנחרבו בארץ ישראל, מברך: "ברוך אתה ה' א־לוהינו מלך העולם דיין האמת". כשם שברכת 'מציב גבול אלמנה' נתקנה על יישוב הארץ, כך ברכת 'דיין האמת' על בתים שנחרבו היא ברכה על הפרת המצווה. לפיכך מי שראה שרידי בתי יהודים שנחרבו בגוש קטיף, צריך היה לברך 'דיין האמת', הואיל והחרבתם פגעה במצוות יישוב הארץ. אולם על ראיית בתים שנפגעו או אף נחרבו ביישובי הגבול, בדרום או בצפון, אין לברך 'דיין האמת', הואיל וריבונות ישראל לא נפגעה בהם, וממילא החרבתם אינה קבועה, ובעזרת ה' ננצח במלחמה ונשקם אותם.
מיקרוגל לבשרי ולחלבי
ניתן להשתמש באותו מיקרוגל למאכלים חלביים ובשריים תוך יצירת הפרדה ביניהם. בהפרדה יש לשים לב לשני דברים: האחד, שלא יניחו מאכלים חלביים או בשריים ישירות על אותה צלחת. השני, שלא תיכנס לחות רבה מחלל המיקרוגל למאכל המתחמם.
לפיכך יש להקפיד שלא להניח מאכלים ישירות על הצלחת הקבועה של המיקרוגל, אלא מאכלים חלביים על צלחת חלבית ומאכלים בשריים על צלחת בשרית, ואת הצלחות הללו יניחו על הצלחת של המיקרוגל. כמו כן יש לייחד מכסה מיוחד למאכלים חלביים ומכסה מיוחד למאכלים בשריים. ואף שיוצאים אדים דרך החרירים הקטנים שבמכסים המיועדים למיקרוגל, אין בכוח הלחות היוצאת מהם להצטבר על דופנות המיקרוגל ותקרתו ולתת בו טעם, וקל וחומר שאין בכוחם להוציא טעם שאולי נבלע בדופנות המיקרוגל ולהכניסו למאכל שמתחמם.
כמו כן, אפשר לקבוע שהמצב הרגיל של המיקרוגל הוא חלבי, ואם ירצו לחמם בו מאכל בשרי, יניחו על הצלחת הקבועה של המיקרוגל צלחת נוספת או משטח אחר, ויכסו את המאכלים הבשריים במכסה או קופסה או יעטפום בשקית. וכך ינהגו גם כאשר יחממו מאכל פרווה כדי לאוכלו עם מאכלים בשריים.
הכשרת מיקרוגל טרף והכשרת מיקרוגל לפסח
יש להכשיר מיקרוגל בשלושה שלבים: א) מנקים את שאריות האוכל שאולי נותרו בו מחמת גלישה ונתזים. ב) מגעילים את הצלחת המסתובבת במים רותחים. ג) מניחים בו צלוחית מים עם סבון ומחממים אותה במשך כעשר דקות על החום הגבוה ביותר, ובכך מכשירים את המיקרוגל מהאדים שדבקו ונבלעו בו בעת השימוש בטרף או בחמץ.
מתוך העיתון 'בשבע'
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מסירות או התמסרות?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
